תחלואה נלווית להפרעת קשב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות מאופיינת בתחלואה נלווית משמעותית[1][2][3]. באופן כללי תחלואה נלווית או תחלואה כפולה הם מושגים המתארים מצב בו קיים יותר ממקור אחד הגורם לתסמינים המדווחים. זהו מצב של מתאם אקראי, משום שאף על פי שהגורמים השונים מופיעים יחדיו באופן שכיח באוכלוסייה מסוימת אין קשר סיבתי ביניהם. תחלואה נלוות יכולה להקשות על האדם להתמודד הן עם הפרעת הקשב והן עם הגורמים הנוספים. מידת הפגיעה בתפקוד תלויה באופי ובחומרה של הגורמים השונים לקשיים ולאינטראקציה ביניהם.

נדיר שהפרעת קשב מופיעה לבדה, ללא תחלואה נלוות כלשהי[4] בהתאם לכך, חלק אינטגרלי מאבחון הפרעת קשב צריך לכלול התייחסות למצבים אילו, גם אם המאבחן לא תמיד יהיה בעמדה שתאפשר לו לאבחן אותם באופן מדויק[5]. אם עולה חשד שקיים מקור נוסף לקשיים יש להפנות את האדם לאנשי המקצוע המתאימים להמשך בירור וטיפול.

ישנן לקויות פסיכולוגיות והתפתחותיות מגוונות אשר באופן תדיר מתקיימות בכפיפה אחת לצד הפרעת קשב[5]. אנשים עם הפרעת קשב לעיתים קרובות סובלים גם מלקויי למידה, הפרעות שינה, דיכאון, חרדה, הפרעת מצב רוח, הפרעת התנהגות, הפרעות נוירולוגיות שונות ועוד[1][5]. התייחסות לתחלואה הנלוות להפרעת קשב במסגרת האבחון תקיפה בשני הכיוונים. כלומר, אם נמצא אצל אדם שלא אובחן כבעל הפרעת קשב אחד מהמצבים הידועים כבעלי נטייה להופיע באופן תדיר עם הפרעת זו, יש לבדוק את האפשרות לקיומה[5].

לקויות למידה

לקויות למידה חופפת בשכיחות גבוהה של 40%-60% להפרעת קשב[6][7]. לכן להרבה אנשים עם הפרעת קשב יש גם לקות למידה[8] אחת או יותר, כגון: דיסלקסיה - קשיי קריאה, דיסגרפיה - קשיי כתיבה ודיסקלקוליה - קשיים בחישובים.

כאשר לקויות למידה נלוות להפרעת קשב, עולה שכיחות קשיי ההסתגלות והיכולת להתמודד עם ריבוי הקשיים[6]. בעקבות השכיחות הגבוהה של שילוב זה, כה רבה חשיבות האבחון דידקטי, בדיקת המוטוריקה הגסה והעדינה והערכת של סימנים נוירולוגים "רכים"[7]. במקרים בהם אותרה לקות למידה במסגרת האבחון, יש לתת את המענה הטיפולי המתאים עבורה[8] בנוסף למערך הטיפולי שניתן עבור הפרעת הקשב.

להפרעת קשב ולקויות למידה ישנם מאפיינים משותפים רבים, אשר לעיתים עלולים להקשות על ההבחנה ביניהם. בשני המקרים רוב הסימפטומים יביאו לידי ביטוי בילדות לנוכח המפגש מול מערכת החינוך וימשיכו ללוות את האדם גם בחייו הבוגרים. שניהם עלולים לפגוע בתפקוד האקדמי ולהוביל לקשיים משניים בתחום הרגשי וההתנהגותי, הנובעים מצורות התמודדות לא יעילות וקשיי הסביבה להבין ולקבל את מקור הבעיה. הדמיון הרב בין שני גורמים אלו מוביל לכך שפעמים רבות מתייחסים עליהם כתופעה אחת. עם זאת, קיימים הבדלים משמעותיים בין הפרעת קשב ללקויות למידה אשר משליכים על אופן הטיפול וההתייחסות. מכאן שישנה חשיבות רבה לבדוק באופן יסודי כבר בשלב האבחון האם הקשיים המדווחים בתפקוד נובעים מהפרעת קשב, לקות למידה או שילוב של השתיים, על מנת להתאים את המערכת הטיפולית.

