שבוע הספר העברי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שבוע הספר בכיכר רבין, 2016

שבוע הספר העברי הוא אירוע המתקיים בישראל מדי שנה במהלך חודש יוני, במסגרתו מוקמים ירידי ספרים ברחובות הערים, ובהם מיוצגות מרבית הוצאות הספרים בישראל, המוכרות את ספריהן במחירים מוזלים. גם בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהוזלה בתקופה זו, ויש בהן המאריכות את המכירה המוזלת על-פני כל החודש.

בנוסף למכירת הספרים, מתקיימים במהלך תקופה זו אירועים ספרותיים מגוונים, כגון מפגשים עם סופרים, ערבי קריאה וטקס הענקת "פרס ספיר" לסופרים עבריים.

האירוע הראשון של פתיחת דוכנים למכירת ספרים מוזלים ברחוב נערך בקיץ 1926, כששמו בארץ-ישראל היה "יום הספר העברי", ביוזמתה של המו"לית ברכה פלאי, ובמסגרתו הוצבו דוכנים בשדרות רוטשילד בתל אביב. ההודעה על לידתו הצפויה נמסרה לציבור כמה שבועות לפני כן מעל דפי העיתונות:

לשכת הספר של אגודת הסופרים והספרות העברית החליטה להכריז בחוה"מ פסח על "יום הספר העברי". ביום זה ערכו נשפים, חגיגות, הרצאות, אספות עם, הגרלות, קונצרטים וכדומה, שמטרתם תעמולה ופרסום לספרות העברית. לימים אלה תוציא לשכת הספר גיליון מיוחד, גדול תבנית ומצויר שבו ישתתפו כל סופרי א"י ולו גם בפרק אחד, או באפוריסמוס, ההכנסה של הימים האלה תוקדש למפעלי האגודה

דואר היום, 10.3.1916[1]

מאז ועד לשנת 1958 התקיימו מפעם לפעם אירועים כדוגמת "יום הספר העברי" הראשון.

את "שבוע הספר העברי" במתכונתו הנוכחית יזם וערך לראשונה המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגרת ועדת העשור להקמת המדינה. החל משנת 1961 מתקיים "שבוע הספר העברי" ברחבי הארץ באופן סדיר מדי שנה. ברבות הימים הפך שם זה לסימן רשום של התאחדות המו"לים בישראל. חרף שמו, נמכרים בשבוע הספר העברי גם ספרים בשפות אחרות שיצאו לאור בישראל.

במשך שנים רבות התקיים היריד הגדול ביותר בתל אביב, בכיכר מלכי ישראל (היא כיכר רבין). בשנת 2001, משיקולי אבטחה, הועבר היריד לגני התערוכה, ומשם עבר בשנת 2003 לגני יהושע. בשנת 2008 הוחלט להחזיר את היריד בתל אביב למיקומו המסורתי. מאותם שיקולי אבטחה, עבר היריד הירושלמי מכיכר ספרא למתחם מוזיאון ישראל, ולאחר מכן, למתחם תחנת הרכבת הישנה. עקב בעיות בהגדרת מתחם תחנת הרכבת הישנה, עבר בשנת 2009 היריד הירושלמי לגן הפעמון.

מלבד הדוכנים של הוצאות הספרים הגדולות, בירידי ערים הגדולות ניתן למצוא גם מו"לים קטנים יותר המציעים את ספריהם וכן מחברים רבים שפירסמו את ספריהם בהוצאה עצמית. תופעה נוספת בשבוע הספר היא של סופרים המבקרים בדוכנים וחותמים על ספריהם עבור הקונים. סופרי ילדים רבים התמידו להגיע לירידים מדי שנה בשנה והפכו לחלק מנופו של שבוע הספר. ביניהם מחבר סדרת "חסמבה", יגאל מוסינזון, והסופרת אסתר שטרייט וורצל.

בשנת 2017 הוכרז שבפעם הראשונה זה שמונה עשרה שנה לא יתקיימו אירועי שבוע הספר בפריפריה מכיוון שמשרד התרבות הפסיק את מימונם[2][3].

שבוע הספר התורני

החל משנת 1996 התרחב מעגל "שבוע הספר" גם לשוק הספרים במגזר החרדי, ובמהלכו מתקיימים ירידי ספרים גם בריכוזים חרדיים, והוא מכונה "שבוע הספר התורני", (לעיתים מכונה "חודש הספר התורני") בשל אופיים של הספרים הנמכרים במגזר זה. בשונה מ"שבוע הספר הכללי", שבוע הספר התורני איננו מנוהל בצורה ריכוזית ומאורגנת, אלא באופן עצמאי, ומתקיימים מספר מרכזים, הירידים המרכזיים נערכים בירושלים ובבני ברק.

דוח הספרייה הלאומית

לפי החוק במדינת ישראל, הספרייה הלאומית מקבלת שני עותקים של כל ספר אשר פורסם בישראל (עותקי חובה). מדי שנה, לקראת שבוע הספר, מפרסמת הספרייה הלאומית את נתוני ההוצאה לאור בישראל. הדוח מפרט את כמות הספרים שיצאו לאור בשנה שחלפה, סוגות, נושאי הכתיבה, סוגי מו"לים ונתונים רבים נוספים[4]. כך למשל, בשנת 2004 דווח כי הם קיבלו 6,436 ספרים חדשים. רוב הספרים פורסמו בעברית, ורוב הספרים אשר פורסמו בעברית היו ספרות מקור. כמעט 8% מהספרים שיצאו לאור ב-2004 הם ספרי ילדים ורק 4% היו ספרי לימוד. לפי סוג ההוצאה לאור, 55% מהספרים הופקו בהוצאות מסחריות, 14% בהוצאה עצמית, 10% בהוצאה ממשלתית, 7% בהוצאה למטרות חינוך, ו-14% הוצאו לאור על ידי גופים אחרים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שבוע הספר העברי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דוד מלמד, "ניתן נא היום כבוד בשער בת רבים לספר העברי!", הארץ - תרבות וספרות, עמוד 1, יום ששי, י"א בסיוון תשע"ו, 17.6.2016
  2. ^ אלעד שור, בוטלו אירועי "שבוע הספר העברי" בפריפריה, באתר ערוץ 20, 7 במאי 2017.
  3. ^ שבוע הספר עוזב את הפריפריה - ישראל היום 08.05.17
  4. ^ נתוני ההוצאה לאור בישראל באתר הספרייה הלאומית, באתר web.nli.org.il
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0