אח"י רומח (סער 4.5)
, | |
אח"י רומח סער 4.5 מול חוף לבנון 1982 | |
תיאור כללי | |
---|---|
מוטו | הנסיכה השחורה |
סוג אונייה | ספינת טילים |
צי | חיל הים הישראלי |
דגל הצי | |
סדרה | סער 4.5 נושב |
סדרה קודמת | סער 4 |
סדרה עוקבת | סער 5 |
אוניות בסדרה | אח"י רומח, אח"י קשת (סער 4.5) |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | מספנות ישראל |
הושקה | יוני 1981 |
תקופת הפעילות | 1981 – הווה (כ־43 שנים) |
מלחמות וקרבות |
מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן מבצע צוק איתן |
מידות | |
הֶדְחֶק | 488 טון |
אורך | 61.7 מטר |
רוחב | 7.6 מטר |
נתונים טכניים | |
מהירות | 31 קשר |
גודל הצוות | 50 איש |
טווח שיוט |
4000 מייל ב-18 קשר 1700 מייל ב-30 קשר |
הנעה | 4 מנועי דיזל מתוצרת חברת MTU מדגם 538 בעלי הספק של 3380 כ"ס כל אחד. |
אמצעי לחימה | |
חימוש |
8 טילי ים-ים הרפון 4 טילי ים - ים גבריאל משופרים פצצות עומק נגד צוללות תותח אוטומטי וולקן פלנקס 20 מ"מ 2 תותחי אורליקון 20 מ"מ 5 מקלעי מאג 7.62 מ"מ טילי ים/קרקע אוויר סטינגר |
אמצעי גילוי ול"א | מכ"מ "דגון" תוצרת אלתא. מערכת לוחמה אלקטרונית תוצרת אלישרא. |
אח"י רומח היא ספינת סער שנבנתה במספנות ישראל כראשונה בסדרת סער 4.5 נושב ומשרתת בשייטת ספינות הטילים של חיל הים הישראלי מ-1.12.1981 .
הספינה השתתפה במלחמת לבנון הראשונה, במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים שנערכו לפניהן ואחריהן.
היסטוריה
- ערך מורחב – ספינות סער
בהמשך לבניית שתי ספינות ה'חוחית' נושאות המסוק נבנו שתי ספינות ה'נושב' וכולן נכללות בסדרת סער 4.5.
בסדרה זו גוף הספינה הוארך ב-3.7 מטרים יחסית לגוף ספינות סער 4.
כבר בשלב התכנון ובהמשך בניסויי הים התברר כי הארכת הגוף ללא שינוי רוחבו יצרה תנאים הידרודינמיים משופרים, זאת מאחר שיחס אורך הגוף לרוחב הגוף גדל.
ואכן מהירותה המרבית של הספינה פחתה בשני קשרים בלבד למרות שמערכת ההנעה לא שודרגה.
טווח ההפלגה גדל בעיקר בגלל הגדלת קיבולת מכלי הדלק.
זוג ספינות הנושב נבנו בכספי מכירת אח"י רומח ואח"י קשת הראשונות (ספינות סער 4) לצ'ילה. הכספים הועברו למספנות ישראל ובתמורה הן נדרשו לתכנן ולבנות שתי ספינות מושלמות על גוף ספינות החוחית,ללא האנגר, כולל התקנת ושילוב מערכות הלחימה.
בהמשך לדגם ה'נושב' נבנו גם ספינות ה'נירית' באורך המוגדל וגם הן קיבלו את שם הסדרה סער 4.5 .
תכנון ובניית הספינה
פרויקט הבנייה שהוטל על מספנות ישראל כלל את התקנת ושילוב מערכות הלחימה בספינה בנוסף לבניית גוף הספינה ומערכות ההנעה והחשמל שלה.
הספינה הושקה במספנות ישראל באמצע 1981.
לאחר השקת הספינה ביקש מפקד הספינה רון גינזבורג מהמש"ט, אל"ם אריה רונה, להצטרף לליווי ספינה מסדרת סער 3 שנמכרה לצי זר.
בקשתו אושרה וכך, במקביל לשילוב מערכות הלחימה, תכנן קצין הגוף בצוות נדרן, רס"ן רוני אילון, התקנות קבועות של מרכיבי ערכת הפלגה ארוכה כחלק מגוף הספינה.
תחילת הדרך
הצוות הראשון
צוות הספינה הראשוני מנה 18 איש מצוות אח"י כידון (סער 4) שנכנסה קודם לכן לשיפוץ חמש שנתי בזירת ים סוף.
גיוס שאר אנשי הצוות נעשה במאמץ משותף של סגן מפקד הספינה עופר דובנוב עם גורמי השלישות בבסיס חיפה (ב"ח) כך שבסופו של התהליך נוצר שילוב של סטי"לנים מנוסים יחסית, שהגיעו מזירת ים סוף, עם חיילים צעירים שהיו חדורי מוטיבציה לשירות על ספינת אבטיפוס חדשה. עופר דובנוב עצמו פיקד על אח"י רומח 5 שנים לאחר מכן.
לטובת ההפלגה הארוכה לליווי ספינת סער 3 ערך מפקד אח"י רומח אימוני היבנות מוגברים כולל מטווחים שבוצעו במקביל ותוך כדי ניסויי הקבלה של מספנות ישראל.
מיד במסירת הספינה לחיל הים בוצעה הפלגה מסכמת לאימון ההיבנות מערבית לקפריסין, ביציאה לים גילה צוות הגשר פריסקופ קרוב למפרץ חיפה, התברר שהייתה זו צוללת רוסית שעקבה אחר נושאת המטוסים נימיץ שעגנה במפרץ.
יישום לקחים טכניים בעת בניית הספינה
בשנת 1980 בשלבי תכנון ובניית הספינה יישמו מהנדסי צוות נדרן סא"ל מאיר לוין ורס"ן רוני אילון את הלקחים הטכניים מספינות סער 4 שנבנו במספנות ישראל כולל סדקים שנבעו באח"י רומח הראשונה ובאח"י רשף (הפלגת לינול בסיום מלחמת יום הכיפורים). הם ידעו שהארכת הספינה (יחסית לסער 4) תגרום למאמצי כפיפה גדולים יותר מאשר בספינות סער 4. לכן הם פעלו מול מספנות ישראל להתקנת מדי מעוות (Strain gauge) שבאמצעותם נמדדו המאמצים במרכז הספינה.
בנוסף הותקנו מחוונים להצגת מאמצי הכפיפה בגשר הספינה. על ידי קריאת הנתונים למדו קציני הספינה באופן מושכל את מגבלות הגוף המוארך של הספינה. בהנחיית מהנדסי צוות נדרן יצרו קציני הספינה דיאגרמה שהייתה למעשה מעטפת ביצועים. ביוזמת מהנדסי צוות נדרן נוספו בדיקות המעוות לניסויי הים במסגרת בדיקות הקבלה של הספינה. כל זה היקנה לספינות הנושב יכולת משופרת להפלגה בים קשה תוך מניעת מאמצים חריגים. בהמשך ביקש מפקד הספינה להשאיר את המערכת הזו עד חזרת הספינה לתיקוני אחריות במספנות ישראל, בקשתו נענתה בחיוב וסייעה לתפקוד הספינה במבצע שלום הגליל.
מרכז ידיעות הקרב של הספינה (מי"ק) נבנה מתוך ציפייה שספינות סער 4.5 יקבלו עדיפות להיות ספינות פיקוד: זה כלל התקנה ושילוב צג טקטי, עמדה קבועה לגדוד קשר ארצי, והתקנות נוספות במי"ק שאיפשרו תפקוד נוח לחפ"ק מפקד השייטת, במקביל לעבודת צוות הספינה. גישה זו הוכיחה את עצמה כבר במבצע שלום הגליל וגם אחריה.
השתתפות במלחמות ומבצעים
- ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה
במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 שימשו ספינות הנושב ספינות פיקוד של שייטת ספינות הטילים והובילו מבצעים משולבים.
הספינות השתתפו בפעילות שוטפת של חיל הים בגזרות הפעילות המסורתיות ובנוסף קבלו עדיפות לפעילות בגזרות רחוקות.
מבצע שלום הגליל
אח"י רומח הוזנקה לים כבר בליל יום שישי 4 ביוני 1982 יחד עם אח"י עצמאות, היא ירתה למקורות האש שכוונו לקיבוץ ראש הנקרה והעיר נהריה.
בהמשך השתתפה אח"י רומח יחד עם אחותה אח"י קשת במבצע שלום הגליל.
במשך כל המבצע נכנסה הספינה לנמל פעמיים בלבד, וזו הייתה הוכחה נוספת ליכולת השהייה ממושכת בים.