שתי ההפרעות מתגלות בבית הספר ומתאבחנות אצל אותם מטפלים. לכן מי שיש לו משתי ההפרעות האלה סביר יותר שבית הספר יישלח אותו לאבחון מאשר מי שיש לו רק אחת מהן ומי שמגיע לאבחון בגלל אחת מהן סביר יותר שיימצאו אצלו גם את השנייה. לאחרונה החלו חוקרים שונים לחפש קשר סיבתי בין התופעות בעזרת מחקר ניסויי[9], אולם מחקרים אלה עדיין בראשית דרכם והם מייצגים דעת מיעוט.

תפקודים ניהוליים, עכבה ומוטוריקה

ליקוי בתפקודים ניהוליים נפוץ יותר בקרב אנשים עם הפרעת קשב בהשוואה לאוכלוסייה הכללית[10], במיוחד בקרב אלו אשר סובלים גם מלקות למידה[11].

בדומה לסמפטומים של הפרעת קשב, אשר לרוב באים לידי ביטוי ראשוני בילדות, גם תלמיד עם ליקוי בתפקודים ניהוליים חווה כישלונות רבים בבית-הספר, לעיתים קרובות למרות כוונותיו הטובות ולמרות הכוונות הטובות של המורים[10]. בדומה למצב העלול להיווצר בעקבות הפרעת קשב, הכישלונות פוגעים בערך העצמי, חוסמים למידה עתידית ויוצרים פערים[10]. תלמידים עם ליקוי בתפקודים הניהוליים צריכים תמיכה רבה בהתארגנות שלהם, משום שבאמצעות עזרה בהתארגנות משחררים אותם ומאפשרים להם להשתתף בלמידה בהתאם למצופה מבני גילם[10].

קיים ויכוח בקרב אנשי המקצוע בשאלה האם ליקוי בתפקודים ניהוליים הוא חלק בלתי נפרד מהפרעת קשב, או שמא מדובר בשתי ישויות נפרדות[10]. אחת הסיבות לכך היא שקשיים בפונקציות ניהוליות איינם ייחודיים להפרעת קשב, ויכולים להיראות גם בהפרעות פסיכיאטריות אחרות[11].

רוב המחקרים תומכים בסברה שמתוך האוסף הרחב של תפקודים שכליים המקושרים להיבט זה, רק סוגים מסוימים של חסכים בתפקודים הניהוליים מקושרים להפרעת קשב[10].

אצל חלק מהאנשים הפרעת הקשב היא חלק ממכלול של בעיות הכוללות גם בעיות בתפקוד המוטורי[8]. פגיעה בבקרת התנועה והאינהיביציה יכולה להסביר את החפיפה גבוהה של בעיות מוטוריקה וקואורדינציה עם הפרעת קשב[6]. חסר ברגישות הפרופריוצפטיבית של תחושת מיקום הגוף ואבריו ביחס לעצמו ולסביבה, פגיעה בוויסות התחושתי או בוויסות המוטורי, מעכבים את האינטגרציה הסנסומוטורית ומשפיעים על פעלתנות היתר וחוסר השקט הפסיכומוטורי[6]. ריפוי בעיסוק וסוגי ספורט טיפולי, יכולים לעזור בשיפור הוויסות התנועתי[6].

הפרעות שינה

חסך בשינה יכול לדמות מצב של הפרעת קשב מבחינת הפגיעה בתפקודו של האדם[10]. מחסור בשעות שינה יכול לגרום לקשיים בזיכרון ובשיפוט, ירידה ברמת הקשב, דיכאון וחרדה וירידה בקצב התגובה[10]. בעקבות זאת חסך בשינה מזיק גם לתפקוד הלימודי באופן ניכר[10].

הפרעות שינה המתבטאות בקשיי ריכוז במהלך היום[8] נמצאות כתחלואה נלווית להפרעת קשב, במיוחד תנועות רגליים טורדניות (Restless legs syndrome) או קשיי הירדמות ויקיצה[6]. במקרים אלה חשוב להפנות לבירור הפרעות השינה[6].

מחסור בברזל מגביר את הופעת התסמינים של הפרעת קשב ותנועות רגליים טורדניות (למרות שהוא לא הגורם להן)[12][13][14], ובכך הוא הופך אותן קלות לאבחון.

סף תחושתי

לעיתים קרובות מופיעה הפרעת קשב יחד עם סף תחושתי נמוך[8].

