1970 בישראל

«««  1969 1968 1967		1970 בישראל	»»» 1971 1972 1973
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1970 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1970

1970 בישראל הייתה השנה בה חגגה 22 שנה מיום היווסדה.

הנהגה

• נשיא המדינה – זלמן שזר
• ראש ממשלת ישראל החמש עשרה – גולדה מאיר
• יושב ראש הכנסת השביעית – ראובן ברקת
• נשיא בית המשפט העליון – שמעון אגרנט
• ראש המטה הכללי – חיים בר-לב
• מפכ"ל המשטרה – פנחס קופל

פוליטיקה

הנושא המרכזי שעל סדר היום הציבורי היה התמשכותה של מלחמת ההתשה (שהחלה ב-1969). לקראת אוגוסט הוחלט להענות ליוזמה האמריקאית להפסקת אש, גם במחיר הסכמה עקרונית לנסיגה של צה"ל מקווי הפסקת האש גם ללא הסכם שלום מלא. על רקע התנגדותם להחלטה זו, פרשו (4 באוגוסט) שרי גח"ל מ"ממשלת הליכוד הלאומי" וההסכם שמביא לסיום המלחמה (7 באוגוסט) נחתם ללא הסכמת גח"ל.

עוד בפוליטיקה

• אחרי עשורי פעילות בפוליטיקה הישראלית, מודיע דוד בן-גוריון על פרישתו הסופית מן הזירה הפוליטית.
• 28 באפריל – מכתב השמיניסטים נשלח לראש הממשלה, גולדה מאיר
• 15 במאי – חבורת יהודים סובייטיים מנסים לחטוף מטוס על מנת להגיע למערב. הדבר מפנה תשומת לב לקשייה של יהדות ברית המועצות
• מוקם כפר דרום, ההתנחלות הראשונה ברצועת עזה

צבא ובטחון

מטוסי הפנטום שנקלטו בסוף שנת 1969 הופעלו באינטנסיביות החל מינואר 1970 בהפצצות בעומק מצרים

בשנת 1970 חלה הסלמה בלחימה שבמסגרת מלחמת ההתשה. בשנה זו לראשונה אירעו התנגשויות בין צה"ל לבין חיל המשלוח הסובייטי שהוצע באדמת מצרים. מעבר למלחמת ההתשה, נאלצה מדינת ישראל להתמודד מול פעולות טרור קשות. בין היתר, מוקמת יחידת המסתערבים רימון להתמודדות עם הטרור.

• 1 בינואר – חטיפתו של האזרח שמואל רוזנווסר על ידי חוליית מחבלים שהסתננה מלבנון; ישראל מגיבה בחטיפת 9 חיילים ו-12 אזרחים לבנונים ב-2 בינואר. רוזנווסר מוחזר בעסקה במסגרתה משוחרר המחבל מחמוד חיג'אזי תמורתו, בפברואר 1971
• 7 בינואר פתח חיל האוויר בסדרה של הפצצות בעומק שטח מצרים שנקראו מבצעי פריחה במהלכם ספגו בסיסי הצבא המצרי העורפיים התקפות חוזרות שיצרו אווירת חירום במצרים. ההפצצות נפסקו באפריל.
• 22 בינואר השתלט כוח צנחנים על האי שדואן שבמפרץ סואץ.
• 24 בינואר – אסון משאית התחמושת: משאית עמוסה בתחמושת התפוצצה בנמל אילת. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 24 חיילים ואזרחים עובדי צה"ל ועשרות נפצעו.
• 10 בפברואר – פיגוע וניסיון חטיפה נגד מטוס אל על בשדה התעופה של מינכן: בזכות עירנותם של הטייס ושל הנוסע אסי דיין נמנעת חטיפה; אך המחבלים מצליחים לרצוח אדם אחד ולפצוע 11, ביניהם השחקנית חנה מרון (שרגלה נקטעה כתוצאה מן האירוע).
• 12 בפברואר – במסגרת מבצעי פריחה חיל האוויר מפציץ בטעות מפעלי מתכת באבו זעבל במצרים. מההפצצה נהרגים 70 פועלים. בצעד חריג ישראל מתנצלת ומודיעה שבתוך הריסות המפעל מצויות פצצות השהייה שצפויות להתפוצץ בתוך שעות.
• 21 בפברואר – פיגוע בטיסת סוויסאייר 330 משווייץ לישראל. המטוס מתרסק ו-47 איש נהרגים, מהם 15 ישראלים
• 15 במאי – חיל הים המצרי פותח בירי טילי סטיקס על ספינת הדייג הישראלית "אורית" ומטביע אותה. האירוע חשף את רמת הדיוק של הטיל מתוצרת סובייטית והביא לפיתוח אמצעים כנגדו.
• 22 במאי – פיגוע נגד אוטובוס ילדי אביבים, בו נרצחו 9 ילדים ו-3 מבוגרים ונפצעו 19 ילדים
• 30 במאי נהרגו 13 חיילי צה"ל (ושניים נשבו) בהיתקלות עם יחידת קומנדו מצרית.
• 26 ביוני – צה"ל יוצא למבצע קיתון 10 כנגד צבא סוריה בחזית רמת הגולן
• 30 ביולי בקרב אוויר באזור תעלת סואץ טייסי חיל האוויר הישראלי הפילו חמישה מטוסי מיג 21 שטייסיהם סובייטים.
• 9 באוגוסט – מטוס ריגול אמריקאי מבצע גיחת צילום ראשונה מעל סיני ללא תאום עם ישראל. באותו החודש ביצעה ארצות הברית שתי גיחות נוספות.
• 6 בספטמבר – ניסיונות חטיפה סימולטניים של ארבעה מטוסי נוסעים על ידי מחבלים מהחזית העממית לשחרור פלסטין. שניים מהמטוסים נוחתים בשדה דוסון שבירדן

