שמואל טנקוס
 | |
| אלוף שמואל טנקוס בשנת 1960 | |
| לידה |
14 בנובמבר 1914 יפו ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה | 4 במרץ 2012 (בגיל 97) |
| כינוי | שמוליק |
| השתייכות |
 ההגנה פלמ"ח צבא הגנה לישראל חיל הים |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| פעיל העפלה, מדריך בקורסים ימיים, מפקד חיל הים | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מבצע קדש | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנהל בית הספר לקציני-ים עכו, יו"ר מועצת המנהלים של בית הספר. יו"ר ועדת משק לשעת חירום בפיקוד הצפון. | |
שמואל "שמוליק" טנקוס (טנא) (14 בנובמבר 1914 - 4 במרץ 2012) היה מפקד חיל הים הישראלי בשנים 1954–1960.
ילדות ולימודים
טנקוס נולד בשכונת נווה שלום ביפו ולמד מכיתה א' בגימנסיה הרצליה בתל אביב. בחופשות הקיץ עבד במשק של דודו במושבה סג'רה (כיום אילניה) בגליל התחתון. שם התוודע אל עבודת החקלאות ותכנן להמשיך ללימודים גבוהים בתחום זה. מתוך כוונה זו נרשם ללימודי אגרונומיה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך תוכניותיו להמשך הלימודים בתחום האגרונומיה השתבשו בגלל דחיית הקמתו המתוכננת של המכון הגבוה לחקלאות ברחובות, ובסופו של דבר הובילו אותו האירועים אל קריירה ימית.
בשנת 1930 טנקוס הצטרף לפלוגה הימית של הפועל, דרך ארגון ההגנה, בעקבות חברים שהיו פעילים בפלוגה. השכלתו כבוגר גימנסיה הרצליה וסקרנותו הטבעית דרבנו אותו להרחיב את הידע שלו בנושאי ימאות והוא היה למדריך בפלוגה. במסגרת פעילותו בהגנה השתלם גם בנושאי קשר, באיתות פנסים והליוגרף והיה למדריך בתחומים אלה.
פעילות בהגנה ובהעפלה
בעקבות שביתת הערבים בפתיחת המרד הערבי הגדול, בשנת 1936, זומן טנקוס בדחיפות, מתפקידו כאחראי על עמדת האיתות בקריית ענבים, להתייצב לעבודה בהקמת נמל תל אביב והוצב לעבודה כספן על דוברת המחפר.
בתקופת ההעפלה היה שמואל טנקוס בין הפעילים בארגון הבאת המעפילים, אם במציאת מקומות הנחתה מתאימים ואם בליווי אוניות המעפילים מאירופה לארץ ישראל. כן המשיך בהדרכת קורסים ימיים מטעם ההגנה, במסווה של פעילות ספורטיבית בחסות הפועל.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נקטעו הקורסים והתחדשו רק בתחילת 1941, תוך שיתוף פעולה עם מטה המבצעים המיוחדים של המודיעין הצבאי הבריטי, שרצה להכשיר כוחות קומנדו לפעולה מאחורי הקווים, ביבשה ובים. טנקוס פיקד באותה תקופה על קורסי ימאות של הפועל[1].
בדצמבר 1942 החל טנקוס להכין תוכנית לקורסים ימיים, להכשרת ימאים וחובלים לצורכי ההעפלה. בקורסים התקיימו החל מינואר 1943 בקיבוץ שדות ים בהדרכתו. במסגרת זאת הפליג עם חניכים למצרים על הספינה אורלוזורוב[2]. בהמשך הוביל טנקוס מחלקה ימית בפלמ"ח ששילבה אימונים עם עבודה בנמל חיפה. באפריל 1945 ארגן מטה הפלמ"ח את הימאים בפלוגה מיוחדת, היא הפלי"ם.