אדם בעל רגישות יתר של מערכת החושים חווה כל גירוי בעוצמה רבה. לכן גירוי שנראה מתון ושולי לצופה מהצד, הופך עבורו לגירוי מפריע מאוד, שהוא חייב להגיב עליו[8]. האימפולסיביות והקושי בדיכוי התגובה המאפיינים חלק מהאנשים עם הפרעת קשב עלולים להקשות על האדם למתן או למנוע את תגובותיו. במצבים אילו, הצורך של האדם להתגונן יכול להתפרש על ידי הסביבה כתגובה בלתי ראויה ובלתי מוצדקת, דבר העלול להוביל לדחייה חברתית[8].

הפרעות התנהגות

הפרעות ההתנהגות נמצאות בחפיפה גבוהה עם הפרעת קשב[6]. הפרעת התרסה התנגדות (או "תסמונת הילד הסרבן") מופיעה בשכיחות של עד 60%-70% עם הפרעת קשב[6].

הפרעות רגשיות

הנמכה ביכולת הריכוז יכולה לנבוע בין היתר גם מסיבות רגשיות, או ממצבי חיים המשפיעים על הפן הרגשי (כמו קשיים בתפקוד חברתי, בעיות משפחתיות קשות וכו')[15].

חרדה

חרדה פוגעת ביכולת להתרכז ולתכנן[10]. לכן היא יכולה ליצור מצב הזהה להפרעת קשב מבחינת הפגיעה שלה בתפקוד[10]. הפרעות חרדה בילדים מופיעות בשכיחות של 6%-8% מכלל האוכלוסייה, ועד 30% בחפיפה עם הפרעת קשב[6].

דיכאון

דיכאון קשור לפגיעה קוגניטיבית ביכולת הזיכרון ובתפקודים ניהוליים[10]. בניגוד למבוגרים, אצל ילדים דיכאון מתבטא ברגזנות, אי שקט פסיכו-מוטורי וחוסר ריכוז[8]. מסיבות אילו דיכאון חבוי יכול ליצור תמונה הדומה להפרעת קשב[8].

מחקרי משפחות הראו קשר בין דיכאון להפרעת קשב[8]. ההערכות המקובלות הן, שבכל זמן נתון 30% מאלו שיש להם הפרעת קשב, סובלים גם מדיכאון בדרגה כלשהי (בדרך כלל דיכאון קל בלבד)[16][דרוש מקור]. הקשר בין הפרעת דיכאון להפרעת קשב נמצא באונה המצחית של המוח[דרוש מקור]. גם בהפרעת דיכאון וגם בהפרעת קשב רמות הפעילות בלפחות חלק מהאונה המצחית של המוח הן נמוכות מבמוח של אדם נורמלי. בנוסף, כישלון בלימודים ובשאר תחומי החיים, הנובעים מההפרעה ולא מטופלים גורמים לרוב לתחושות תסכול. תחושות אלו נאספות במשך השנים ולכן אנשים רבים עם ADHD (או ADD) מפתחים תחושות דיכאון.

הפרעה דו-קוטבית

בשונה ממבוגרים, אצל ילדים הפרעה דו-קוטבית מציגה תמונה העלולה להראות כהפרעת קשב. היא תתבטא אצלם ברגזנות, חוסר שליטה עצמית, פעלתנות יתר ושיבושים בשינה[8]. בילדים אילו מומלץ לא לטפל בתרופות מעוררות (כמו רטלין) ללא טיפול נוסף שיגן מפריצה מאנית[8].

הפרעות נוירולוגיות אחרות

מחקרים שונים הראו קשר סטטיסטי בין הפרעת קשב להפרעות נוירולוגיות מסוימות אחרות, כגון הפרעה טורדנית-כפייתית ותסמונת טורט[17][18].

תסמונת טורט, שהיא המורכבת והחמורה מתוך הפרעות הטיקים, נמצאת כתחלואה נלווית בכ- 10%-15% מהאנשים עם הפרעת קשב[6].

הפרעה טורדנית-כפייתית ואגרנות

אחוז האנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) שיש להם גם הפרעת קשב, גבוה באופן משמעותי מאחוז האנשים עם הפרעת קשב באוכלוסייה הכללית [19]. קווים כפייתיים הדומים להפרעה טורדנית-כפייתית מתפתחים אצל אנשים עם הפרעת קשב כנראה על רקע של "פיצוי יתר". למשל, ארגון וסדר נוקשים, שמירה נוקשה על זמנים, שימוש בלוחות זמנים ופעולה נוקשים ביותר ועוד[20].

