שבע דנחמתא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע נחמות) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים. ההפטרות לקוחות כולן מקובץ נבואות הנחמה שבספר ישעיהו, החל מפרק מ'. על פי מנהג יהודי איטליה קוראים רק שלוש הפטרות הנחמה הראשונות (לפרשות ואתחנן, עקב וראה) ואילו שאר ההפטרות הן מעניין פרשת השבוע (ראו פירוט של ההפטרות בערך הפטרה).

השבת הראשונה שלאחר תשעה באב נקראת "שַׁבַּת נַחֲמוּ", כשם ההפטרה שמפטירים בה.

ההפטרות

האבודרהם חרז את תוכן ראשי ההפטרות למעין דו-שיח בין עם ישראל לקב"ה. בתחילה מצווה ה' על הנביאים לומר לעם ישראל "נחמו נחמו עמי", ועל כך עונה כנסת ישראל בתרעומת "ותאמר ציון עזבני ה'". או אז חוזרים הנביאים ואומרים לקב"ה "עניה סוערה לא נוחמה", כלומר שכנסת ישראל ממאנת להתנחם. אז אומר ה' בעצמו "אנכי אנכי הוא מנחמכם" בנחמות האלה "רוני עקרה לא ילדה" וכן "קומי אורי כי בא אורך". בשלב זה משיבה כנסת ישראל המנוחמת ואומרת "שוש אשיש בה'".

פיוטים

בשבת נחמו, נוהגים לומר פיוטים בשבת נחמו. במנהג אשכנז המזרחי, אומרים יוצר "אל א-ל ש-די אתחנן", אופן "שאו מנחה", שניהם למנחם בן מכיר, וזולת אמת משל היה למאיר ש"ץ.[2] במנהג אשכנז המערבי, אומרים יוצר "ארוממך א-ל חי" למאיר ש"ץ, האופן והזולת כמו במנהג המזרחי,[3] ואומרים פיוט "א-להים יוסיף ידו" החתום יהודה בר שמואל בקדושת מוסף.[4] בנוסח איטליה אומרים יוצר "את יום פדותכם" לר' יהודה בר מנחם.[5]

בכתבי יד אשכנזיים, יש פיוטים גם לכמה שבתות אחרות של הנחמה, אבל לא הגיעו למנהגים הנדפסים.[6]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כשחל ראש חודש אלול בשבת זו, נוהגים ברוב קהילות אשכנז לקרוא "השמים כסאי" כבכל שבת ראש חודש, ואז נוהגים לקרוא גם "רני עקרה" וגם "עניה סוערה" (הסמוכים זה לזה בתנ"ך) בשבת כי תצא. לפי מנהג פרנקפורט, עושים כן גם בהפטרת מחר חודש אם חל ראש חודש אלול ביום ראשון. בשאר קהילות (חוץ מהאשכנזים), לא דוחים הפטרה זו מפני הפטרה של שבת ראש חודש, ויש נוהגים להוסיף בסופה את הפסוק הראשון והאחרון של הפטרת שבת ראש חודש.
  2. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, מנהג פולין, עמ' 772 ואילך. אומרים גם מאורה "אמרות הא-ל טהורות" ואהבה "שתי פעמים", אבל אלה אינם קשורים לנחמו, אלא לעשרת הדיברות ופרשת שמע שבפרשת ואתחנן.
  3. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, מנהג אשכנז, עמ' 726 ואילך.
  4. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 244.
  5. ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' שנו.
  6. ^ יש זולת להרוקח שנדפס בחוברת של מנהג וורמייזא לשבת שקוראים "אנכי אנכי".


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0