שלום רוזנברג
 | |
| דצמבר 2006 | |
| הושפע מ | עמנואל לוינס, מר שושני, ז'אן-פול סארטר, מרטין היידגר |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| http://www.shalomrosenberg.com | |
שלום רוזנברג (1935 – י"ב באדר ה'תשפ"ג, 5 במרץ 2023[1]) היה הוגה דעות יהודי דתי, ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, בה היה ראש החוג למחשבת ישראל. רוזנברג עסק בעיקר בפילוסופיה של הדת, יחסי דת ומוסר, יחסי דת ומדע, ופרשנות והרמנויטיקה בהגות היהודית והכללית.
ביוגרפיה
רוזנברג נולד בשנת 1935 בבואנוס איירס שבארגנטינה למהגרים ממזרח אירופה. בילדותו למד בבתי ספר יהודיים ואצל מלמדים פרטיים ששכר אביו בנציון. את הלימודים הכלליים השלים במסגרות אקסטרניות. בבואנוס איירס גם רכש השכלה אקדמית בהנדסה אזרחית (1950–1957) ובמקביל למד בישיבת "חפץ חיים". בהמשך למד בפקולטות למתמטיקה ומשפטים באופן חלקי.
בשנת 1963 עלה לישראל, ולמד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, בזכות מלגה בחסות ארגון אונסק"ו, בה השלים את לימודי התואר הראשון בפילוסופיה ובמחשבת ישראל בשנת 1965. בשנים 1966–1968 חזר לארגנטינה ולימד פילוסופיה יהודית ב"מדרשה העברית" בבואנוס איירס. רוזנברג חזר לישראל בשנת 1968 והשלים את התואר השני באוניברסיטה העברית. עבודת המאסטר שלו עסקה במושג האינסוף בימי הביניים (1969) בהצטיינות יתירה. עבודת הדוקטורט שלו בהצטיינות יתירה, עסקה בלוגיקה ואונטולוגיה בפילוסופיה היהודית במאה ה-14, בהדרכתו של שלמה פינס (1974).
החל משנת 1970 החל ללמד בחוגים לפילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. בשנת 1974 מונה למרצה, בשנת 1978 למרצה בכיר. הפך לפרופסור חבר בשנת 1982, ומונה ב-1992 כפרופסור מן המניין, כיהן כראש החוג למחשבת ישראל בין 1985 ל-1986, ומשנת 2004 הוא פרופסור אמריטוס.
היה פרופסור אורח במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטה של סאו פאולו, ועוד. שימש כחבר באקדמיה לפילוסופיה יהודית בארצות הברית. היה חבר בוועדה בינלאומית שעסקה בהוצאה לאור של תרגומי אבן רושד, ובמסגרתה היה ממונה על התרגומים העבריים. היה חבר במערכת 'מחקרי ירושלים' ו'דעת', ובוועד המנהל של המכון לחשיבה וליהדות בת זמננו שעל יד אוניברסיטת בר-אילן. בשנים 2002–2003 היה חבר במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך.
בין מוריו: הרב יעקב פינק – רבו בתקופת בגרותו; הפילוסוף היהודי-צרפתי עמנואל לוינס; מר שושני – הנחשב בעיניו כגדול מוריו, דמות מסתורית שרוזנברג ואחרים מזהים כהלל פרלמן[2]. בין מוריו באקדמיה: אפרים אורבך, שמשון רוזנטל ויוסף בן שלמה שכדבריו גרם לו לאהבת הפילוסופיה. בעבר היה חבר בוועדה למונחי הפילוסופיה של האקדמיה ללשון העברית, וראש החוג למחשבת ישראל במכללת הרצוג שבאלון שבות. השתתף בכתיבה באנציקלופדיה העברית (ערכים משיח, ור' חסדאי קרשקש). פרופ' רוזנברג שימש כראש החוג למחשבת ישראל בבית מורשה ובמכון לנדר שבירושלים.
נישא לד"ר רינה, פסיכולוגית קלינית, והיה אב לשבעה. התגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים.[3] בשנת תשע"ז החליטה עיריית ירושלים להעניק לו את התואר יקיר ירושלים[4]. ניהל אורח חיים טבעוני.