כמו כן, נמצא קשר בין אנשים שיש להם את השילוב של OCD עם הפרעת קשב, לבין אגרנות כפייתית. בהתאם לכך, אנשים עם אגרנות כפייתית, נוטים להראות בנוסף לאגרנות גם קשיים בתפקודים ניהוליים ובתפקודי קשב[19]. הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות המאופיינת בעיקר בקשיי קשב היא הסוג הנפוץ של הפרעת קשב בקרב אנשים עם OCD ואגרנות. בהתאם לכך נמצאו אחוזים גבוהים יותר של תסמינים הקשורים לבעיה בתפקודי הקשב בקרב אנשים עם אגרנות והפרעה טורדנית כפייתית, בזמן שלא נמצא הבדל משמעותי בתסמינים הקשורים להיפראקטיביות ואימפולסיביות בין אוכלוסייה זו לכלל האוכלוסייה[19].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אמות מידה לאבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדים מתבגרים ומבוגרים, משרד הבריאות (2010)
  2. ^ ד"ר איתי ברגר, אבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים
  3. ^ Tarver, J., Daley, D., & Sayal, K. (2014). Attention-deficit hyperactivity disorder ( ADHD): an updated review of the essential facts. Child: Care, Health & Development, 40(6), 762-774.
  4. ^ Adamou, M., Arif, M., Asherson, P., Aw, T., Bolea, B., Coghill, D., . . . Young, S. (2013). Occupational issues of adults with ADHD.BMC Psychiatry, 13, 59.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 AMERICAN ACADEMY OF PEDIATRICS: Clinical Practice Guideline: Diagnosis and Evaluation of the Child With Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder PEDIATRICS Vol. 105 No. 5 May 2000, pp. 1158-1170
  6. ^ 6.00 6.01 6.02 6.03 6.04 6.05 6.06 6.07 6.08 6.09 6.10 ד"ר מירי כ"ץ (2007). הפרעת קשב - ADHD ותחלואה נלווית - Comorbidity.The Medical.
  7. ^ 7.0 7.1 שפירא, אבי (2004). הפרעת קשב וריכוז (ADHD). פסיכולוגיה עברית
  8. ^ 8.00 8.01 8.02 8.03 8.04 8.05 8.06 8.07 8.08 8.09 8.10 8.11 ישי-קרין, נופר (2002). אבחון של הפרעת קשב וריכוז (ADHD). מאתר פסיכולוגיה עברית
  9. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17906969?ordinalpos=3&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum
  10. ^ 10.00 10.01 10.02 10.03 10.04 10.05 10.06 10.07 10.08 10.09 10.10 10.11 שי-קרין, נופר (2009). תפקודים ניהוליים (EF) - מה הקשר להפרעת קשב ולרכיבה על סוסים.מאתר פסיכולוגיה עברית.
  11. ^ 11.0 11.1 אבישר, אלון (2010). מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? מאתר פסיכולוגיה עברית
  12. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17984624?ordinalpos=4&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum
  13. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18054688?ordinalpos=2&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum
  14. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17644481?ordinalpos=5&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum
  15. ^ מרים טוראל, ד"ר סמי שניידרמן, (2003). טיפול בהפרעת קשב וריכוז. - תפנית : מכון ירושלמי למתבגרים
  16. ^ J Youth Adolesc. 2010 Jun;39(6):579-93. Epub 2009 Apr 5. Identifying trajectories of adolescents' depressive phenomena: an examination of early risk factors. Mazza JJ, Fleming CB, Abbott RD, Haggerty KP, Catalano RF.
  17. ^ J Psychosom Res. 2009 Dec;67(6):497-501. Clinical course of Tourette syndrome. Bloch MH, Leckman JF.
  18. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18164140?ordinalpos=5&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 Sheppard, B., Chavira, D., Azzam, A., Grados, M. A., Umaña, P., Garrido, H., & Mathews, C. A. (2010). ADHD Prevalence and Association with Hoarding Behaviors in Childhood-Onset OCD. Depression and Anxiety, 27(7), 667–674.
  20. ^ ד"ר איריס מנור (2008).הילד הרע שביThe Medical


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0