אירועי הטרור הקשים משפיעים גם על מדינות שכנות: לאחר חטיפת המטוסים לשדה דוסון, מגיבה ממשלת ירדן בפעולה נגד בסיסי ארגוני הטרור הפלסטינים בשטחה, פעולות "ספטמבר השחור".

• 30 בדצמבר – אסון נאות הכיכר: סלע שניתק ממקומו עקב הגשמים מחץ חדר אוכל בבסיס צבאי ליד נאות הכיכר וגרם למותם של 19 חיילים

כלכלה ותשתיות

ערך מורחב – הכלכלה הישראלית בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים

• חברת אסם מתחילה לייצר מוצרי מאפה, כמו גם את חטיף הביסלי;
• נחנכת תחנת הרכבת תל אביב דרום

חברה ותרבות

חינוך ומדע

• מוקמת מכללת הדסה

חוק ומשפט

• החלטת בג"ץ שליט מ-1969 מעוררת מחאת החרדים, והכנסת מעבירה התיקון לחוק השבות, הנותן לראשונה הגדרה דתית הלכתית למושג מי הוא יהודי: "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה, או נתגייר ואינו בן דת אחרת".
• יואל זוסמן ממונה לנשיא בית המשפט העליון

תרבות

• בין חתני וכלות פרס ישראל: הרב עובדיה יוסף (ספרות תורנית); לאה גולדברג (ספרות יפה), אשר נפטרה בינואר; יוסף טל (מוזיקה)
• יוצא לאור סידור התפילה "רינת ישראל"

נפטרו

שמואל יוסף עגנון

• 15 בינואר – לאה גולדברג, משוררת, סופרת וכלת פרס ישראל (נולדה ב-1911)
• 19 בינואר – זאב רבן, צייר, גרפיקאי ומעצב תעשייתי (נולד ב-1890)
• 29 בינואר – אריה בן אליעזר, איש התנועה הרוויזיוניסטית והאצ"ל וחבר כנסת מטעם תנועת החרות וגח"ל (נולד ב-1913)
• 17 בפברואר – שמואל יוסף עגנון, סופר עברי, חתן פרס נובל לספרות (נולד ב-1888)
• 28 במרץ – נתן אלתרמן, משורר, מחזאי ומתרגם, חתן פרס ישראל (נולד ב-1910)
• 3 באפריל – אביגדור המאירי, סופר ומשורר עברי (נולד ב-1890)
• 4 במאי – חיים גליקסברג, צייר (נולד ב-1904)
• 25 במאי – הרב עזרא עטייה, ראש ישיבת פורת יוסף (נולד ב-1887)
• 13 ביולי – שרגא פרידמן, שחקן ובמאי (נולד ב-1924)
• 9 ביוני – ישעיהו פורדר, איש ציבור וכלכלן ישראלי (נולד ב-1901)
• 12 ביוני – ישראל ברזילי, שר וחבר כנסת מטעם מפ"ם (נולד ב-1913)
• 16 ביולי – חיים משה שפירא, מנהיג פוליטי של הציונות הדתית (נולד ב-1902)
• 26 ביולי – יעקב אורי, ח"כ מטעם מפא"י בכנסת השנייה (נולד ב-1888)
• 7 באוגוסט – אליעזר שטיינמן, סופר (נולד ב-1892)
• 6 בספטמבר – זלמן ארן, שר החינוך והתרבות וחבר כנסת מטעם מפא"י (נולד ב-1899)
• 7 בספטמבר – יצחק גרינבוים, מנהיג ציוני, מראשי התנועה הציונית של יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם ושר הפנים הראשון של ישראל (נולד ב-1897)
• 11 בספטמבר – משה קלמר, חבר כנסת (נולד ב-1901)
• 13 בספטמבר – עמנואל גולדברג, כימאי (נולד ב-1881)
• 15 בדצמבר – דוד תדהר, קצין משטרה, בלש פרטי (נולד ב-1897)
• שלמה זלמן אריאל, איש חינוך ישראלי, מחבר ספרי אגדות וסיפורים ועורך אנציקלופדיות (נולד ב-1895)
• דוד ודובינסקי, היה ממנהיגיו של הארגון הצבאי היהודי בגטו ורשה (נולד ב-1895)
• יהודה אריה קלוזנר, חוקר הספרות העברית, ספרן, עורך אסופות ומבקר (נולד ב-1910)

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0