מחקריו ושיטתו
רוזנברג יצר גשרים בין ההגות היהודית לפילוסופיה הכללית והשתמש בהישגיה של הלוגיקה החדשה והכלים הפילוסופים שפותחו במאה ה-20 כדי להגיע להבנה שלמה יותר של ההגות היהודית הקלאסית, באמצעות חקר קטגוריות לוגיות ואונטולוגיות. בין מאמריו הבולטים, מאמר על מושג האמונה והקטגוריות האפיסטמיות בימי הביניים, ומאמר על האונטולוגיה הניאואפלטונית. רוזנברג עסק במחקר המתודות ללימוד התלמוד, ובעיקר י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן. והוא חשף כתב יד של הרלב"ג לבניית תחשיב מתמטי עבור לוגיקה מודלית.
בנימין איש-שלום, מזהה שלשה צירים בפעילות המחקרית וההגותית של רוזנברג: ציר העוסק בלוגיקה, בחשיבה מדעית, ובסוגיות של 'דת ומדע'; ציר העוסק בסוגיות של 'דת ומוסר', דיון מקיף בסוגיית "והלכת בדרכיו", ודו-השיח בין האתיקה היהודית לאתיקה הכללית, בעיקר במשנתם של אריסטו, קאנט, וניטשה[5]; וציר העוסק בסוגיות יסוד של האמונה היהודית, בעיקר תפיסת התורה וההתגלות ותפיסת הגאולה והמשיחיות. בעשור האחרון עסק בין היתר במחלוקת התאולוגית בין התניא לבין נפש החיים, יחסי דת ומוסר ובכלל זה חקר משנתו של עמנואל לוינס, ופילוסופיה של הדת, בייחוד ממשה מנדלסון ועד לפרנץ רוזנצווייג.
רוזנברג השתמש בין היתר בקולנוע בספרות כללית, באגדות עם ובפסיכולוגיה כדי להסביר ולהמחיש תפיסות ורעיונות בהגות היהודית והכללית.
מתלמידיו
- משה וינשטוק
- ד"ר צבי לשם, מנהל ספריית גרשם שלום בספרייה הלאומית
- אלכסנדר אבן-חן
- מור אלטשולר
פעילות ציבורית
רוזנברג השתתף בייסוד מעלה - המרכז לציונות דתית ובהקמת בית מורשה. השתתף בחוגי הידברות, בהם חוג "הגות" וכחבר המועצה הציבורית של נאמני תורה ועבודה. לאחר רצח יצחק רבין, יזם התקרבות בין דתיים לחילוניים בחוג בשם "שחרית", שעם משתתפיו נמנו העיתונאים ירון לונדון ואמנון דנקנר. מאז שנת 2000 הוא בעל טור שבועי בעיתון "מעריב" בנושא פרשת השבוע, והיה בעל טור חודשי בעלון "שבת בשבתו" במשך כשנתיים. בעיתון "מקור ראשון" היה מספר שנים בעל טור בענייני פרשת השבוע, בו כתב על פרשת השבוע מנקודת מבט פילוסופית, והוא המשיך לפרסם מאמרי הגות כמעט מדי שבוע בעמוד האחרון של מוסף שבת של עיתון זה.[6] אנשי הכת היפנית מקויה יצרו איתו קשר.
כתבים
- ספר יובל לכבודו
בשנת 2007 ראה אור על ידי בית מורשה בירושלים ספר יובל לכבודו בשם "בדרכי שלום – עיונים בהגות יהודית, מוגשים לשלום רוזנברג". עם כותבי המאמרים בספר נמנים הרב אהרן ליכטנשטיין, אביעזר רביצקי, מרדכי רוטנברג, רבקה הורביץ, בנימין לאו, יוסקה אחיטוב ואחרים[7].
