אליעזר פקטורובסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אליעזר פקטורי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אליעזר פַקטוֹרוֹבסקי (פקטורי) (6 בינואר 189714 באפריל 1926, ל' בניסן תרפ"ו) היה בוטנאי ארץ ישראלי, מאבות הבוטניקה בארץ ישראל.

תולדות חייו

פקטורובסקי נולד בעיר אודסה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) בבית ציוני, והיה ציוני מנעוריו. עלה לארץ ישראל בעלייה השנייה ב-1911, בגיל 13, על מנת ללמוד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. הצטרף לגדוד העברי הארץ ישראלי, שם לקה בשחפת, שליוותה אותו כל חייו.

יחד עם ידיד נפשו, אלכסנדר איג, שאותו הכיר בגימנסיה, חקר את צמחי הארץ, בפרט את צמחיית חולות החוף. יחד פרסמו השניים ב-1925 את הספר "לוחות להגדרת המשפחות של צמחי א"י" (דפוס איתן-שושני), מגדיר הצמחים הראשון בעברית. אלכסנדר איג נשא לאשה את אחותו של פקטורובסקי, איטה.

פקטורוקובסקי פרסם מאמרים בוטניים בכתבי העת "קונטרס" והשדה".

פקטורוקובסקי, שנחשב להבטחה בשדה הבוטניקה, נפטר משחפת לפני גיל 29 בבית בוסל בצפת. נקבר בבית העלמין טרומפלדור שבתל אביב.[1] על קברו נכתב: "בין הראשונים בישוב שהתמסר לחקירת צמחית הארץ".[2]

בהקדמה לספר "מגדיר לצמחי ארץ ישראל" (ירושלים תרצ"א 1931), שחיבר עם מיכאל זהרי ונעמי פיינברון, מספר איג:

"יחד תכנו את התוכניות הראשיות למגדיר של צמחי הארץ; יחד הנחנו יסוד לעשביה, אשר שִמשה בסיס לעבודת "המגדיר" (כיום עשבית האוניברסיטה העברית); יחד עשינו גם את הצעד הראשון לחבור מגדיר לצמחי הארץ. אם לא זכינו כי ישתתף בפועל בחִבור הספר הזה, הרי לא רק שהשתמשנו במעט בעזבונו הבוטני, אלא גם רוח צוָאתו בדבר המגדיר נוסכה בכִווּן הכללי של ספר זה.

לאחר מותו

איג קרא לצמח שגילה במדבר יהודה ב-1927 על שם האגרונום והבוטנאי אהרון אהרונסון ועל שם אליעזר פקטורוקובסקי, "אהרונסונית פקטורובסקי". כן קרויים על שמו (ועל שם פאול אשרסון) מין הצמח פקטורית אשרסון בסוג פקטורובסקיה, עטיינית פקטורובסקי (Crypsis factorovskyi) ועוד.

בתם של בני הזוג איג, זמרת הקונטרלטו והמתרגמת אליעזרה איג-ז'קוב, נקראה על שמו.

רחל המשוררת הקדישה לו ולבנימין קוינט (שנפטר גם הוא משחפת) את שירה "כאלה באביב ימותו" (אביב תרפ"ו; התפרסם ב"דבר", 18 במאי 1926).[3] הפתיחה לשיר, "כאלה באביב ימותו", הפכה לביטוי מקובל בדברי הספד לאנשים שמתו בדמי ימיהם או באביב.[4]

בני משפחתו עלו לארץ ישראל אף הם.[5] אביו, שמואל-ברוך פקטורובסקי, פרסם בארץ שני סיפורים עבריים: "המציאות: ספור על מה שהיה הוה ויהיה" (תל אביב: צבי, תרפ"ט) ו"היתומים" (תל אביב [תרצ-?].)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אליעזר פקטורובסקי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  2. ^ זאב וילנאי, ‫מדריך ארץ ישראל, מהדורה ד מסודרת מחדש בתוספת ציורים, כרך ג: "תל אביב, השרון, השפלה והנגב", ירושלים: תור, תשט"ו 1955, עמ' 18.
  3. ^ רחל, לזכר חברי בנימין קוינט ואליעזר פקטורי, דבר, 18 במאי 1926; השיר בפרויקט בן-יהודה.
  4. ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: רחל בת מאה ועשרים, nrg מעריב, 7 באפריל 2011.
  5. ^ הודעה מפסיה, אליעזר ואיטה פקטורובסקי ביפו לשמואל-ברוך פקטורובסקי ולבתו מלכה באודסה, הפועל הצעיר, 16 בינואר 1920.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0