פרשת שמיני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שמיני)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Arrow r.svg שמיני Arrow l.svg
פסוקים ויקרא, ט', א' - י"א, מ"ז
מספר פסוקים 91
מספר תיבות 1238
תוכן חנוכת המשכן, חטא נדב ואביהוא, דיני סימני הכשרות ומקצת דיני טומאה וטהרה
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (6)  לא תעשה (11)
בדיקת סימני בהמה וחיה, בדיקת סימני דגים, בדיקת סימני חגבים, דיני טומאת שרץ, דיני טומאת אוכלים, דיני טומאת נבלה כניסת כהן למקדש בראש פרוע או בבגדים קרועים, יציאת כהן מהמקדש בשעת העבודה, הוראה בשכרות, אכילת בהמה וחיה טמאים או דג טמא או עוף טמא או שרץ הארץ או שרצי זרעים ופירות או כל שרץ שהוא או שרץ העיפוש
הפטרה
ספרדים שמואל ב', ו', א'-י"ט
תימנים ואיטלקים שמואל ב', ו', א' - ז', ג'
אשכנזים שמואל ב', ו', א' - ז', י"ז
חטאם של נדב ואביהוא

פָּרָשַׁת שְׁמִינִי היא פרשת השבוע השלישית בספר ויקרא היא מתחילה בפרק ט', פסוק א' ומסתיימת בפרק י"א, פסוק מ"ז. חלקה הראשון של הפרשה עוסק באירועי היום השמיני שאחרי שבעת ימי המילואים, הוא יום חנוכת המשכן ובחטא נדב ואביהוא, בני אהרן. בחלק השני של הפרשה מופיעים דיני מאכלות אסורים וחלק מדיני טומאה וטהרה.

בשנה פשוטה קוראים את פרשת שמיני בשבת שאחרי חג הפסח. בשנים המעוברות מסוג בחה, זשה וזחג קוראים עם פרשת שמיני את פרשת החודש. בשנים מסוג השג, החא, בשז וגכז קוראים את פרשת שמיני עם פרשת פרה וההפטרה שלה.

תוכן הפרשה

חונכים את המשכן

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חנוכת המשכן

בסיום שבעת ימי המילואים במהלכם עבד משה במשכן ולימד את הכהנים את עבודות הקודש, הגיע היום השמיני, הוא ראש חודש ניסן, היום הראשון לחנוכת המזבח על ידי אהרן ובניו הכהנים. משה מזמן גם את זקני ישראל (על מנת שיראו שהצבת הכהנים בעבודה נעשית על פי דבר ה'[1]).

באותו יום מקריב אהרן קרבן חטאת וקרבן עולה המיוחדים לו, וכן קורבנות עבור העם. בניו גם הם משתתפים ועוזרים בעבודה. כל אלו מלבד קורבנות התמיד הנוהגים בכל יום - ערב ובוקר.

בסיום עבודתו, נושא אהרון את כפיו ומברך את בני ישראל בברכת כהנים המיוחדת[2]: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".

משה ואהרון נכנסים יחדיו למשכן. משה מלמד את אהרן את סדר הקטרת הקטורת[3]. שניהם מבקשים מה' שישרה שכינתו על המשכן ובצאתם הם מברכים את העם: "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידכם"[4]. ה' מקבל את תפילתם כפי שמתאר הכתוב בסוף הפרק "וירא כבוד ה' אל כל העם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים, וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם".

חטא נדב ואביהוא

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נדב ואביהוא

בתחילה מתנהל היום שמיני לאחר ימי המילואים כפי שנצטווה משה: אהרן ובניו מקריבים את הקורבנות המיוחדים ליום זה; משה ואהרן יוצאים לברך את העם; וה' מתגלה לבני ישראל. ואולם אז חורגים נדב ואביהוא בני אהרן מן הציווי, לוקחים איש מחתתו, שמים עליהן קטורת, ומקריבים אש זרה לפני ה'. מלפני ה' יוצאת אש ואוכלת אותם. אהרן ובניו הנותרים מקבלים הוראות מיוחדות כיצד להתנהג במצב זה, ונאסר עליהם להתאבל. סדר היום ממשיך להתנהל, אך חלה בו אי-הבנה נוספת בין משה ובין אהרן ובניו בעניין אכילת קרבן החטאת.

מאכלות אסורים

בחלק השני של הפרשה מופיעים דיני מאכלות אסורים, ומפורטים החיות, הבהמות, הדגים והשרצים המותרים באכילה וכן העופות האסורים באכילה. בנוסף מופיע פירוט קצר של דיני טומאה וטהרה.

סדר הפרשיות בפרשה זו

מספר הפרשייה בחומש מספר פרשה פתוחה או סגורה נושא תחילת הפרשה פסוקים מספר הפסוקים בפרשה סיום הפרשה
31 1 פתוחה חנוכת המשכן, מות נדב ואביהוא ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל ט,א-י,ז
32 2 פתוחה איסור שתיית יין ושכר לכהנים העובדים וידבר ה' אל אהרן לאמר י,ח-יא
33 3 פתוחה משה מצווה את אהרן ובניו

 לאכול הקרובנות ודורש את שעיר החטאת

וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר י,יב-טו
34 4 סגורה פרשת החיות, העופות, הדגים

 והחגבים טהורים והלא טהורים

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם

דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה

יא, א-כח
35 5 סגורה טומאת השרץ, טהרת המקוה, הכשר "כי יותן" וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ יא, כט-לח
36 6 פתוחה טומאת נבלה, אזהרה על כל שרץ,

 ציויי לישראל להתקדש

וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה יא, לט-מז זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים......

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת שמיני יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים:

הפטרה

מפטירים בסיפור העלאת ארון הברית לירושלים בימי דוד המלך, שאף בו התרחש אסון דומה כאשר אחד הכהנים, עוזא, נגע בארון הברית ומת במקום. קוראים בספר שמואל ב', מפרק ו', פסוק א'. הספרדים (וכן נהגו בק"ק פוזנא) מסיימים בפסוק י"ט, האיטלקים והתימנים בפרק ז', פסוק ג', והאשכנזים (פרט לק"ק פוזנא) בפרק ז', פסוק י"ז.

וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹקים אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה' צְבָקוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו. וַיַּרְכִּבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹקים אֶל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת-הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה. וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאַחְיוֹ הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן. וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה' בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים. וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל-אֲרוֹן הָאֱלֹקים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר. וַיִּחַר-אַף ה' בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹקים עַל-הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹקים. וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיִּרָא דָוִד אֶת-ה' בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵיךְ יָבוֹא אֵלַי אֲרוֹן ה'.


בנוסח רומניא הפטירו ספר יחזקאל, פרק מ"ג, פסוק כ"ז עד פרק מ"ד, פסוק כ"א.

הפטרת שמיני נקראת רק בשנים פשוטות. בשנים המעוברות מסוג בחה, זשה וזחג קוראים עם פרשת שמיני את פרשת החודש ואת ההפטרה שלה. בשנים מסוג השג, החא, בשז וגכז קוראים את פרשת שמיני עם פרשת פרה וההפטרה שלה.

בנוסף, בשנים פשוטות מסוג הכז, מפטירים במחר חודש.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת שמיני, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    הערות שוליים

    1. ^ רש"י, ויקרא ט, א
    2. ^ רש"י ויקרא ט, כב
    3. ^ רש"י ויקרא ט, כג מברייתא
    4. ^ ראה תורת כהנים וברש"י ויקרא ט, כג


    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0