- ספרים פרי עטו
- לוגיקה ואונטולוגיה בפילוסופיה היהודית במאה הי"ד, 1974, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה
- טוב ורע בהגות היהודית, סדרת האוניברסיטה המשודרת, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, (בעריכת רחל שיחור), 1985 (תורגם לאנגלית, ספרדית ויפנית)
- תורה ומדע, סקירה רחבה של ההתייחסויות השונות של הוגים יהודים למדע, ירושלים: הוצאת משרד החינוך והתרבות, 1988 (מהדורת PDF באתרו (אורכב 01.11.2016 בארכיון Wayback Machine)
) - בעקבות הכוזרי, פרקי מבוא למחשבת ישראל, הוצאת ספריית מעלה, 1991 (תורגם לאנגלית ויצא בשם In The Footsteps Of The Kuzari בשני כרכים)
- לא בשמים היא, תורה שבעל פה מסורת וחידושים, הוצאת תבונות, 1997
- בעקבות הזמן היהודי, הפילוסופיה של לוח השנה, הוצאת ידיעות ספרים, 2013
- גשר צר, אמונה בעולם של ספק על פי ר' נחמן מברסלב, מגיד, 2022.
ספריו תורגמו לאנגלית, לגרמנית, לספרדית וליפנית.
- ספרים בעריכתו
- הערות למושג האינסופיות בפילוסופיה היהודית ביה"ב: ויחסה למסורת הפילוסופית הכללית, 1970
- הפולמוס על כתבי הרמב"ם – פרקי עזר למורה, 1972
- סוגיות במשנתו של הרמב"ם, המחבר - שלום רוזנברג; בהשתתפות – עמוס ספראי, ישראל פיפקו, 1983
- מקורות לתולדות תורת התארים בפילוסופיה היהודית בימה"ב, 1975
- פרקים בתולדות הפרשנות הפילוסופית של המקרא, הוצאת בר אורין, 1970
- פרקים בתולדות המשיחיות בישראל, עם יעקב אלבוים ויוסף דן, 1972
- פרשיות עיוניות בתולדות ישראל, עם יעקב אלבוים ויוסף דן, 1975
- מנחה לשרה – מחקרים בפילוסופיה יהודית ובקבלה – מוגשים לפרופסור שרה א' הלר וילנסקי, עם משה אידל, דבורה דימנט, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1994
- יובל אורות – הגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל – בעריכת שלום רוזנברג ובנימין איש שלום, הוצאת ספריית אלינר ובית מורשה בירושלים, מהד' שנייה מתוקנת, תשס"ה-2005
- ממאמריו
פרופ' רוזנברג פרסם כמאתיים מאמרים בבמות שונות, בהם:
- הזיקה לארץ ישראל בהגות היהדות – מאבק השקפות, קתדרה 4 (תמוז תשל"ז), עמ' 148–175. הופיע גם בקובץ ירושלים, הוצאת יד יצחק בן צבי, תש"מ, עמ' 75–103.
- "תורת השמות בפילוסופיה היהודית בימי הביניים", עיון כ"ז א-ד (תשל"ו - תשל"ז), עמ' 105–144. (הופיע גם בקובץ לזכרו של יהושע בר-הלל בעריכת יהודה מלצר עיון כז, תשל"ו-תשל"ז, עמ' 144-105.)
- "חקר המקרא במחשבה היהודית הדתית החדשה", בקובץ המקרא ואנחנו, בעריכת אוריאל סימון, המכון ליהדות ולמחשבה בת זמננו רמת-גן, על ידי הוצאת דביר, תל אביב תשל"ט, עמ' 86–119.
- "השיבה לגן-העדן – הערות לתולדות רעיון הגאולה הרסטורטיבית בפילוסופיה היהודית בימי הביניים", בתוך הרעיון המשיחי בישראל, יום עיון לרגל מלאת שמונים שנה לגרשם שלום, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ב, עמ' 37–86.
- "ארבעה טורים לר' אברהם בן ר' יהודה תלמידו של ר' חסדאי קרשקש", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ג [ד] (תמוז תשמ"ד) עמ' 525–621.
- "מבוא להגותו של הראי"ה", בספר יובל אורות, בעריכת בנימין איש שלום ושלום רוזנברג, ירושלים תשמ"ח, עמ' 27–105.
- "הפרשנות הפילוסופית לשיר השירים – הערות מבוא", תרביץ נט [א/ב] (תשרי–אדר תש"ן), עמ' 133–151.
- "אונטולוגיה ניאופלטונית", בקובץ מנחה לשרה, בעריכת משה אידל, דבורה דימנט ושלום רוזנברג, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ד, עמ' 347–366.
