אוסיף השקעות ופיתוח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוסיף השקעות ופיתוח בע"מ
סוג חברה פרטית
תאריך הקמה 1962
חברת אם ישרס בע"מ
חברות בנות עוגן נדל"ן מניב בע"מ
ענפי תעשייה נדל"ן
הכנסות 585 מיליון שקל (2010)
רווח 7 מיליון שקל (2010)
אנשי מפתח שלמה אייזנברג

אוסיף השקעות ופיתוח בע"מ המוכרת בשם המקוצר אוסיף היא חברה פרטית, העוסקת בייזום ובנייה ובהשקעות בפרויקטי נדל"ן מניב, ותשתיות.

היסטוריה

אוסיף השקעות נוסדה בשנת 1962 בשם השקעות ופיתוח של פז בע"מ ועיסוקה העיקרי היה בהשקעות, פיתוח ונאמנויות. בשנת 1963 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב והפכה לחברה ציבורית. בפברואר 1985 שונה שם החברה ל"פז השקעות ופיתוח" ובדצמבר 1991 בעליה החליפו את שמה לשמה הנוכחי. בין ינואר 1991 לדצמבר 1993 עיקר פעילותה של החברה היה מתן הלוואות ללקוחות למימון רכישה של נכסי נדל"ן שונים, מימון עסקאות, ובחיפוש אחר השקעות בתחומי הבניין, התעשייה והמסחר. ביולי 1991 החברה החלה לעסוק בתחום הנדל"ן באופן ישיר. אוסיף אינה חברת קבלן רשומה ואינה מבצעת עבודות קבלנות. עקב כך עבודות הבניה בפרויקטים שאותם היא יוזמת הן מתבצעות על ידי חברות קבלן שונות. בעבר כשקבוצת אביב שלטה בחברה, עבודות הבנייה בוצעו על ידה.

תחומי פעילות

יזום נדל"ן

במהלך השנים יזמה אוסיף פרויקטים שונים של בניה, שהבולט בהם היה הקמת מגדל משה אביב, שהיה גורד השחקים הגבוה בישראל עד בניית מגדל עזריאלי שרונה בשנת 2016[1]. כמו כן הייתה שותפה יחד חברת אלרוב בפרויקט "גבעת עמל א'" בו הוקמו מגדלי אקירוב. בסוף 1997 מכרה את חלקה בפרויקט לאלרוב[2].

נדל"ן מניב

באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה החברה להשקיע בנדל"ן מניב מחוץ לישראל, בעיקר בלונדון[3][4]. בשנות ה-2000 נכנסה להשקעה גם במזרח אירופה[5][6].

בפברואר 1998 רכשה החברה את גרעין השליטה בחברת "עוגן נדל"ן מניב בע"מ", חברה ציבורית אשר ניירות הערך שלה היו רשומים למסחר בבורסה בתל אביב. ביוני 1999 מכרהף החברה את מחצית מהחזקותיה בעוגן לחברת אלוני חץ נכסים והשקעות בע"מ. בינואר 2007 נחתם הסכם בין החברה לבין אלוני חץ בדבר מכירת כל החזקותיה של אלוני חץ בעוגן לאוסיף. עוגן עוסקת ברכישה או בייזום, תכנון והקמת פרויקטים להשכרה, המיועדים בעיקר לחברות בתעשיות עתירות ידע, בין השאר בעלותה שלושה בנייני משרדים ובניין מתחם בית החולים אסותא ברמת החייל. בנייני משרדים ומסחר בפארק המדע קריית ויצמן ובקריית אריה[7][8]. בעקבות הצעת רכש מחקה חברת האם ישרס את עודן מהמסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בשנת 2015[9].

בניה ותשתיות

בשנת 2002 החזיקה 20% מ"קבוצת ויה מאריס" שזכתה במכרז להקמת מתקן התפלה פלמחים[10]. בדצמבר 2009 מכרה את חלקה בפרויקט לחברת גרנית הכרמל[11].

במרץ 2008 השליה את רכישת חברת "א. ארנסון בע"מ" תמורת כ-145 מיליון שקל[12]. ארנסון הוקמה 1969 כחברה קבלנית לעבודות בניה ותשתיות[13].

בעלות

בדצמבר 1993 רכשו הקבלן משה אביב וקבוצת משקיעים נוספים את השליטה בחברה. במאי 2007 מכרה קבוצת היזמים לארקדי גאידמק את השליטה (60% מהמניות) לפי שווי חברה של כמיליארד שקל, 85% מעל שווי השוק של החברה באותה עת[14][15]. באוקטובר 2008 רכשה חברת "ישרס", שבשליטת איש העסקים שלמה אייזנברג, את מניותיו של ארקדי גאידמק ב"אוסיף", על פי שווי שוק של 210 מיליון שקל. 120 מיליון שקל מתוכם התשלום עברו לכיסוי חובו של גאידמק לבנק מזרחי טפחות[16][17].

אוסיף עברה בשליטת ישרס מהפסדים בשנים 2008–2009 לרווח של 7 מיליון שקלים ב-2010. בשנת 2011 ביקשה ישרס לרכוש את החזקות הציבור באוסיף על פי שווי של 193 מיליון שקל, אך ההצעה נדחתה על ידי משקיעי מיעוט שטענו שהחברה שווה הרבה יותר[18]. לאחר מספר חודשים הוצעה לבעלי המניות הצעה משופרת[19] שאושרה, ואוסיף עברה לשליטתה המלאה של ישרס.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אוסיף מגייסת ומאכלסת את מגדל משה אביב, באתר גלובס, 2 ביוני 2002
  2. ^ שי שלו, ‏10 מיליון דולר - הרווח למוכרת מחצית הזכויות בגבעת עמל א' בת"א, באתר גלובס, 22 בדצמבר 1997
  3. ^ אלעזר לוין, ‏אוסיף הרויחה 62 מיליון שקל ממכירת 2 בנינים בלונדון, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
  4. ^ אלעזר לוין, ‏אוסיף במו"מ לרכישת בניין משרדים בלונדון ב-10 מיליון ליש"ט, באתר גלובס, 20 באוקטובר 1997
  5. ^ התוכנית האסטרטגית של אוסיף ל-2006: השקעה של 200–300 מיליון אירו במזרח אירופה, באתר גלובס, 13 בפברואר 2006
  6. ^ אורי שוסטר, ‏אוסיף מימשה נכס ברווח של 25 מיליון שקל, באתר גלובס, 22 בינואר 2006
  7. ^ יורם גביזון, חברת עוגן שבשליטת אלוני חץ תגייס 130 מיליון שקל, באתר הארץ, 1 בפברואר 2005
  8. ^ נתן חץ מוכר בבריטניה ומשקיע בישראל: עוגן מתכננת לגייס 130 מ' ש', באתר גלובס, 30 בינואר 2005
  9. ^ אביב לוי, ‏נמשכת נטישת הבורסה המקומית: הצעות רכש לעוגן נדל"ן, כלנית כרמון וורדינון נדל"ן, באתר גלובס, 30 באפריל 2015
  10. ^ עמירם כהן, קבוצת ויה מאריס תשקיע 62 מ' ד' בהקמת מתקן ההתפלה בפלמחים, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2002
  11. ^ רון שטיינבלט, ‏גרנית הכרמל משתלטת על מתקן ההתפלה בפלמחים: רכשה את חלקה של צנורות המזה"ת, באתר גלובס, 15 בפברואר 2010
  12. ^ אבי שאולי, ‏אוסיף השלימה רכישת השליטה בא. ארנסון תמורת 145 מיליון ש', באתר גלובס, 2 במרץ 2008
  13. ^ גולן פרידנפלד, ‏אוסיף רוצה גם זרוע קבלנית: רוכשת את השליטה בא.ארנסון לפי שווי של 161 מיליון שקל, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2007
  14. ^ שלומי שפר, איש העסקים ארקדי גאידמק רכש את השליטה בקבוצת אוסיף מידי משפחת אביב לפי שווי חברה של כמיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2007
  15. ^ גיל שלמה, ‏ארקדי גאידמק רכש השליטה בקבוצת אוסיף מידי משפחת אביב לפי שווי חברה של כמיליארד שקל, באתר גלובס, 3 באפריל 2007
  16. ^ הילה רז,מיכאל רוכוורגר, שלמה אייזנברג קונה את אוסיף בחמישית מהמחיר ששילם גאידמק ב-2007, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2008
  17. ^ גולן חזני, הושלמה עיסקת אוסיף: ישרס העבירה את יתרת 115 מיליון השקלים לכונס הנכסים, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2008
  18. ^ אבי שאולי, ‏בעלי המניות של אוסיף לא אישרו המיזוג עם ישרס, באתר גלובס, 16 במאי 2011
  19. ^ זרקור על המניה הקטנה שעשתה את היום, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2011
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0