רב אחא מדפתי
| תקופת הפעילות | הדור השביעי לאמוראי בבל |
|---|---|
| השתייכות | ישיבת סורא במתא מחסיא |
| רבותיו | רבינא |
| בני דורו | מר בר רב אשי, יהודה בר מרימר |
רב אחא מדפתי היה אמורא בבלי בן הדור השביעי לאמוראי בבל, מחכמי ישיבת סורא במתא מחסיא.
דבריו הוזכרו פעמים רבות בתלמוד הבבלי, לרוב הוא מתדיין עם רבו רבינא, והיה חברם של מר בר רב אשי ויהודה בר מרימר. בסדר עולם זוטא מופיע ששימש כחכם ישיבתו של ראש הגולה.
אי מינויו לראש הישיבה
אחרי פטירת רב אשי כיהנו שלושה אמוראים בתפקיד ראש ישיבת סורא, בזה אחר זה: רב יימר, רב אידי בר אבין השני ורב נחמן בר רב הונא. לאחר פטירת רב נחמן בר רב הונא, נועצו החכמים למנות ראש ישיבה במקומו.
בתלמוד מסופר[1], שמר בר רב אשי הסתובב בשוק העיר מחוזא, ושמע שוטה אחד שהיה צועק: ראש הישיבה שעתיד להתמנות במתא מחסיא חותם בשם טביומי (כלומר, הוא עצמו, מר רב בר אשי שהיה נוהג לחתום בשם זה). בשמעו זאת החליט להגיע אל הישיבה במתא מחסיא. בינתיים נמנו החכמים למנות את רב אחא מדפתי לראש הישיבה. כיוון ששמעו שמר בר רב אשי בדרכו אל הישיבה, שלחו אליו שני תלמידים לבקש את אישורו למינוי זה של רב אחא. מר בר רב אשי עיכב אצלו את זוג התלמידים, וחכמי הישיבה שלחו אליו זוג נוסף. הוא עיכב גם אותם, וכך עשה עד שהתקבצו אצלו עשרה תלמידים. פתח הוא ודרש, כפי הנוהג שדרשת "כלה" אינה נפתחת ללא עשרה. בכך התמנה הוא עצמו לראש הישיבה. רב אחא, בשמעו זאת, אמר: "כל המריעין לו (גורמים רע מן השמיים) - לא במהרה מיטיבין לו, וכל המיטיבין לו - לא במהרה מריעין לו". כלומר, מכיוון שהיטיבו עם מר בר רב אשי מן השמיים לא ירעו לו והוא לא יפסיד את ראשות הישיבה.
אחד הטעמים שניתנו בדבר, קושר את המעשה במקור אחר[2], שבו נאמר שחכם המתמנה לראש ישיבה - עם המינוי נמחלים כל עוונותיו. זו, אפוא, הסיבה שמר בר רב אשי התעניין במיוחד בתפקיד זה, וזו גם הסיבה לאכזבתו של רב אחא מדפתי[3].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רב אחא מדפתי |
- רבי אהרן הימן, "רב אחא מדפתי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ב עמוד ב'.
- ^ ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג; וראו גם בבלי סנהדרין יד ע"א.
- ^ ספר "בן יהוידע" לרבי יוסף חיים מבגדאד; וראו שם טעם נוסף.
