תרגום נאופיטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תרגום נאופיטי (או ניאופטי), המכונה גם תרגום ירושלמי השלם, הוא תרגום ארמי-ארץ ישראלי לתורה. העותק הקיים מורכב מ-450 דפים הכוללים את כל התורה, עם מספר פסוקים פגומים בלבד.התרגום נמצא במנזר למומרים (ומכאן שמו: "נאופיטי", בלטינית: חדש, מתחיל; בשם זה כינו את המומרים) בספרד. הוא חובר, ככל הנראה, בין המאות ה־1 וה־2 לספירה, וב־1956 יצא לאור בידי דיאז מאצו.

התרגום הנאופיטי אינו תרגום מילולי, והוא משמש כמקטע פרשני-מדרשי. לעתים קרובות הוא רחב יותר מתרגום אונקלוס, אך פחות מהתרגום המיוחס ליונתן.

כתב היד

תרגום ניאופיטי קיים בעותק אחד בלבד השמור בספריית הוותיקן. בקולופון של כתב היד נאמר כי הוא נכתב בשנת "הנהדר" (רס"ד, או 1504) ברומא.

בגליון כתב היד נכתב כי בשנת 1587 נתן אנדריאה דה מונטה[1] את התרגום נאופיטי לחברו אוגו בונקומפאגני, שכמוהו היה מומר. דה מונטה צינזר אותו על ידי מחיקת רוב ההתייחסויות לעבודת אלילים בזמן שכתב היד היה ברשותו. בשנת 1602 העניק בונקאמפני את "פריט 1" יחד עם תרגום מקוטע למכללת הנאופיטים, שהעניק את שמו של התרגום. התרגום נשמר במכללה עד לסגירתו ב-1886, אז ספריית הוותיקן קנתה אותו יחד עם כתבי יד אחרים.

בעת קניית התרגום על ידי הוותיקן הוא קוטלג בטעות ככתב יד של תרגום אונקלוס, ורק ב-1949 פרופסור חוסה מריה מילאס ואליקרוסה ואלחנדרו דיאז מאצ'ו (אנ') הבחינו שהוא שונה באופן משמעותי מתרגום אונקלוס. התורגם פורסם בין השנים 1968-1979 ומאז נחשב לחשוב מבין התרגומים הארצישראליים, שכן הוא ללא ספק השלם ביותר מביניהם ואולי גם הקדום ביותר.

תיארוך

תאריך כתיבת התרגום עצמו אינה ידועה בוודאות.

דיז מאצ'ו טען כי התרגום הנאופיטי שייך למאה הראשונה לספירה, בהתבסס על המצאותם של תרגומיים לא הלכתיים, מונחים גיאוגרפיים והיסטוריים מוקדמים, מקבילות לברית החדשה, מילים יוונית ולטינית וקצת נוסחאות השונות מנוסח המסורה. מרטין מקנמרה טוען שמקורו של ניאופיטי במאה הרביעית לספירה[2].

שימוש

על פי טענת הרב מנחם מנדל כשר, מרבית הראשונים שציטטו תרגום ירושלמי התכוונו לתרגום זה. בהם הוא מונה את בעל הערוך, אליהו בחור בספרו המתורגמן, ואת ר' שמואל מסנות בספר בראשית זוטא[3].

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ Fausto Parente, "De Monte, Andrea", Dizionario biografico degli Italiani, vol. 38 (1990)
  2. ^ McNamara, Martin, The Aramaic Bible, Targum Neofiti 1, Michael Glazier, 1992, p. 45.
  3. ^ מנחם מנדל כשר, כרך כד, תורה שלמה, עמ' א
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0