בשנת 1945 הוקם קורס חשאי לקציני ים במסגרת בית הספר הימי בחיפה, בשיתוף הפלמ"ח, המוסד לעלייה ב' והנהלת הטכניון. מטרת הקורס הייתה להכשיר ימאים לפיקוד על ספינות מעפילים לאחר המלחמה, שעמדה לפני סיום. שמואל טנקוס לימד בקורס זה ניווט חופי ואסטרונומיה. בהמשך לימד טנקוס והדריך בבית הספר הימי, ושילב את עבודתו שם בפעילות ב"הפועל" ובפלי"ם. הוא הצטיין בעבודתו כמורה למקצועות השיט וזכה לשבחים רבים, הן על יכולתו המקצועית ושליטתו בחומר הן על גישתו החינוכית והשפעתו החיובית על חניכיו.
שירות בצה"ל
לאחר הצבעת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 נקרא טנקוס לקחת חלק בהקמת חיל הים. שימש כראש מערך ההדרכה בחיל[3], מפקד הפריגטה אח"י משגב (ק-30) ומפקד שייטת ספינות הטורפדו ("השייטת הקטנה", שייטת 5). בדצמבר 1950 מונה טנקוס לראש מחלקת המבצעים של החיל.
את הפיקוד על החיל קיבל ב-1 ביולי 1954[4]. עד סוף 1954 שימש כממלא מקום מפקד החיל, ולאחר מכן התמנה למפקד קבוע. בתקופתו נקלטו המשחתות אח"י יפו ואח"י אילת, הוקמה שייטת הצוללות ונקלטה הצוללת הראשונה בחיל, אח"י תנין.[5]
טנקוס פיקד על חיל הים במלחמת סיני. המשחתת המצרית איברהים אל אוול, שהגיעה להפגיז את חיפה, נלכדה, והוסבה לשירות בחיל הים בשם אח"י חיפה.
ב-1 במרץ 1960 פרש מתפקיד מפקד חיל הים והוחלף על ידי יוחאי בן-נון.[6]
בשירות המילואים עמד בראש מטה משק לשעת חירום בפיקוד הצפון, כמו כן שימש חבר בוועדת פרס ביטחון ישראל.
מנהל בית הספר לקציני-ים עכו
גם בשנות שירותו בחיל הים לא ניתק טנקוס את הקשר עם בית הספר הימי בחיפה והמשיך ללמד בו פעמיים בשבוע. רק כשהתמנה למפקד חיל הים הפסיק את עבודתו החינוכית עד לאחר שחרורו מן הצבא. ב-1960 חזר טנקוס אל בית הספר הימי (שהחליף את שמו לבית הספר לקציני-ים עכו ועבר למשכנו הנוכחי בעכו), הפעם כמנהלו[7] הוא פרש מן הניהול ב-1970, אך זמן לא רב אחר כך נבחר ליו"ר מועצת המנהלים שלו. במקביל לעבודתו בבית הספר השתתף בוועדות משמעת וחקירה שונות של צי הסוחר הישראלי[8].
טנקוס המשיך ללמד בבית הספר בהתנדבות אחרי פרישתו, מתוך אהבתו למקצוע, עד 1996. גם לאחר שנתו ה-80 הצטרף מדי פעם להפלגות בספינות בית הספר.
משק לשעת חירום
לאחר שפרש מניהול בית הספר לקציני ים, הזמין מוניה מרדור את טנקוס לשרת בוועדת מל"ח פיקוד צפון. בשנת 1971 מונה יושב ראש הוועדה לאחר שאלוף מאיר אילן נהרג בתאונת דרכים. הקמת הנושא באה לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים; המשק האזרחי במרחב הצפון סבל פחות עקב ההכנות והתושייה שגילו בעלי המפעלים. לאחר המלחמה הופקו ויושמו לקחים. בשנת 1979 הגיע טנקוס לגיל פרישה 65. משה גת המ"מ קבוע ליו"ר ועדת המל"ח יזם פניה לשרי הממשלה. ושר הביטחון עזר ויצמן האריך את כהונתו בשנה נוספת. בשנת 1980 פרש טנקוס לגמלאות אך המשיך לעסוק בנושא המל"ח כגמלאי מתנדב. ועדת המשק לשעת חירום היוותה את הבסיס לפיקוד העורף.
