שחור כחול-לבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שחור כחול-לבן : מסע אל תוך החברה החרדית בישראל
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת ד"ר חיים זיכרמן
שפת המקור עברית
סוגה עיון
הוצאה
הוצאה הוצאת ידיעות ספרים * ספרי חמד
תאריך הוצאה 2014
מספר עמודים 360
עורך דב איכנולד
מהדורות נוספות
מספר כרכים 1
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 978-965-545-865-7

"שחור כחול-לבן : מסע אל תוך החברה החרדית בישראל" הוא ספר עיון מאת ד"ר חיים זיכרמן העוסק בחברה החרדית בישראל. הספר נועד, כדברי מחברו, "להכיר לקורא את החברה החרדית, תוך התבוננות אינטימית אך אובייקטיבית, ככל הניתן"[1]. שם הספר משקף את נושאו - החרדים (שחור) במדינת ישראל (כחול לבן).

הספר

פרופסור ידידיה צ' שטרן כתב הקדמה לספר, ובין השאר כתב בה: "דפי הספר מגוללים את הסיפור החרדי הפנימי, האינטימי. הקורא חש את ריתמוס החיים של הקהילה ונעשה מיודע לריחה, לטעמה ולאורחותיה, על רגעי האור והצל המאפיינים אותה. בכך הספר נבדל ממחקר מדעי אנליטי פרי הגותו של סוציולוג או אנתרופולוג של החברה החרדית. בו בזמן הספר גם נבדל מהסוגה העממית, שהיא לעיתים תעמולתית ויחצ"נית ולעיתים רכילותית וצהובה."[2]

תוכן הספר

הספר מחולק לארבעה שערים:

  • שער ראשון: המגוון הקהילתי
  • שער שני: מאפיינים חרדיים, בתחומים אחדים:
    • מעגל השנה החרדי, תוך התייחסות לזמנים הישיבתיים כעוגנים המחלקים את תקופות השנה.
    • מסלול החיים החרדי בסדר כרונולוגי; מוסדות חינוך יסודיים לבנים ולבנות (כולל הסבר על הימנעות החרדים מללמד את הבנים מתמטיקה ואנגלית), בר מצווה ובת מצווה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה מול סמינרים, מנגנון השידוכים הייחודי, חתונה, כולל ולחלופין שירות צבאי או שירות אזרחי.
    • המרחב החרדי; ריכוזים גאוגרפיים של הציבור החרדי (דיון בצפיפות הדיור והגורמים לה) לעומת שכונות מעורבות, ענף הגמחי"ם המשגשג בכל מתחם חרדי, שבתות וחגים כפי שהם מורגשים בפרהסיה החרדית ומאפייני בית חרדי (עיצוב, ריהוט, יחס לחיות מחמד ועוד).
    • הפוליטיקה החרדית הארצית (אגודת ישראל, מפלגת ש"ס ודגל התורה) פוליטיקה מוניציפלית (פעילות בערים עם רוב חרדי לעומת התמודדות עם ראש עיר חילוני) עלייתה ונפילתה של מפלגת טוב, ההנהגה החרדית של כל זרם, המחלוקות הפוליטיות ובכלל זה התפתחות המחלוקת בציבור הליטאי.
    • כלכלה; סל הקניות של המשפחה החרדית, השפעת הפריון על המצב הכלכלי, הנוהג לרכוש דירות עבור הילדים, גמ"ח כספים, שיעור העבודה בקרב הנשים לעומת הגברים והשפעתו על המרקם החרדי.
    • תרבות ופנאי; שינוי בתרבות הצריכה, עיתונות חרדית (יומונים ממסדים/מפלגתיים לעומת שבועונים "חופשיים" וחינמונים) וערוצי רדיו ("קול ברמה" ו"קול חי"), ספרות חרדית ושבועונים, סרטים (סרטים חרדיים לצד סדרות דוגמת "החצר" שעסקו בחרדים וזכו לפופולריות רבה גם בקרב החרדים), נופש וטיולים, ספורט (פעילות כושר מול היחס החרדי המזלזל לספורט תחרותי), הצצה לתעשיית הסרטים החרדית, הצלחת הסלולרי הכשר, היחס לאינטרנט והשפעתו ב"הפלת המחיצות" בהן הקיפה עצמה החברה החרדית.
  • שער שלישי: השקפה, התפיסה החרדית המקובלת ביחס למדינה ולמגוון סוגיות ציבוריות כמו גם יחסם למודרנה.
    • דיון במושג "ההשקפה הטהורה", כמהווה בסיס לאידאולוגיה החרדית הישראלית. גישת ה"חומרא" בשמירת המצוות.
    • דעת תורה; מקור המחויבות ל"דעת תורה" (בין הגישות המתוארות: הבנה כי כפועל יוצא של שנים רבות של חריפות למדנית הרב בעל כושר הניתוח ומחשבה המאפשרים לו להוציא עיקר מטפל ולהגיע למסקנה הנכונה, החשבת דעת הרב כדעה הנובעת מ"תורה המדברת מתוך גרונו"), כפיפות הפרט לדעת רבו, היישום הציבורי - מועצות גדולי התורה.
    • החינוך החרדי; הערך העליון של לימודי קודש (במיוחד במוסדות לבנים), התנגדות ללימודי חול בישיבות, הדרישה לאוטונומיה מלאה (ובכללה המאבק נגד הקמת "חינוך ממלכתי החרדי").
    • מעמד האישה; גישות שונות ביחס התנהלות הראויה ("כל כבודה בת מלך פנימה" לעומת "הייתה כאוניית סוחר ממרחק תביא לחמה"[3]) איסור לימוד גמרא לנשים, הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, העמדת הייצוג הציבורי כתפקיד גברי, השינויים המעמדיים שחוות הנשים החרדיות כתוצאה מהיותן מפרנסות עיקריות,
    • היחס לציבור החילוני; התייחסות לפרט החילוני כתינוק שנשבה, הבחנה בין "מומר לתיאבון" לבין "מומר להכעיס", היעדר הסברה חרדית כלפי הציבור הכללי.
    • היחס למדינה ולמוסדותיה; שלוש הגישות המרכזיות ביחס לציונות - אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל ונטורי קרתא, היחס לשירות הצבאי של גברים (הכרה בלומדי התורה כמעניקים הגנה רוחנית מפני האיומים הביטחוניים), היחס לגיוס נשים (הנחשב כחמור עד דרגת יהרג ואל יעבור), התנהלות כלפי עולם המשפט - עימות נורמטיבי העוסק בדין הפלילי הכופה עימות הלכתי העוסק בדין האזרחי הפרטי ועימות תרבותי העוסק במשפט הציבורי.
    • ההתנגדות להכרה בזרמים שאינם אורותודוקסיים; ראיית ה"רפורמה" כגרועה מה"חילוניות", החרמה גורפת של הרפורמים והקונסרבטיבים.
    • עמדותיו המדיניות של הציבור החרדי; נטייתו הימנית-לאומית של רוב מוחלט בציבור החרדי, פער בין עמדות הציבור לעמדות ההנהגה בסוגיית "מסירת שטחים", מיעוט תמיכה במתן זכויות לערבים (ביחס לעמדות כלל הציבור היהודי בישראל), הברית עם הליכוד ודחייה כלפי השמאל.
  • שער רביעי: תמורות:
    • התמורות הבין-דוריות בחברה החרדית בישראל; ההסתגרות שהוביל "הדור הראשון" ונמשכה "בדור השני לעומת מגמות השתלבות ב"דור השלישי", "שכונות מעורבות" במקום מודל יחיד של ריכוזים חרדיים הומוגניים, היחלשות הזרם המרכזי לעומת צמיחת החרדים המודרניים מחד והפלג הירושלמי מאידך.
    • הקצנה לצד ויתור; תהליך הקצנה כתגובת נגד למודרנה והשפעתה על הציבור החרדי, החרמת חברות מחללות שבת, הגברת ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי, מאבק נגד היתר מכירה, יאוש שהוביל לוויתור על הצביון של "רשות הרבים" בישראל.
    • תמורות עתידיות; תרחישים חלופיים לדמותה של החברה החרדית בעתיד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שבתי חזקיה, שחור כחול לבן: ד"ר חיים זיכרמן והחברה החרדית, באתר בחדרי חרדים, 22 במרץ 2014
  2. ^ פרופסור ידידיה צ' שטרן, שחור כחול-לבן - מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, ידיעות ספרים, 2014, עמוד 13. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
  3. ^ ספר משלי, פרק ל"א
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0