שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בשז היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל בה בשבת (ז). שנה מסוג בשז היא שנה מעוברת ויש בה 385 ימים שהם 55 שבועות שלמים.
שנת בשז נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של תשרי בשנה מעוברת הוא בין יום ראשון שעה 20 ו-491 חלקים (14:27 לערך[1]) ליום שני בשעה 18 (12:00 בצהריים[1]). שנת בשז אחראית לכ-4.72% מהשנים בלוח העברי[2]. השנה שלפני שנת בשז היא תמיד שנת הכז.
בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תש"ח, ה'תשכ"ה, ה'תשנ"ב, ה'תשע"ו, ה'תשע"ט, ה'תת"ג, ה'תת"ן
לוח שנה
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש | א | ב | ג | ד | ה | ו | ש | א | ב | ג | ד | ה | ו | ש | א | ב | ג | ד | ה | ו | ש | א | ב | ג | ד | ה | ו | ש | א | |||||||
תשרי | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | ||||||||||||
חשוון | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | ||||||||||||
כסלו | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | ||||||||||||
טבת | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |||||||||||||
שבט | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | ||||||||||||
אדר א' | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | ||||||||||||
אדר ב' | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |||||||||||||
ניסן | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | ||||||||||||
אייר | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |||||||||||||
סיוון | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | ||||||||||||
תמוז | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |||||||||||||
אב | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | ||||||||||||
אלול | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט |
מועדים
קריאה בתורה והפטרותבשנת בשז 55 שבתות. בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת ביום הראשון של פסח. לפי שישנן 53 פרשות לקרוא בשבת (פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) אין אף פרשה שנקראת יחד עם פרשה אחרת בארץ ישראל. בחוץ לארץ, לא קוראים פרשה ביום השמיני של פסח, ולכן מחברים שם את פרשות מטות ומסעי. פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
בשנה זו, קוראים את ההפטרה ה"רגילה" לפרשת צו, תופעה נדירה באותן הקהילות שנוהגות לקרוא בכל שנה את ההפטרה של שבת הגדול (ולא רק בערב פסח).[3] בארץ ישראל (שאין יום שמיני של פסח) חג השבועות חל ביום ראשון שאחרי קריאת פרשת נשא, לעומת רוב השנים בהן חל חג השבועות לפני קריאת פרשת נשא, ולכן מפרידים פרשת מטות ופרשת מסעי וקוראים את ההפטרה ה"רגילה" של פרשת פינחס בשבת פינחס, משהו יחסית נדיר. לנוהגים על פי שיטת השולחן ערוך[4] (ודלא כהרמ"א) שלא מפטירים "השמים כסאי" בשבת ראש חודש אלול, אין קוראים הפטרה זו כלל בשנה זו. הערות שוליים
|