שם בן נח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שם (אישיות מהתנ"ך))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שֵׁם, הוא בנו של נח, אחיהם של חם ושל יפת. שם חי 600 שנה.

לדעת סדר עולם נולד שם בשנת א'תקנ"ח לבריאת העולם (2203 לפנה"ס) ומת בשנת ב'קנ"ח (1603 לפנה"ס). תולדותיו הוזכרו בספר בראשית, ובדברי הימים[1].

אף על פי שבתורה[2] נאמר: "ויולד נח את שם את חם ואת יפת" כך שנראה שהוא הבכור, כמה פרשנים מתייחסים אליו דווקא כאל הבן השני או השלישי בגילו. זאת משום שבפסוק אחר נאמר "שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתיים אחר המבול"[3], ואילו היה שם הבן הגדול היה צריך להיות בן 100 בזמן המבול (שכתוב "ויהי נח בן חמש מאות שנה"), שם נולד מהול[4].

בזמן המבול היה שם בן 98 שנה, ושהה עם משפחתו בתיבה.

בהיותו בן 100 שנה, הוליד שם את ארפכשד[5]. בניו של שם היו עֵילָם, אַשּׁוּר, אַרְפַּכְשַׁד, לוּד, אֲרָם. בניו של ארם היו עוּץ, חוּל, גתר ומש (ולפי נוסח דברי הימים: משך).

במדרשי חז"ל, נחשב שם כעומד בראש בית מדרש, הקרויה "בית מדרשם של שם ועבר", שם למדו, בין היתר, אבות האומה - אברהם, יצחק ויעקב. על־פי מדרשים אחרים, "מלכי-צדק מלך שלם" הוא "שם", שהיה כהן לה', ועליו נאמר:”וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן”[6].

שם הוא אביהם הקדמון של האומות השמיות שהתרכזו באזור המזרח התיכון, כגון אשור, עילם (פרס), ארם (סוריה) וכדומה, ולכן קבוצת העמים האלה נקראת "שמיים", והשפות המדוברות על ידיהם נקראות "שפות שמיות". עם קבוצה זו נמנים גם היהודים והערבים (המייחסים עצמם לפי הקוראן לבני ישמעאל), צאצאי אברהם, שהיה דור תשיעי לשם.

המערה המיוחסת ל"בית מדרש שם ועבר"

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שם בן נח בוויקישיתוף

הערות שוליים


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.