תינוקות של בית רבן
תינוקות של בית רבן (בראשי תיבות: תשב"ר) הוא כינוי לילדים הלומדים תורה אצל מלמדי תינוקות.
מקור הביטוי מן התלמוד הבבלי[1]: "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן". התלמוד שם מוסיף לתאר את חשיבותם של 'תינוקות של בית רבן' באמרו: "אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש... כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן - מחריבין אותה".
המושג "תינוק", המשמש בימינו לפעוטות בגיל היניקה, משמש בלשון חז"ל לילדים עד גיל בר מצווה[2].
שימוש בביטוי 'תינוקות של בית רבן' נעשה לתיאור דבר פשוט הידוע לכול: "הא (זה) אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו"[3] ; "הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו"[4].
קיימת מחלוקת עד איזה גיל נחשב האדם כ"תינוק של בית רבו", ובפרט בנוגע למאמר שאין טעם חטא בהבל פיהם של תשב"ר[5]: יש שכתבו שהוא עד גיל 13 (בר מצווה)[6], ויש שכתבו שהוא עד גיל 20[7].
בימינו מכונים תלמידי החדרים ילדי תשב"ר. שמו הרשמי של ה"חדר" הראשון בבני ברק, השוכן בביתו של החזון איש, הוא "תלמוד תורה תשב"ר".
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט עמוד ב'
- ^ דוגמה במשנה, מסכת יומא, פרק ח', משנה ד'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ב עמוד ב'
- ^ ראו להלן. וראו גם: רבי מרדכי שמואל אשכנזי, הלכות תלמוד תורה משו"ע אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים, פרק א', סעיף ג' (הע' 31/א), ניו יורק תש"ס, עמ' 256, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); הרב ישראל דוד הארפענעס, חינוך ישראל, חלק א', פרק ג', ניו יורק תשס"ז, עמ' שי"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ראו רבי יהודה רוזאניס, פרשת דרכים, דרוש שני, ירושלים תשס"ה, עמ' נ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), וכן רבי ישראל יעקב אלגאזי, שמע יעקב, פרשת וילך (ד"ה ואצלי), ליוורנו תקמ"ד, דף קמ"ד, טור ג', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), בשם רבי שמואל יפה אשכנזי; רבי שניאור זלמן מלאדי, שולחן ערוך הרב, יורה דעה, הלכות תלמוד תורה, פרק א', סעיף ג'; רבי חיים פאלאג'י, שו"ת חיים ביד, יורה דעה, סי' קכ"ו (ד"ה ואולם צריכים), אזמיר תרל"ג, דף קל"ג, טור ב', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); הרב צבי יברוב, "הבל פיהם של תשב"ר", בתוך: יתד נאמן, מוסף שבת קודש, תשנ"ד 49 (פרשת כי תצא), בני ברק תשנ"ד, עמ' 15, בשם הרב חיים קניבסקי, באתר אוצר החכמה.
- ^ רבי מסעוד אלחדד, כח מעשיו הגיד לעמו, דרוש ל"ג - י' להספד (ד"ה ועפ"י), ירושלים תרס"ו, דף פ"א טור א', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); רבי אברהם משה זרח איידליץ, אור לישרים, דרוש ד' (ד"ה הנמשל), ודרוש ו' (ד"ה וקאמר שרים), בודפסט תש"ב, דף ע"ב, סוף טור ב', ודף ק"ז, טור ב', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); רבי אליעזר יהודה וולדנברג, שו"ת ציץ אליעזר, חלק ז', סי' מ"ט, אות א' (ד"ה כעת), ירושלים תשמ"ה, עמ' רל"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); רבי פנחס מנחם אלתר, פני מנחם, פרשת אחרי-קדושים, תשנ"ד, סעודה ג' (ד"ה איתא במשנה), ירושלים תשנ"ח, עמ' קכ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). וראו רבי משה מטראני (המבי"ט), בית א-להים, שער התפילה, פרק ט"ז, ירושלים תשמ"ה, עמ' ע', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). וראו הרב צבי וינברג, "שואל ומשיב", בתוך: קולמוס 081, ירושלים תש"ע, עמ' 28, באתר אוצר החכמה, שכן משמע בתנא דבי אליהו רבה, פרשה י"ח, ד"ה פעם אחת.