סמוך לסיום המבצע שלום הגליל לכדה הספינה סד"ג אמל"ח של הפת"ח שניסה להיכנס לביירות, על סיפון הסד"ג היה קצין בכיר של הזרוע הימית של הפת"ח.
מלחמת לבנון השנייה
במלחמה זו נמצאה אח"י רומח בפיקודו של רועי סלע, בקו הירי של הטיל שפגע באח"י חנית.
מבצע צוק איתן
מורשת
בשנת 2014, לאחר מבצע צוק איתן יזם מפקד הספינה זיו רושקין פגישה של צוות הספינה מתקופת צוק איתן עם החיילים והקצינים שהפעילו את הספינה במלחמת לבנון הראשונה. המפגש נערך במוזיאון ההעפלה וחיל הים ונערך באופן שנתן ביטוי הולם לחיילים ולקציני הספינה בשתי התקופות. הצליח במיוחד פאנל של שלושה חיילים ושלושה קצינים מהצוות הראשון של הספינה מול אנשי הצוות בצוק איתן.
מפקדי הספינה
מפקדי אח"י רומח | |||||
רב-סרן | תקופת כהונה כמפקד הספינה | פעילות | תמונה | ||
רון גינזבורג | 1981 - 1982 | כניסה לשירות פעיל ומלחמת שלום הגליל | |||
אודי דביר | 1982 - 1983 | ||||
טוביה ברילון | 1983 - 1984 | ||||
עודד ברייר | 1984 - 1985 | ||||
זאב ינובסקי | 1985 - 1986 | ||||
יצחק ויינרב | 1986 - 1987 | ||||
עופר דובנוב | 1987 - 1988 | ||||
ראובן דוד | 1988 - 1989 | ||||
יורם לקס | 1989 - 1991 | [א] | |||
גיא שוהם | 1991 - 1992 | ||||
גיא שתקני | 1993 - 1994 | ||||
יוסף משיטה | 1994 - 1995 | ||||
גיא גיל | 1995 - 1997 | ||||
צחי אפלמן | 1997 - 1999 | ||||
מיכאל סלע | 2000 - 2001 | ||||
ראובן לשם | 2001 - 2002 | [ב] | |||
אייל הראל | 2002 - 2004 | ||||
זאב שחם | 2004 - 2005 | ||||
אורי גל | 2005 - 2006 | ||||
רועי סלע | 2006 - 2007 | השתתפות במלחמת לבנון השנייה | |||
תמיר שמש | 2007 - 2008 | ||||
רונן מרקם | 2008 - 2010 | ||||
גיא ברק | 2010 - 2011 | ||||
עירא ליף | 2011 - 2012 | ||||
רועי דרייר | 2012 - 2013 | ||||
זיו רושקין | 2013 - 2015 | השתתפות במבצע צוק איתן | |||
גל מלצר | 2015 - 2016 | ||||
רן קובל | 2016 - 2018 | ||||
אלון קויבסקי | 2018 - 2019 |
קישורים חיצוניים
ספינות טילים של חיל הים הישראלי | ||
---|---|---|
שייטת ספינות הטילים • כלי שיט של חיל הים | ||
סער 1 שלכת | אח"י מבטח • אח"י משגב • אח"י מזנק | |
סער 2 שלכת | אח"י חיפה • אח"י אילת • אח"י עכו | |
סער 3 שלכת | אח"י סער • אח"י סופה • אח"י געש • אח"י חרב • אח"י חנית • אח"י חץ | |
סער 4 תכלית | אח"י רשף • אח"י קשת • אח"י רומח • אח"י כידון • אח"י תרשיש • אח"י יפו | |
סער 4 נדרן | אח"י ניצחון • אח"י עצמאות • אח"י מולדת • אח"י קוממיות | |
סער 4.5 חוחית | אח"י עליה • אח"י גאולה | |
סער 4.5 נושב | אח"י רומח • אח"י קשת | |
זיוונית | אח"י שמרית • אח"י שלומית | |
סער 4.5 נירית | אח"י חץ • אח"י תרשיש • אח"י כידון • אח"י יפו • אח"י חרב • אח"י סופה | |
סער 5 להב | אח"י אילת • אח"י להב • אח"י חנית | |
סער 6 | אח"י מגן • אח"י עוז • אח"י עצמאות • אח"י ניצחון |
35102560אח"י רומח (סער 4.5)