FG42
שגיאות פרמטריות בתבנית:נק"ל
פרמטרים [ שנות שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| נגזרות | מקלע M60 |
| תכנון | 1942 - 1941 |
| מדינה מייצרת |
 גרמניה הנאצית |
| יחידות שיוצרו | כ-6,000 |
| מידע טכני | |
| קליבר | |
| פעולה | גז, בריח מסתובב |
| הזנה | מחסנית חיצונית של 10\20 כדורים |
| כוונות | כוונת ברזל |
| אורך כולל | 94.5 סנטימטר |
| אורך קנה | 50 סנטימטר |
| משקל ריק | 4.2 ק"ג |
| קצב אש | 900 |
| מהירות לוע | 740 מטר לשנייה |
| טווח אפקטיבי | 600 מטר |
ה-FG42 (בשמו המלא: Fallschirmjägergewehr 42; בגרמנית "רובה צנחנים") היה רובה אוטומטי שיוצר על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, לשימוש ועל פי צורכי כוחות הפאלשירמייגר (צנחנים) הגרמניים.
הנשק נודע בכוח האש שלו, במשקלו הקל ובצורתו הקטנה מה-Kar98k הסטנדרטי. ה-FG42 נחשב לאחד מהרובים המתקדמים במלחמת העולם השנייה, מאחר ששילב בין כוח האש של מקלע קל עם הדיוק של רובה בריחי. למרות זאת, הוא אומץ רק על ידי כוחות הצנחנים הגרמנים, והופיע בשלבי המלחמה האחרונים, כך שתרומתו הייתה קטנה יחסית.
פיתוח
הצורך לפיתוח נשק קל סטנדרטי לכוחות הפלשירמיאגר הגרמניים נולד לאחר כישלון הצניחות המבצעיות במהלך הקרב על כרתים במאי 1941. במהלך הקרב הכוחות צנחו עם אקדחים ורימונים בלבד, בעוד שרובים, תת-מקלעים ומקלעים הוצנחו בחבילות נפרדות - שיטה זו הייתה בעייתית, שכן צנחנים רבים נאלצו להשיב באש כנגד עמדות בריטיות לפני שהצליחו לחבור לכלי הנשק שלהם.
כחלק מהפקת הלקחים מהצניחה בכרתים, הלופטוואפה ומשרד התעופה גיבשו רשימת דרישות לנשק החדש. אלו כללו מצב אש סלקטיבי (ירי בודד ואוטומטי), במשקל דומה ל-Kar98k, באורך שלא יעלה על 100ס"מ, עם מחסנית בעלת 10 או 20 כדורים, בעל רומה רימונים וכמו כן שיתאים לקליבר 56 X 7.92מ"מ (מאוזר). הלופטאוופה ביקש למעשה נשק קל דומה ל-Kar98k הבריחי, אך עם תוספת של ירי אוטומטי על בסיס מחסנית - בכך הנשק החדש ישמש נק"ל סדיר לכוחות עם אש מדויקת אך גם יחליף את הצורך בתת-מקלעים ומקלעים קלים. אגף החימוש של הצבא (HWaA) היה עסוק בפיתוחים אחרים לכן צוות מהנדסים בלופטוואפה לקח על עצמו את פיתוח הנשק בהוראתו של מפקד הלופטוואפה הרמן גרינג - למרות התנגדותו של היטלר.
מספר אבות טיפוס השתתפו במכרז ולבסוף באמצע 1942 נבחר הדגם של חברת ריינמטל-בורסיג שקיבל את הכינוי 'Gerät 450' ('מכשיר 450') או 'דגם A'. לאחר מספר חודשי פיתוח ותיקונים לעיצוב הנשק, לקראת סוף 1942 הוא אושר וקיבל את השם FG 42 ('רובה צנחנים 42' - על שם שנת כניסתו לשירות). בתחילת 1943 הוזמנו 50 נשקים מריינמטל-בורסיג להמשך ניסויי שטח, לאחר מספר התאמות אחרונות - כולל שינוי המתכת ממנה יוצר הנשק למנגן - הוזמנו 3,000 נשקי FG 42 ראשונים שיועדו לחיילים בחזית. בספטמבר 1943 נעשה שימוש מבצעי ראשון ב-FG 42 במהלך פשיטת גראן סאסו בו כוחות אס אס ופלשירמיאגר שחררו את בניטו מוסוליני ממעצרו בהרי האפנינים, המבצע הוכתר בהצלחה למרות שלא התפתח קרב ולא נורתה ירייה אחת.
פעולה
ה-FG24 הוא רובה חצי אוטומטי/ אוטומטי בקליבר 7.92X57mm בעל פעולת בריח מסתובב. בניגוד ל-G41 שבו הדרישה בייצור הייתה שלא יהיה בעל חורים מכל סוג שהוא בקנה ולכן פעל בעזרת כוסית גזים, ה-FG42 היה בעל בוכנת גזים מתחת לקנה. הרובה ירה ממכנס סגור בירי חצי אוטומטי וממכנס פתוח בירי אוטומטי. לרובה אין פטיש שנוקר ובמקום המחלק מוחזק על ידי ההדק ומשוחרר בעת הירי, זז קדימה ונוקר בעזרת נוקר שקבוע בו. לרובה היה כידון קוץ שקבוע אליו ודומה לכידון של ה-MAS36 הצרפתי וכמו כן גם כידון. סכין הישרדות בעל הכינוי SG42 שהייתה בעלת אולר מובנה.
ל-FG42 היה בית בליעה גדול במקצת מגודל התרמיל עצמו כך שבעת הירי התרמיל מתרחב ואוטם את בית הבליעה בצורה מיטבית.
תמונות
צנחן גרמני עם ה-FG42 דגם C צרפת 1944
קצינים גרמנים בוחנים את ה-FG42
צנחנן גרמני במהלך פשיטת גראן סאסו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ה-FG42 המשיך לשרת במספרים מצומצים עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 בידי כוחות צפון וייטנאם.
