שטח גלילי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש לכתוב על שטח גלילי גם מחוץ להקשר הישראלי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש לכתוב על שטח גלילי גם מחוץ להקשר הישראלי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אתר חירייה, המצוי בשטח גלילי

שטח גלילי הוא אזור שאינו מצוי בתחום שיפוטה של שום רשות מקומית.

בדרך כלל, שטחים גליליים מצויים באזורים שלא מתגוררים בהם תושבים, אך בחלקם יש כפרים בלתי מוכרים או מבני מגורים בודדים.

בישראל

השטחים הגליליים נוצרו כתוצאה משתי סיבות עיקריות:

  • חוסר בהירות וטעויות בפירוש המפות שהותירו אחריהם הבריטים, ושלא תוקנו מעולם.
  • קביעה מכוונת, כפי שנעשה לגבי מתקנים מסוימים של חברת החשמל, מקוה ישראל נמל התעופה בן-גוריון, בעבר בתי הזיקוק, ועוד; בדרך כלל, קביעה מכוונת כזו נקבעה כדי להבטיח כביכול את פעילותו התקינה של מתקן בעל חשיבות לאומית, מבלי ששיקולים מקומיים ישפיעו עליו[1].

מאחר שאין שלטון מקומי בשטח הגלילי, מצד אחד אין גוף שבסמכותו להתקין ולאכוף חוקי עזר או להטיל תשלום ארנונה, ומצד שני אין מי שמספק שירותים לתושבים ולבתי העסק המצויים בו. ההסדרה היחידה של שטחים גליליים בחקיקה ראשית מצויה בחוק התכנון והבנייה, שבו נקבע כי המוסד התכנוני המוסמך בשטח הגלילי הוא הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. רישוי עסקים מתבצע בפועל על ידי משרד הפנים.

מאז שנות ה-90 המגמה הרווחת במשרד הפנים היא לפעול לסיפוחם של שטחים גליליים לרשויות מקומיות. כך, למשל, סופחה רמת בקע לבאר שבע ובתי הזיקוק סופחו לחיפה.
בהצעת חוק העיריות[2], שיזם משרד הפנים, הוצע להסדיר בשטחים הגליליים תחומים מוניציפליים נוספים, באמצעות הממונים על המחוזות במשרד הפנים או רשויות מקומיות הגובלות בשטח הגלילי.

מלבד נמל התעופה בן-גוריון, מצויים בשטחים גליליים גם מפעלי התעשייה האווירית, פארק הכרמל, מתקני השפד"ן, פארק אריאל שרון, וכן בסיסים שונים של צה"ל, ובהם חלק ניכר מבסיס צריפין ובעבר גם בסיס חיל האוויר לוד, לפני שנסגר.

השטח הגלילי הגדול ביותר בישראל נמצא ב"אזור הסייג" שבו רוכזו בשנות ה-50 הבדואים בנגב, ונמצא בין באר שבע, דימונה וערד. בגלל היעדר שלטון מקומי באזור, כל הבנייה הבדואית בו היא בלתי חוקית, והיישובים שבשטח הם בלתי מוכרים. עם השנים הוקמו עיירות בדואיות בחלק מהשטח ביוזמת המדינה, וחלק מהיישובים הבלתי מוכרים קיבלו מעמד רשמי במסגרת המועצה האזורית אבו בסמה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0