שמחה לאיד
שִׂמְחָה לְאֵיד היא רגש של שמחה נוכח אידו (אסונו או מפלתו) של האחר. היא עשויה לנבוע מקנאה, תחרותיות ושנאה. הביטוי "אין שמחה כמו שמחה לאיד" מעיד על עוצמת רגש זה. שמחה לאיד היא הפן השלילי שבשמחה, יש בה דמיון וקרבה לקנאה, שבה עינו של האדם צרה במה שיש לזולתו.
המושג היהודי מוזכר בספר משלי: ”לֹעֵג לָרָשׁ, חֵרֵף עֹשֵׂהוּ; שָׂמֵחַ לְאֵיד, לֹא יִנָּקֶה” (י"ז, ה'). במשלי נמצא עוד ביטוי דומה: ”בִּנְפֹל אוֹיִבְיךָ – אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ – אַל יָגֵל לִבֶּךָ” (כ"ד, י"ז). בספרות חז"ל נמצא גם הביטוי המקביל "מתכבד בקלון חבירו".
מונח דומה בשפה הגרמנית, Schadenfreude, נקלט בצורה זו ברבות משפות המערב.
הפילוסוף ארתור שופנהאואר, שעסק רבות בנושא הרגש, כתב כי "להרגיש קנאה זה אנושי, להרגיש שמחה לאיד זה שטני". פרידריך ניטשה תיאר את ההומור כ-"שמחה לאיד במצפון שקט".
בחברות מודרניות ומערביות נחשבת שמחה לאיד, שבה חוגגים וצוהלים למפלת האויב, ללא תקינה פוליטית, והחברה הכללית רואה בעין לא יפה שמחה לאיד שמבטאים יחידים, ומנסה לא לתת לה פומבי ואף לדכאהּ.
לקריאה נוספת
- הרב ישראל דנדרוביץ, הזכרת מפלת האויבים בהודאת פורים וחנוכה (שמחה על מפלת האויב ביהדות), בתוך קובץ בית אהרן וישראל, גיליון קפג, שבט-אדר תשע"ו, עמודים: קנט-קסד.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שמח לאיד |
| ערך מילוני בוויקימילון: שמחה לאיד |
 טקסט בוויקיטקסט: שמחה לאיד |
- יורם שורק, בנפול יריבך – שמח!, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10"), 25 בדצמבר 2009
- רנן נצר, תולדות השמחה לאיד: למה אנשים נהנים לראות אחרים נופלים?, באתר גלובס, 22 ביולי 2017
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |
