פליקס שנער

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אליעזר שנער)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פליקס שנער
שנער (עם המשקפיים) לצד קנצלר גרמניה, קונראד אדנאואר בביתו של שנער בתל אביב, 1966
שנער (עם המשקפיים) לצד קנצלר גרמניה, קונראד אדנאואר בביתו של שנער בתל אביב, 1966
לידה 17 באפריל 1905
שטוטגרט, גרמניה
פטירה 14 במאי 1985 (בגיל 80)
תל אביב
השכלה אוניברסיטת טיבינגן, אוניברסיטת היידלברג ואוניברסיטת גתה בפרנקפורט
עיסוק שגריר ישראל בגרמניה (בפועל)[1]
ראש משלחת השילומים הישראלית במערב גרמניה
19521966
(כ־14 שנים)

פליקס (אליעזר) שנער (17 באפריל 190514 במאי 1985) היה ראש משלחת השילומים הישראלית במערב גרמניה, מנהל עיתון הארץ והמפקח הראשון על הדלק בישראל.[2]

ביוגרפיה

נולד בשם פליכס שנייבלג (Felix Schneebalg) בשנת 1905 לג'ני לבית שיפמן ולהיינריך חיים שנייבלג בשטוטגרט, גרמניה.[3]. הוא למד משפטים באוניברסיטת טיבינגן, אוניברסיטת היידלברג ואוניברסיטת גתה בפרנקפורט ונהיה לדוקטור. אף כי למד משפטים, הוא לא עסק מעולם בעריכת דין. לאחר לימודיו עבד כיועץ כלכלי של חברות ענק גרמניות אך בשל המשבר הכלכלי העולמי ב-1929 פוטר מעבודתו כיועץ והתחיל לעבוד כמנהל נכסים בבית המשפט בברלין אך בעקבות עלייתו של היטלר לשלטון ב-1933, נשיא בית המשפט הודיע לו שהעם הגרמני אינו יכול לתת את אמונו ביהודי ולכן פוטר.[4]

בשנת 1934 עזב את גרמניה ועלה לארץ ישראל. הוא הקים משרד לייעוץ כלכלי, לקוחו העיקרי היה עיתון הארץ שאת בעליו, גרשום שוקן הכיר בצעירותו מלימודיו באוניברסיטת היידלברג.[5] בשנת 1937 קודם להיות המנהל האדמיניסטרטיבי של העיתון.[6] עם פרוץ מלחמת העצמאות התנדב להיות המפקח על הדלק שהיה חיוני לניצחון בהמשך הלחימה. צינור הדלק ממוסול נותק ופליקס נסע עם מרדכי נמיר לבוקרשט לשוחח על אספקת דלק לישראל עם שרת החוץ של רומניה, אנה פאוקר. לבסוף לאחר דיונים רבים הסכימה למכור דלק לישראל תמורת דולרים אמריקאיים.[7] בעקבות תחילת הקריירה הממשלתית שלו עיברת פליקס שנייבלג את שמו לאליעזר שנער בהמלצת משה שרת.[8] בין השנים 1949 ל-1951 הועבר שנער להיות יועץ כלכלי בשגרירות ישראל בלונדון והסדיר הסכמים בין המדינות לשם ניתוק סופי בין המנדט הבריטי לארץ ישראל.

לאחר עבודתו בלונדון חזר שנער לישראל ופעל חודשים אחדים במשרד האוצר כמנהל אגף היבוא ללא הקצבת מטבע זר. לאחר מכן התבקש לנהל את המחלקה הגרמנית במשרד החוץ. עם תחילת ההדברות בין ישראל לגרמניה בנושא הסכם השילומים, הופקד שנער לשמש כראש המשלחת הישראלית במערב גרמניה. בתפקיד זה השתתף בכל שלבי המשא ומתן. בראש המשלחת הגרמנית עמד ד"ר אוטו קיסטר שאף הוא למד במקביל לשנער בגימנסיה בשטוטגרט. לאחר חתימת ההסכם כיהן כראש משלחת ישראל בעניין ביצוע ההסכם, במעמד של שגריר. המשלחת הישראלית ישבה בעיר קלן שבגרמניה. לשנער אף היה חלק בלכידת אייכמן. בסוף שנות ה-50 העביר שנער למוסד מידע על אייכמן מידי פריץ באואר, התובע הכללי במדינת הסן. על פי מקורות מוסמכים שנער הוא האישיות הישראלית הראשונה שביקרה את אייכמן במעצרו בישראל.[9][10]
ראש הממשלה ושרת החוץ החליטו בינואר 1965 על סיום תפקידו של שנער בגרמניה.[11] בעקבות הפסקת השילומים, בהתאם להסכם, הופסקו התשלומים מצד ממשלת גרמניה המערבית בשנת 1966 פורקה המשלחת הישראלית במאי אותה שנה. באוגוסט 1965 נפתחה רשמית השגרירות הישראלית בקלן.

בשנת 1967 יצא לאור בהוצאת שוקן ספרו של שנער, "בעול כורח ורגשות: יחסי ישראל-גרמניה 1966-1951" הסוקר את תולדות הסכם השילומים בגרמניה ודרכי ביצועו.[12] לספר שני מבואות שנכתבו במיוחד על ידי דוד בן-גוריון וקונראד אדנאואר. הספר יצא מאוחר יותר גם בשפה הגרמנית.[13] שנער נטמן בבית העלמין הדרום לצד רעייתו, אילזה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0