זיז (אגדה)
זיז שָׂ-ד-י הוא עוף פלאי המוזכר בספר תהילים[1] (אם כי יש פרשנים הסבורים שה"זיז" בתהילים הוא כינוי לשרצים ש'זזים בשדה'[2]), ומוזכר בהרחבה גם בספרות חז"ל שם נאמר עליו כי היה כה גדול עד שיכול היה לחסום את השמש עם כנפיו הפרושות.[3]על פי המסורת היהודית הזיז הוא עוף טהור,[4] ובשרו יוגש יחד עם הבהמות והלווייתן, בסעודת אחרית הימים.[5] על פי פרשנים מימי הביניים מנהג הבאת הביצה בליל הסדר, הוא כנגד עוף זה.[6] ייתכן שזיז דומה במידת מה לרוק.
בר יוכני
ישנו עוף-ענק אחר המוזכר על ידי חז"ל, הקרוי "בר-יוכני".[7] חז"ל אף ראו בו את העוף המכונה בספר איוב:[8] "כנף רננים".[9] קצת קשה לדעת אם אכן אותו "בר יוכני" הוא גם ה"זיז" המוזכר בספר תהילים והוזכר בשני המקומות בשמות נפרדים. עוף-ענק זה מוזכר בתלמוד:[10] "פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני, וטבעה שישים כרכים, ושברה שלוש מאות ארזים". אף שמספרים אלו הם בדרך גוזמה,[11] מכל מקום המשתמע מכך הוא שאותו "בר יוכני" היה אדיר ממדים.
קישורים חיצוניים
- מאיר בר-אילן, יצורים באגדה היהודית העתיקה, באתר דעת
הערות שוליים
- ^ ספר תהילים, פרק נ', פסוק י"א; ספר תהילים, פרק פ', פסוק י"ד
- ^ כך למשל רש"י על שני הפסוקים
- ^ בראשית רבה י"ט י"ד תיאודור-אלבק, עמ' 173; ויק"ר כב, י, מרגליות עמ' תקכג. באגדות רבה בר בר חנה (מסכת בבא בתרא, דף ע"ג עמוד ב') הוא מתואר כעוף שרגליו בקרקע וראשו ברקיע
- ^ בראשית רבה, פרשה י"ט, פסקה ד'
- ^ מדרש תהלים י"ח, כ"ה
- ^ תניא רבתי סימן מז. ודעת זקנים לבעלי התוספות שמות פרק י"ב פסוק ח'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ' עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ה' עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ז עמוד ב'.
- ^ ספר איוב, פרק ל"ט, פסוק י"ג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ז עמוד ב'. ראו גם בין דברי המפרשים המסורתיים על הפסוק שייחסו את ה"כנף רננים" לעופות אחרים (אלשיך: בלעז 'פאוון' [בתרגום מטורקית (שפת מגוריו הראשונה של האלשיך): tavuskuşu=טווס]. מצודות דוד: טווס (כדברי האלשיך). מלבי"ם: יען), איך אין להקביל זאת לאותו "בר יוכני", שכן כפי הנראה בגמרא, רוחב פני ה"בר יוכני" היה רחב בהרבה משיעור טפח (ובפרט זה לא שייך לומר כי יש בו הגזמה, שכן הגמרא מוציאה מכך דין הלכתי).
ראו גם: הרב אברהם קורמן, הטהור והמותר, הוצאת עמותת מקור נובע, 2000, פרק א': עופות טהורים וטמאים - ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ז עמוד ב'.
- ^ ראו רש"י, מסכת שבת, דף צ' עמוד ב', ד"ה שיתין; תוספות, מסכת בבא קמא, דף צ"ב עמוד ב', ד"ה שיתין; רשב"ם, מסכת פסחים, דף קי"ט עמוד א', ד"ה משוי.
