שמעון התימני

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חוסר נייטרליות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שמעון התֵּימָנִי (או שמעון התִּימְנִי; ג'תת"ם - ג'תת"ף[1]) היה תנא בן הדור הרביעי, ככל הנראה ממוצא תימני או מהעיר תמנה, והיה פעיל ביהודה[2].

קורות חייו

שמעון התימני היה אחד משלושת החכמים בשם "שמעון", לפני מרד בר כוכבא, כאשר שני האחרים היו שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא[3]. היה תלמידם של רבי יהושע בן חנניה, רבי עקיבא ורבי טרפון[4][5]. היה מקיים מפגש לימוד יומי עם רבי יהודה בן בבא[6]. תורתו המובאת במשנה ובברייתא מתייחסת בדרך כלל לענייני הלכה, ורק חלק קטן ממנה בעל אופי אגדי[4]. נודע ביכולתו לפתור סוגיות מורכבות[7] והיה לאחד החכמים החשובים ביותר בסנהדרין ביבנה ובין המעטים שהיו בקיאים בשבעים שפות[4]. על פי הדיווחים מת בגיל צעיר בטרם הוסמך לרבנות ולפיכך מעולם לא כונה "רבי"[7].

מחלוקת על מוצאו

ישנה מחלוקת בנוגע למוצאו בשל אפשרויות הניקוד המילה של כינויו - התימני, האם יש לנקד התֵּימָנִי, כלומר מתימן, או התִּימְנִי שככונתו מתמנה שבחבל ארץ יהודה בארץ ישראל. לפי היעב"ץ נראה שהיה זה חכם מתימן. ד"ר משה גברא כותב כי יש סמך לדברי היעב"ץ, כי אם הוא היה בן העיר תמנה, היה נקרא שמעון איש תמנה כמו שאר החכמים שנתכנו על שם עירם, כגון אנטיגנוס איש סוכו שבא מהעיר סוכו, יוסי בן יועזר איש צרידה שבא מהעיר צרידה, יוסף בן יוחנן איש ירושלים שבא מהעיר ירושלים. לעומתם, כל החכמים שבאו מחבל ארץ ולא מעיר ספציפית כונו כמו שמעון התימני, לדוגמה, נחום המדי בא מארץ מדי, הלל הבבלי בא מארץ בבל, רבי יוסי הגלילי בא מחבל ארץ הגליל, ניתאי הארבלי בא מחבל ארץ הארבל.[8]
לעומת זאת, בפירוש רש"י לתלמוד, נכתב ש"מתמנה היה". החושבים שמתמנה היה, מסתמכים על כך שתימן המודרנית אינה אותו חבל ארץ שנקרא בלשון חכמים "תימן".

הערות שוליים

  1. שמעון אפלבאום (תשל"ו). Prolegomena to the study of the Second Jewish Revolt (A.D. 132-135). British Archaeological Reports עמוד 21
  2. לי איי. לוין (כ"ח בכסליו, תשנ"ה) The Galilee in late antiquity Jewish Theological Seminary of America עמוד 172
  3. גדליה אלון (סיון תשנ"ז). The Jews in their land in the Talmudic age, 70-640 C.E. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים, עמוד 475
  4. 4.0 4.1 4.2 הרב עדין אבן ישראל (ט' בכסליו, תשנ"ד) The Talmud: The Steinsaltz Edition : Tractate Ketubot. Random House עמוד 14
  5. אם. לאו (תשס"ו) Rav Lau on Pirkei Avos: A Comprehensive Commentary on Ethics of the Fathers מנורה. עמוד 304
  6. מירל הדס-לבל (י' בכסליו, תשס"ז). Jerusalem against Rome Peeters Publishers עמוד 281
  7. 7.0 7.1 יוסף אשר וייס (תשס"ז). A daily dose of Torah Artscroll-Mesorah Publications. עמוד 228
  8. אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 630.
הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3