- "פוסט-מודרניזם, פרספקטיבה יהודית", בקובץ תוך וקליפה בתרבות המערבית, הוצאת תבונות, אלון שבות תשנ"ו.
- "דמוקרטיה והלכה – פרספקטיבה פילוסופית", בקובץ מדינת ישראל: בין יהדות לדמוקרטיה, בעריכת יוסי דוד, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000, עמ' 179–209.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שלום רוזנברג
- שלום רוזנברג, באתר Academia.edu
- אלחנן ניר, עקיצתו של ענק הדעת - ריאיון עם רוזנברג על מר שושני, באתר מקור ראשון
- אורי פז, במבוך הזהות העצמית, פאנל עם פרופ' רוזנברג על הזהות היהודית
- אורי פז ויואב שורק, אמר הפילוסוף, שיחה חגיגית עם פרופ' שלום רוזנברג לרגל הגיעו לגיל 70, באתר מקור ראשון
- עוזי ברוך, פרופ' רוזנברג חושש משחרור מחבלים, באתר ערוץ 7, 31 בינואר 2009
- הספר "תורה ומדע בהגות היהודית", אתר הגות יהודית
- שלמה פיוטרקובסקי, חושב ביהודית, ריאיון עם פרופ' רוזנברג, "אתנחתא", מוסף "בשבע" 19.12.13
- שמואל ויגודה, קווים לדרכו הייחודית של שלום רוזנברג, בעיתון מקור ראשון, 26 במאי 2020
מכּתביו:
- טורי פרשת השבוע של רוזנברג, ב-nrg מעריב
- היהודים כאויבי השטן, על שאלת אלוהים בשואה
- שיחות ברוח: יוסף בן שלמה משוחח עם שלום רוזנברג, בערוץ YouTube של הטלוויזיה החינוכית
- הזיקה לארץ ישראל בהגות היהודית - מאבק השקפות, קתדרה 4, יולי 1977
- זעקת האילנות, על משמעות ט"ו בשבט, אתר כיפה
- כיבוד אב ואם - בין סין ורומא לירושלים, הרצאה מצולמת, אתר מכון ון ליר בירושלים
- חב"ד והאדישות, באתר הארץ, 30 בינואר 2001
- הגולם קם על יוצרו, גלובליזציה - תהליך משחית עולם, פרופ' שלום רוזנברג, דעות 9, אוקטובר 2000 באתר נאמני תורה ועבודה
הערות שוליים
- ^ הלך לעולמו פרופסור שלום רוזנברג: "גאון אדיר הצופה למרחקים", באתר כיפה, 5 במרץ 2023;
עוזי ברוך, מהוגי הדעות החשובים: הפרופ' שלום רוזנברג הלך לעולמו בגיל 88, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2023;
שלמה פיוטרקובסקי, מהבולטים שבהוגי הדעות בעשורים האחרונים: פרופ' שלום רוזנברג הלך לעולמו, בעיתון מקור ראשון, 5 במרץ 2023 - ^
יאיר שלג, חידה יהודית של המאה העשרים, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2013
- ^ הלך לעולמו הפרופ' שלום רוזנברג והוא בן 88, הלוויתו בשעה 16:00, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2023
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, פורסמו שמות יקירי ירושלים לשנת תשע"ז, באתר ערוץ 7, כ"ו בטבת תשע"ז.
- ^ נתן שניידר, "ההוגה האשכנזי הזה" או מה לניטשה ולישראל?, באתר הארץ, 9 במרץ 2003
- ^ מאמרי שלום רוזנברג, באתר "מקור ראשון"
- ^ ספרים חדשים, באתר הארץ, 14 במאי 2007
- פילוסופים ישראלים
- פילוסופים יהודים
- פילוסופים של היהדות
- חוקרי מחשבת ישראל
- חוקרי חסידות
- חוקרי יהדות ישראלים
- בעלי טור ישראלים
- בית מורשה
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מחשבת ישראל
- יקירי ירושלים
- תלמידי מר שושני
- ישראלים ילידי ארגנטינה
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל מקור ראשון
- עולים בשנות ה-1960
- ישראלים שנולדו ב-1935
- ישראלים שנפטרו ב-2023