שרשוב
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| אובלסט |
 ברסט |
| ראיון | פרוז'ני |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,900 (2010) |
| קואורדינטות | 52°33′N 24°13′E / 52.550°N 24.217°E |
שֶרֶשוב (בבלארוסית: Шарашоў (שַרַשואו) או Шарашо́ва (שַרַשובה); בפולנית: Szereszów; ברוסית: Шерешёво (שֶרֶשיובו); ביידיש: שערשעוו) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
שרשוב נזכרת לראשונה בשנת 1380 כיישוב מלכותי, אשר הוענקו לו בהמשך זכויות מגדבורג. בשל מיקומה על נתיב מסחר מסורתי, התפתחה כלכלתה. מהמאה ה-18 הייתה העיירה בבעלות משפחות אצולה.
בשנת 1921, בהתאם להסכם ריגה, נכללה העיירה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי שרשוב
.jpg)
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא משנת 1583. בשנת 1897 נמנו בעיירה 2,553 יהודים. בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, פינו הרוסים את יהודי היישוב ממנו, ואלו שבו אליו לאחר שוך הקרבות, ומצאו את בתיהם שרופים. עם כיבוש העיירה בידי הגרמנים, התעמרו אלו ביהודיה, וכך גם החיילים הפולנים שהגיעו אליה בשנת 1919.
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה 1,341 יהודים, מתוך 3,310 תושבים, ופעלו בה בית ספר עברי ותנועות נוער ציוניות. פעילות זו נאסרה עם כיבוש האזור בידי הסובייטים בספטמבר 1939.
בין הרבנים שכיהנו בעיר נמנו רבי אשר הכהן אשכנזי מתלמידי רבי חיים מוולוז'ין, שחיבר ספר כתר ראש על רבו מוולוז'ין, ורבי בן ציון שטרנפלד מחבר שערי ציון.
בשואה
ב-24 ביוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכנסו הגרמנים לעיירה, ולמחרת ביצעו שוד המוני ביהודיה, תוך הוצאה פומבית להורג של 14 יהודים. בהמשך, הוטלו על הקהילה בעיירה תשלומי כופר, תוך לקיחת בני ערובה, ורצח כמה מהיהודים. בד בבד, נלקחו יהודי העיירה לעבודות כפייה מפרכות, בהן כ-40 עד 50 מהם מתו מהתעללות שומריהם.
ב-25 בספטמבר 1941 נצטוו כל הגברים היהודים מהעיירה להתייצב בכיכר השוק בה. כ-350 גברים שהתייצבו נלקחו בשלשלאות אל מחוץ לעיירה, והוצעדו לאנטופול, תוך ירי בעשרות מהם בדרך. יתר יהודי העיירה גורשו בהמשך ליישובי הסביבה, ובין היתר לחומסק, שכבר התרוקנה מיהודיה. מיהודי העיירה שרדו את השואה בודדים.
קישורים חיצוניים
- שרשוב באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "שרשוב", באתר השטעטל הווירטואלי
- "שרשוב", באתר JewishGen (באנגלית)
