שיער

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אנטומיה של השיער
אחוז האנשים באוכלוסייה ששיערם אינו שחור באירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון, בתקופות דלות הגירה. על פי האנתרופולוג פיטר פרוסט, 2006.[1]

Light hair coloration map.png

  ‏80% ומעלה עם שיער לא שחור
  ‏50-79% עם שיער לא שחור
  ‏20-49% עם שיער לא שחור
  ‏1-19% עם שיער לא שחור
  ‏פחות מ-1% עם שיער לא שחור

שיער הוא סיב עשוי חלבון (פילמנט), הצומח מזקיק המצוי בשכבת הדרמיס דרך שכבת האפידרמיס שבעור. השיער (כולל פרווה או צמר) מצוי רק בבעלי חיים ממחלקת היונקים.

גם בבעלי חיים ממחלקות אחרות מצויות רקמות דמויות שיער (בעיקר פרוקי-רגליים), אולם אין רקמות אלה מהוות שיער.

השיער עשוי בעיקר מקרטין שהוא סוג של חלבון, ממספר מינרלים (בעיקר אבץ, צורן, ברזל וכלור), וויטמינים כגון ויטמין A ומספר ויטמינים מקבוצת B. השיער דומה במבנהו לציפורניים אצל טורפים, לקרניים ולפרסות אצל בהמות ולמקור ולנוצות אצל עופות.

תפקידי השיער

לשיער מספר תפקידים :

  • שמירת חום הגוף באמצעות כליאת שכבת אוויר מבודדת הקרובה לעור.
  • הרחקת עצמים זרים וחיידקים מפתחי הגוף (ריסים, שערות תעלת האוזן, שפם, שערות האף ועוד).
  • הגנה מפני קרינת השמש (שיער הראש באדם).
  • הרחקת נוזלים והפרשות (גבות).
  • נידוף זיעה (שיער בית השחי)
  • תפקיד תקשורתי וסמלי, למשל הופעת שיער בית השחי באדם מסמלים בגרות, וגבו הכסוף של זכר הגורילה הדומיננטי הוא סמל לשלטון.
  • תפקיד של תקשורת באמצעות ריח. גופם של בעלי חיים שונים (ובני-אדם בפרט) משחרר פרומונים היוצרים לכל פרט ריח ייחודי. שיער הגוף שומר שריח הגוף ישאר לאורך זמן וכך מאפשר לפרטים אחרים להגיב אליו[2].
  • שיער בצבעים שונים מקל על ההסוואה של היונק בסביבתו והתחמקות מטורפים או מהבחנה מוקדמת בו על ידי טרפו.
  • וכמובן יופי וחן 'שערך כעדר העיזים שגלשו מן הגלעד'

אצל יונקים מסוימים יש היפרמורפיזם של השיער - התפתחות של השיער לחלק גוף שאינו שיער:

השיער נחלק לשלושה סוגים:

  • פלומה (Lanugo) - שיער רך המכסה את רוב שטח גופו של עובר.
  • שיער עדין (Vellus hair) - שיער גוף קצר ועדין הצומח באזורים רבים בגוף האדם.
  • שיער טרמינלי (Terminal hair) - שיער שהתפתח במלואו. שיער זה ארוך, גס, עבה וכהה יותר משיער עדין.

על ראשו של אדם בריא יש בין שבעים אלף למאה ועשרים אלף שערות (תלוי בצבע). נשירה של בין שישים לשלוש מאות שערות ביום היא תהליך טבעי שהוא חלק ממחזור החיים של השערה הכולל את שלב יצירת, התפתחות ונשירת השיער.

אנטומיה והיסטולוגיה של השיער

השערה עצמה מחולקת מבחינה אנטומית לשלושה חלקים - החלק החיצוני ביותר הוא האינפונדיבולום ("משפך") - זהו חלק השערה הנמשך מהאפידרמיס העליון ועד צינור בלוטת החלב. חלק זה שייך באופן כללי לאפידרמיס, ומחלות בו הן מחלות של האפידרמיס. החלק השני הוא ה-isthmus ("מצר") - בין בלוטת החלב לבין ה-arrector pili (השריר שזוקף את השיער), והחלק העמוק ביותר הוא ה-inferior segment שבו יושב זקיק השיער עצמו.