ציונים וכיבוד
שמואל טנקוס היה תושב חיפה משנת 1952. בשנת 2001 העניקה לו עיריית חיפה את תואר יקיר העיר חיפה.
ב-2004 זכה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי. לפי מכתב המלצה לפרס שנשלח על ידי אלופי צה"ל.
ב-3 במרץ 2016 נחנך בבית הספר לקציני-ים בעכו מוזיאון ימי קטן על שמו של אלוף (מיל') טנקוס, ובו תצוגה מתמדת של מכשירי ניווט ושיט, חלקי מכונות וכלי עבודה ימיים.
משפחה
בשנת 1942 נישא טנקוס ליפה גרובשטיין[9]. נולדה להם בת אחת, רות, ששירתה בחיל הים. הוא התאלמן בשנת 1990 ומאז חי בגפו בחיפה.
טנקוס הובא למנוחות ב-5 במרץ 2012 בבית הקברות שדה יהושע בחיפה, בטקס צבאי מלא. מפקד חיל הים, רם רוטברג, נשא דברי הספד, וצוערים של בית הספר לקציני ים עכו היוו את משמר הכבוד.
ספרים שכתב
- ש. טנקוס. שיט מפרשים. הוצאת מרכז החבל הימי לישראל, מרץ 1945.
- ש. טנקוס. נביגציה חופית. תל אביב, הוצאת מרכז החבל הימי לישראל, יוני 1952.
לקריאה נוספת
- צדוק אשל, שמואל טנקוס, מהירקון עד חיל הים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2003.
- שי חורב, ספינות בטרם שחר, הוצאת פרדס, 2004.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמואל טנקוס |
- מפקדי חיל הים, באתר חיל הים הישראלי
- שמואל (שמוליק) טנקוס באתר הפלי"ם וההעפלה
- ראיון עם שמואל טנקוס על הקמת שייטת הצוללות של חיל הים, יוטיוב, 3 ביוני 2009
- אביאל מגנזי, נפטר המפקד ה-5 של חיל הים, "המחנך של החיל", באתר ynet, 4 במרץ 2012
- גילי כהן, אלוף (מי"ל) שמואל טנקוס נפטר, הארץ 5 במרץ 2012
- חנוכת מוזיאון ימי ע"ש אלוף שמואל טנקוס בבית הספר לקציני ים עכו, 3 במרץ 2016, באתר עמותת הבוגרים.
הערות שוליים
- ^ קורס ימי בקיסריה, דבר, 7 ביולי 1942
הקצבת החבל הימי לישראל, דבר, 30 ביולי 1942 - ^ חיפה - הספינה ארלוזורוב חזרה, דבר, 15 באוקטובר 1944
- ^ ראש הממשלה ביקר במחנה הדרכה של הצי, דבר, 18 בספטמבר 1949
- ^ אלוף מ. לימון סיים תפקידו כמפקד חיל הים, דבר, 1 ביולי 1954
- ^ ישעיהו קלינמן, הצוללת "תנין" נתקבלה בחיפה בטקס רב רושם, חרות, 17 בדצמבר 1959, המשך
- ^ א/מ יוחאי בן-נון נתמנה מפקד חיל הים, דבר, 1 במרץ 1960
- ^ טנקוס - מנהל ביה"ס הימי; אנריקו לוי - לנמל אילת, מעריב, 6 במרץ 1960.
- ^ היום תתחיל גביית עדויות, מעריב, 8 ביולי 1968
- ^ נרשמו לנישואין, הצופה, 13 במאי 1942
לחברנו שמואל טנקוס לנישואיו, דבר, 28 במאי 1942
| מפקדי חיל הים הישראלי | ||
|---|---|---|
|
