שבת פרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרשת פרה

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל.
וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו.
וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים.
וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף.
וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה.
וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב.
וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא.
וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לְחֻקַּת עוֹלָם.
הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים.
הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר.
כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ.
זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים.
וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא.
וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים.
וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי.
וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר.
וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב.
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא הוּא.
וְהָיְתָה לָּהֶם לְחֻקַּת עוֹלָם וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא עַד הָעָרֶב.
וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב.

ספר במדבר, פרק י"ט

שבת פרה היא השבת בה קוראים בתורה את פרשת פרה, אחת מארבע פרשיות, והיא שבת לפני שבת החודש. פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה.

קריאת פרשת פרה

שורש התקנה

חכמים תיקנו לקרוא בשבת שלפני שבת החודש את פרשת פרה העוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה, כהכנה לחג הפסח, ועל שם כך מכונה השבת "שבת פרה".

בטעם התקנה כותב המשנה ברורה:

"השלישית היא פרשת פרה אדומה, והיא בשבת שקודם פרשת החודש, שכן היה שריפתה במדבר סמוך לניסן, כדי להזות בה את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו לעשות הפסח בזמנו, לכך קורין פרשה זו להתפלל לפניו יתברך שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה"

האם חיובה מן התורה

יש מן הראשונים[1] האומרים שקריאת פרשת פרה חיובה מן התורה[2], ודעה זו אף נפסקה בשולחן ערוך[3]. אולם יש החולקים בטענה שאין שום רמז בתורה על כך[4].

האחרונים כתבו כמה מקורות לחיוב מהתורה[5], ביניהם:

  • מהפסוק "זאת חוקת התורה אשר צווה ה' לאמור", לומדים שיש מצוה לומר ולקרוא את הפרשה[6].
  • מכך שנאמר בפרשה "לחוקת עולם" בכפילות, נלמד שיש דין חוקת עולם בפרשה זו בקריאתה[7].
  • מצד החיוב "זכור את אשר הקצפת את ה' אלקיך במדבר"[8], ומפני שפרשת חטא העגל מדברת בגנותו של עם ישראל, תקנו לקרוא את פרשת פרה המכפרת על מעשה העגל[9].

סדר הקריאה וההפטרה

מוציאים שני ספרי תורה, ובאחד קוראים לפי סדר הפרשות, ובשני קוראים למפטיר בפרשת חקת מתחילת הפרשה עד "תטמא עד הערב" (ספר במדבר, פרק י"ט).

מפטירים בספר יחזקאל את הפטרת "וזרקתי עליכם מים טהורים...", מתחילים בספר יחזקאל, פרק ל"ו, פסוק ט"ז ומסיימים למנהג הספרדים בפסוק ל"ו, והאשכנזים מוסיפים עוד שני פסוקים עד פסוק ל"ח. ההפטרה עוסקת בטיהורו הרוחני של עם ישראל על ידי הקב"ה.

מהלכות הקריאה

לדעת הסוברים שחיוב הקריאה מהתורה, יש להקפיד לבוא למקום שיש בו מנין על מנת לשמוע את הקריאה[10]. ומי שלא יכול, יקרא את הפרשה בנגינות כראוי[11], כמו כן לדעות אלו יש להקפיד שלא יעלה קטן למפטיר[12]. נשים פטורות משמיעת פרשת פרה גם לשיטה זו[13].

בקריאת פרשת פרה יש צורך לשמוע כל מילה מהחזן, ואין להקל אז ללמוד דברים אחרים, גם מה שמותר בדרך כלל בעת קריאת התורה (כגון קריאת שנים מקרא ואחד תרגום וכדומה)[14].

אם סיים בעל הקורא במקום ב'תטמא עד הערב' ב'הגר הגר בתוכם לחקת עולם', צריך לחזור ולקרוא מתחילת הפרשה, ואם כבר גלל את הספר יחזור ויברך שוב לפני הקריאה הנוספת[15], ויש אומרים שרק אם ברך ברכה שלאחריה צריך לחזור ולברך[16]. אם החסיר פסוק, אם זה עד הפסוק "ולגר הגר בתוכם לחוקת עולם", אינו חוזר, ואם זה מ"הנוגע במת לכל נפש אדם" והלאה, חוזר[17].

אם שכחו ולא קראו פרשת פרה, לדעת הרבה אחרונים משלימים אותה בשבת החודש, ומוציאים בו שלושה ספרי תורה, בראשון קוראים בפרשת השבוע, בשני פרשת פרה, ובשלישי פרשת החודש, ומפטירין בהפטרת פרשת החודש, וכן פסק רבי עובדיה יוסף[18][19].

יוצר לשבת פרה

בחלק מקהילות אשכנז נהוג לומר בשבת זו יוצרות וקרובות מפיוטי רבי אלעזר הקליר, הסדר המופיע בסידורים הוא כדלהלן:

יוצר

  • אום אשר בך דבוקה
  • יקרה והרבה תמימה
  • אופן - כבודו יתרומם ויתהדר
  • זולת - אשרי כל חוסי בך

קרובות

  • מגן - אצולת אומן
  • מחיה - ממרה חוקה גזר
  • קדושתא - קפאון חוק אלפת היקר
  • אמרתי אחכמה והיא רחוקה - בראשי החרוזים חתום "אלעזר בירבי קליר".
  • אצורה ומופרשה
  • אמרה סנונה וצרופה
  • סילוק - אין לשוחח עוצם נפלאותיך

בשונה משבת שקלים ושבת החודש לשבת פרה אין פיוטי שבעתא בתפילת מוסף, בסידור אוצר התפילות מופיע פיוט גם למוסף של שבת זו, מיוסד על הפסוק "אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה" (ספר איוב, פרק כ"ח, פסוק כ"ג). כמו כן בסידור זה מופיע גם פיוט נוסף לפני הסילוק, "אצילי עם עולי גולה", בראשי החרוזים חתום "אלעזר בירבי קיליר".

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תוספות ר"י החסיד לברכות יג א.; תוספות הרא"ש שם; ריטב"א מגילה יז ב.
  2. ^ לשיטה זו החיוב מהתורה הוא לקרוא פעם בשנה, אך השבת המיוחדת לכך היא מתקנת חכמים
  3. ^ אורח חיים, סימן קמ"ו, סעיף ב', ואורח חיים, סימן תרפ"ה, סעיף ז'
  4. ^ מגן אברהם תרפה; פרי חדש קמו; ביאור הגר"א תרפה
  5. ^ ראו עוד בפורום אוצר החכמה
  6. ^ עבודת ישראל לפרשת פרה.
  7. ^ ערוך השולחן אורח חיים תרפה סעיף ז.
  8. ^ ספר דברים, פרק ט', פסוק ז'
  9. ^ המלבי"ם, ארצות החיים, ארץ יהודה סימן א סעיף קטן ד'; רבי דב בעריש וידנפלד, שו"ת דובב מישרים, חלק ב סימן מג
  10. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ה, סעיף ז'
  11. ^ רמ"א שם
  12. ^ קיצור שולחן ערוך קמ סעיף ג
  13. ^ מועדים וזמנים חלק ב סימן קפח
  14. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קמ"ו, סעיף ב'
  15. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קל"ז, סעיף ה'
  16. ^ משנה ברורה שם.
  17. ^ שם במשנה ברורה
  18. ^ שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן נב
  19. ^ ראה עוד בשיעורו של הרב יצחק רצאבי כאן

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.