בתי נבון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח לא אנציקופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בתי נבון הם בתים שיועדו לבנין עניי הקהילה הספרדית. ונבנו בשנת ה'תרמ"ו (1885) טרם הקמת מדינת ישראל במתחם קבר שמעון הצדיק על יד השכונות נחלת שמעון ונחלת יצחק (ירושלים) ושכונת שמעון הצדיק.

הקמת בתי נבון

לשם כך נמדד שטח המגרש, וראשי הקהילה היהודית בירושלים (ספרדים ואשכנזים) קראו לנדיבי ישראל להקדיש בתים לעניים בשכונה העומדת להיבנות. לקריאה זו נענו יוסף נבון ושמואל בק (בנו של ניסן ב"ק), שרכשו בשותפות בשנת 1886 אדמות מצפון למערת שמעון הצדיק. על אדמות אלו נבנו שישה בתים שנודעו בכינוי בתי נבון. בתים אלו שמשו למגורי עניים מבני הקהילה הספרדית בירושלים, וגרו בו 100 משפחות יהודיות, ומאוחר יותר נבנה במקום בית כנסת לעדת החלבים.

בד־בבד העביר השר עמנואל פליקס (פנחס) וינציאני (יד ימינו של הברון מוריס (משה) דה־הירש) לנסים בכר, נציג חברת כי"ח בירושלים, 200 נפוליון (4,000 פרנק) להקמת דירות לתימנים במגרש שמעון הצדיק. אולם בשל בקשת האחרונים להיבנות: "...במקום אחד...אשר בו יושבים...עשרים מאחינו לצלע הר הזיתים [סילואן]..." נמסר הסכום לחברת עזרת נידחים להרחבת השכונה בכפר השילוח. בשנת תרמ"ז (1887) יצא השד"ר שלמה משה סוזין מטעם כוללות העדה הספרדית לאסוף כספים עבור קרן להקמת שכונה לעניי ירושלים במגרש שמעון הצדיק. סוזין פעל ללא תמורה והגיע במסעו לגיברלטר, לקזבלנקה, למאזגאן, לאזימור ולמוגדור והצליח לגייס 10,000 פרנק. עם שובו לירושלים מסר סוזין את הסכום לבנקאי חיים אהרן ואלירו, נשיא ועד עדת הספרדים בירושלים, שהשתמש בו למימון הקמת שכונת "בתי שמעון הצדיק".

לקריאה נוספת

Emblem of Jerusalem.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.