לזקיק השיער יש צורה של פקעת - bulb, ולתוכו נכנס מבנה דרמלי הנקרא dermal papilla - זוהי רקמת חיבור תחוחה, עשירה בכלי דם, המספקת לשערה חמצן וחומרי מזון וחשובה בהתפתחות השערה עצמה. הרס של רקמה זו יביא להרס של השערה עצמה. התאים אשר יוצרים את פקעת השערה הם תאי מטריקס, כאשר תאי המטריקס הקרובים ביותר ל-dermal papilla הינם תאים גרמינטיביים - שכבה המכילה גם את המלנוציטים של השערה. השערה עצמה מורכבת משלושה חלקים - ליבה (מדולה), קורטקס, וקשקשים דמויי רעפים המסודרים עם הפנים החוצה.

חיי השערה מחולקים לשלושה שלבים:

  • Anagen - זהו שלב הגדילה של השערה. הוא נמשך כשלוש שנים בממוצע, ו-80% מהשערות שעל הקרקפת נמצאות בו בכל רגע נתון. אורך שלב זה הוא שקובע את האורך המקסימלי של השערה, והוא שונה בין אזורים שונים בגוף.
  • Catagen - זהו שלב ההתנוונות של השערה, ובו זקיק השערה מתחיל להתנתק מה-dermal papilla. שלב זה נמשך בין שבועיים לשלושה.
  • Telogen - זהו שלב של מנוחה של השערה, טרם נשירתה. הוא נמשך כחודשיים, ובסיומו השערה נושרת והזקיק חוזר ל-dermal papilla לצמיחה של שערה חדשה.

בלוטות החלב מהוות חלק מהיחידה של שערה, ונקראות Pilosebaceous unit. כמעט תמיד תופיע בלוטת חלב יחד עם שערה עצמה (למעט בלוטות חלב בפיטמה). ההפרשה של בלוטות החלב היא הולוקרינית, תאי בלוטות החלב עוברים אפופטוזיס (השמדה) וכל התכולה שלהם נשפכת לתוך הבלוטה.

מאפייני השיער באוכלוסייה האנושית

כמו תכונות תורשתיות אחרות, גם מאפייני השיער - צבעו, חלקותו, צפיפותו וכיוצא בזה תלויים בתורשה, ברירה טבעית וזרימת גנים (בעיקר זרימת גנים בשל הגירה). במקומות בהם יש תנאי אקלים קיצוניים ומעט הגירה, לאחוז גבוה באוכלוסייה יהיו אותם מאפייני שיער. הגן לצבע השיער קרויי MC1R ויש לו לפחות שבעה אללים ידועים באוכלוסיית האדם, באירופה. בתקופות שבהן ההגירה של כלל האוכלוסייה האנושית היא מעטה, לאוכלוסיות שונות באירופה יש צבעי שיער שונים ולאוכלוסיות האדם בשאר העולם יש שיער שחור[1].

צבע השיער

ארבעה גורי קביה. לכל אחד יש צבע שיער אחר. לשניים מהם יש כתמים לבנים.

מרבית הגנים המקודדים לצבע השיער דומים ואפילו זהים אצל יונקים רבים. ישנם צבעי שיער רבים ומגוונים, ההבדל ביניהם עשוי לנבוע מתדירות הפיגמנט (צִבען) מלנין שבהם ומסוגו: איומלונין - מלונין חום ופיומלונין - מלונין אדום.

