שלה
ערך זה עוסק בשֵׁלָה הוא בנו השלישי של יהודה מבת שוע אשתו, ונולד לו בכזיב: ” וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁלָה; וְהָיָה בִכְזִיב, בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ.” (ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק ה').
מניעת שלה מתמר
ערך מורחב – מעשה יהודה ותמר
יהודה נושא לאישה את בת שוע, היולדת לו שלשה בנים: ער, אונן ושלה. תמר מתחתנת עם ער, אך הוא מת בדמי ימיו. לבקשת יהודה, אונן מייבם את תמר אך בשל סירובו להקים זרע לאחיו ה' ממית גם אותו. בשל העובדה ששני בניו הראשונים הומתו, מסרב יהודה לתת לתמר את בנו השלישי שלה, מכיוון שהוא חושש לחייו: ” וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית-אָבִיךְ, עַד-יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי--כִּי אָמַר, פֶּן-יָמוּת גַּם-הוּא כְּאֶחָיו” (ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק י"א).
בספר דברי הימים א' (פרק ד', פסוק כ"א) מפורטים בני שלה בן יהודה: ”בְּנֵי, שֵׁלָה בֶן-יְהוּדָה--עֵר אֲבִי לֵכָה, וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה; וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית-עֲבֹדַת הַבֻּץ, לְבֵית אַשְׁבֵּעַ. כב וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא, וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר-בָּעֲלוּ לְמוֹאָב--וְיָשֻׁבִי לָחֶם; וְהַדְּבָרִים, עַתִּיקִים.”. על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א עמוד ב', אלו היו מחלון וכליון בני אלימלך, שנשאו נשים מואביות: ערפה ורות.
שמו של שלה מתפרש כשם סמלי המורה על אחריתו, מן השורש של"ה (אשליה). השם מתקשר גם למקום הולדתו כזיב, מן השורש כז"ב (כָּזָב או תוחלת שנכזבה)[1] לסמיכות השורשים של"ה וכז"ב ראו מלכים ב', ד', ט"ז; מלכים ב', ד', כ"ח.
הערות שוליים