צבעי שיער שמושגים בעזרת רמות פיגמנט מלנין שונות, בצפיפות אחידה:

  • שיער שחור - מכיל הרבה מאד מלונין מאחד הסוגים או משניהם גם יחד.
  • חום - השיער החום מתאפיין ברמות גבוהות של אאומלונין ולעיתים גם רמות נמוכות של פאומלנין. האנשים בעלי שיער חום נקראים "ברונטים".
  • כתום או אדום - הרבה פיומלונין ולפעמים גם קצת איומלונין. אנשים בעלי שיער כתום-אדום זה, מכונים לרוב "ג'ינג'ים". באזור גרמניה יש ככל הנראה ברירה טבעית חלשה לטובת שיער כתום. ישנן עדויות לכך שבתקופות בהן יש מעט הגירה לשם, כמו לפני נדידת העמים הגדולה, מרבית האוכלוסייה שם הופכת לאדומת שיער. משיחזור DNA מעצמות של פרט אחד של אדם ניאנדרטלי שהתגורר במקום עולה שגם הוא היה אדום שיער.
  • צהוב - בדרך כלל מכונה "בלונד", ובהתאמה, האנשים בעלי שיער זה, מכונים "בלונדיניים". מעט איומלונין או מעט פאומלנין.
  • שיער לבן / לבקן - אצל מי שאינו יכול לייצר מלנין כלל ולפעמים גם אינו יכול לייצר שום פיגמנט. נפוץ בעיקר אצל אנשים זקנים.

צבעי שיער שמושגים בעזרת רמות פיגמנט מלנין שונות, בצפיפות לא אחידה:

  • שטני - הגוון בשיער השטני מאופיין בעיקר בשילוב הצבעים חום ובלונד. השיער השטני בעיקר מופיע באירופה אצל אנשים בהירי עור.
  • אפור - עם הגיל השיער בדרך כלל מאפיר או מלבין, ונקרא שיער שיבה. התופעה עשויה להיגרם בגיל צעיר יחסית בשל טראומה, תורשה או ליקויים במחזור הדם. תופעה זו נגרמת על ידי תפקוד חלקי של ייצור הפיגמנטים בשיער.
  • אגוטי - צבע שקיים ביונקים מסוימים, כגון עכבר אך לא באדם. אצל בעלי שיער אגוטי יש מקטעים לבנים ושחורים על אותה שיערה.
  • צבע קינמון - לא באדם. בדומה לאגוטי, יש מקטעים לבנים וחומים על אותה שערה.

צבעי שיער שונים באזורי גוף שונים

שיער מנומר. ליונקים רבים בטבע יש שיער מנומר שנברא עבורם בשל הסיוע שלו בהסוואה. אולם לא כל סוגי השיער המנומר מסייעים בהסוואה. אצל זברות וג'ירפות יש דפוסי שיער אחידים ונוקשים המותאמים לאזור אקלימי זה, אך אינם מסייעים כלל בהסוואה. ייתכן שהם אמצעי לזיהוי והבדל בין אוכלוסיות שונות מאותו מין.

אצל האדם, הגנים המקודדים לשיער הראש שונים מאלו המקודדים לשיער שאר הגוף. תופעה זו מאפשרת לבני האדם להיות בעלי ראשים שעירים וגוף כמעט נטול שיער. אחת התוצאות של תופעה זו היא שיש אנשים עם צבע שונה בשיער הראש ובשיער הגוף. ישנם גברים, לדוגמה, עם זקן כתום ושיער ראש שחור.

מסיבה שאינה ברורה דייה, אצל חיות מבויתות יש יותר כתמים לבקנים מאשר אצל חיות בר[3].

אצל חתול הבית, צבע השיער מקודד על כרומוזום X. כתוצאה מזה, לחתולות יש שני עותקים של הגן לצבע השיער ואילו לחתולים הזכרים יש רק עותק אחד שלו. על כן קל יותר למצוא חתולה נקבה שיש לה שלושה צבעי שיער שונים (למשל שחור-לבן-חום) מאשר חתול זכר עם שיער בשלושה צבעים. חתול זכר עם שלושה צבעי שיער הוא על פי רוב כימרה או מוטנט נדיר.

צביעת שיער מלאכותית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – צביעת שיער

צביעת שיער היא פעולה הגורמת לשינוי מלאכותי של צבע השיער, לרוב באזור הראש. צביעת שיער נעשית משיקולי אופנה - התאמת צבע השיער וצורת הצביעה למגמות פופולריות, וקוסמטיות - אנשים מבוגרים נוטים להשתמש בצביעת שיער לצורך הסתרת שיער שיבה.

תלתול השיער

ישנם סוגי תילתול שונים של השיער, עקב שוני של צורת בלוטת השיער, הנקבעת לפי הגנטיקה. באזורים שונים בכדור הארץ יש אפיון חזק דווקא לסוג תלתול מסוים.

  • שיער חלק - ללא שום תלתול נראה לעין (אבל התלתול עדיין קיים). בדרום מזרח אסיה האוכלוסייה מתאפיינת בשיער ראש חלק מאד ושיער גוף דל.
  • שיער גלי - החל מגלים גדולים ומעטים בשיער, ועד גלים קטנים ורבים.
  • שיער מתולתל - תלתלי בקבוקים גדולים עד תלתלי "אפרו" צפופים. תלתלים צפופים נקראים "שיער מקורזל". באפריקה שמדרום לסהרה יש עדיפות טבעית לבני אדם עם שיער ראש מקורזל.

תלתול והחלקה מלאכותיים

ישנם מכשירים כגון מייבש שיער (הידוע גם בתור "פן") המשמש גם להחלקה מלאכותית של השיער וגם לייבושו. מכשיר "מסלסל" מאפשר תלתול מלאכותי של השיער.

עיצוב וסידור השיער

ישנן שתי דרכים עיקריות לסדר ולעצב את השיער. על פי רוב שתי דרכים אלו נבדלות בכך שבעוד שתסרוקת נשמר אורך השיער המקורי ומשתנה רק אופן סידורו בתהליך התספורת נהוג לקצר את השיער. עם זאת גם במהלך תספורת עשויים להתבצע שינויים המשפיעים על מראה השיער פרט לאורכו. בהתאם לכך ספרים מכונים גם "מעצבי שיער".

תסרוקת

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תסרוקת

תסרוקת היא עיצוב של השיער, לרוב על גבי הקרקפת האנושית. עיצוב השיער יכול להיחשב כהיבט של טיפוח עצמי, אופנה או קוסמטיקה. התסרוקת נוצרת בתהליך של עיצוב שיער שיכול לכלול גזירה, סלסול, תוספות שיער, צביעת שיער ועוד

תספורת

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ספר (מקצוע)

תספורת היא פעולה שמתבצעת על ידי ספר, העוסק בטיפול ובעיצוב שיער. בית העסק של הספר נקרא מספרה. בעבר כלל מקצוע הספרות גם גילוח וטיפוח זקן ושפם.

השיער ביהדות

בתורה גילוח השיער נחשב לאקט המראה על מכובדות. כאשר ה' בחר בשבט לוי הצטווה משה: ”"וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם.. וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם"” ((ספר במדבר, פרק ח, פסוק ז)). לכהן אסור לעבוד בבית המקדש עם שיער מגודל : ”"רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ"” ((ספר ויקרא , פרק י, פסוק ו)). כהן הדיוט - חייב להתגלח פעם בחודש, כהן גדול - פעם בשבוע ואילו מלך - מסתפר בכל יוםשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: רמבם וגם 2=מלכים ומלחמות.. מנגד, אי התגלחת מורה על אות לעצבות ואבל: לאבל אסור להסתפר, ומכאן האיסור להסתפר במנהגי אבלות בימי ספירת העומר ובימי בין המצרים.

בנוסף ישנם מצוות והלכות מרכזיות ביהדות הנוגעות לשיער:

  • אסור לנזיר להתגלח (ספר במדבר, פרק ו, פסוק ה). לאחר נזירותו הוא חייב לגלח כל שערותיו.
  • בהלכות צרעת אחד מן הסימנים של טומאה הוא שערות לבנות או צהובות.
  • גילוח המצורע הוא חלק מתהליך היטהרותו של ה[[מצורע].
  • אסור לאדם לגלח קרחת בתור הבעת צער על מת.[4]
  • השחתת הזקןאסורה באופנים מסוימים [5].
  • אסור לגלח פאות הראש (הצדדים סמוך לאוזן). יהודים בעדות רבות נהגו להאריך חלק זה של השיער, ולסרקו בצורות שונות. יש מנהג נפוץ לתת לילד התספורת הראשונה כשמלאו לו שלוש שנים והתספורת הזו נקרא חלאקה.
  • אישה נשואה צריכה לכסות שערות ראשה.
  • בהלכות שבת, יש איסור להסתפר ולהתגלח בשבת משום שהיא תולדה של מלאכת גוזז, אחת מל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת.

שיער כסמל

בימי הביניים שיער ארוך סימל נשיות וחסד ולכן גבירות החצר התהדרו במחלפות שיער ארוכות, שלעיתים היו קלועות בצמות. וכמו כן, לא היה נדיר לראות גברים מהאצולה בעלי שיער ארוך.

דוגמה נוספת לשיער כסמל היה שנות השישים. בשנים אלו, בני נוער רבים החלו מתמרדים כנגד הוריהם, הממשלה, החוק והצבא. בתהליך הגיוס לצבא צריך לגזום את השיער, והארכתו סימלה את המרד של הנערים. בדיוק בנושא זה עסקו המחזמר והסרט "שיער" שיצאו בארצות הברית ב-1979.

פתולוגיה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קרחת
המושג "קרחת" מתייחס לרוב לחוסר שיער על קרקפת הראש

קרחת היא מצב של חוסר שיער במקומות שונים בגוף, בהם קיים שיער בדרך כלל. כמעט תמיד מתייחס המושג לחוסר שיער על קרקפת הראש.

נשירת שערות רבה מראש האדם היא תהליך הנגרם מכמה סיבות:

  • גורמים גנטיים (תורשה) - הגן השכיח להתקרחות אצל האדם ממוקם על כרומוזום X ובעבר חשבו שעובדת היותו של האלל לקרחת רציסיבי, היא הסיבה לזה שיש הרבה פחות נשים קרחות מאשר גברים קרחים. אולם, הסתבר שזהו הסבר חלקי בלבד. האלל להתקרחות מקיים תופעה נדירה: הוא דומיננטי אצל גברים ורציסיבי אצל נשים. הימצאותו של אלל זה גורמת לכך שאדם צעיר שמכל בחינה אחרת נורמטיבי משיל את שיער ראשו.
  • הפרעות הורמונאליות כגון עודף טסטוסטרון תורשתי. או לקיחת הורמונים או סטרואידים באופן מלאכותי. אנשים שראשם התקרח בגיל צעיר בשל עודף טסטוסטרון יהיו גם גבוהים, שמנים ושריריים יותר מהנורמה ויהיה להם גם עודף שיער גוף.
  • מחלות מסוימות
  • אנורקסיה / תת-תזונה
  • תרופות
  • הקרנות
  • חשיפה לחומרים מסוכנים

למעט נשירת שיער שנגרמת בגלל תורשה, נשירה מהסיבות שצוינו ניתנת לעצירה וטיפול. לעיתים נוצר בלבול בין נשירת שיער לשבירת שיער, במיוחד אצל צעירים, היות שקשה להבחין ביניהם. שבירת שיער נגרמת משימוש בתכשירים כימיים שוחקים, תכשירים דביקים כגון ג'לים למיניהם, סירוק אגרסיבי וכדומה.

השתלת שיער

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – השתלת שיער

"השתלת שיער" היא טכניקה כירורגית המתבצעת במטרה להשתיל שיער באזורים קירחים בגוף האדם. הטכניקה מתבצעת על ידי הסרת עור המכיל זקיקי שיער מאזור אחד בגוף (האזור התורם) והשתלתו באזור קירח (האזור המקבל). בטכניקה זו משתמשים בעיקר על מנת לטפל בהתקרחות של גברים, שבעזרתה שתלים המכילים זקיקי שיער העמידים גנטית להתקרחות, מושתלים על קרקפת קירחת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Peter Frost, Why Do Europeans Have So Many Hair and Eye Colors?, Université Laval (Canada) and St. Andrews University (Scotland), 2006
  2. ^ איתי גל, למה יש לנו שיער על הגוף?, באתר ynet, 27 במאי 2007.
  3. ^ ראו טמפל גרנדין "חיות בתרגום"
  4. ^ (ספר דברים, פרק יד, פסוק א)
  5. ^ (ספר ויקרא, פרק יט, פסוק כז)