זננאנזה
זננאנזה (המחצית השנייה של המאה ה-14 לפנה"ס) היה נסיך חתי, בנו של שופילוליומש הראשון, אשר התפרסם בשל מותו בדרכו להיות פרעה מצרים.
ביוגרפיה
באנלים של שופילוליומש (תעודה מס' 7), מתואר המעשה הבא:
”בעת שאבי היה ליד כרכמיש, הוא שלח את לופכי ואת תרחונתה-זלמה לארץ עמקי. כאשר שמעו אנשי ארץ מצרים על תבוסת ארץ עמקי הם נבהלו. וכיוון שאדונם נפחורוריה מת בדיוק באותו זמן, מלכת מצרים, תחמונזו, שלחה שליח לאבי וכתבה לו כך: "בעלי מת ובן אין לי. אומרים שלך יש בנים רבים. אם תיתן לי אחד מבניך הוא יוכל להיות לי לבעל. בשום אופן לא אקח משרת שלי לבעל. אני חוששת מכתם(?)". כאשר שמע אבי דברים אלו הוא קרא לבכירים להתייעצות (באומרו): "דבר כזה לא קרה לי מעולם!".”
לא ברור איזה פרעה מצרי מכונה כאן "נפחורוריה" ואיזו מלכה מכונה "תחמונזו". הרוב מזהים את המלכה עם אנכי שנה-אמון, בעוד זהותו של המלך נעה בין אחנתון ליורשו תות ענח' אמון. כך או כך, מדובר בתקופה בה שרר במצרים אי-שקט חברתי בעקבות הרפורמות הדתיות שהעביר אחנתון. על פי האנלים, שופילוליומש היסס לשלוח אחד מבניו למצרים, ושלח אנשים לבדוק את המצב לאשורו. המלכה השיבה לו מכתב כעוס:
”אילו היה לי בן האם הייתי כותבת לארץ אחרת על ההשפלה של עצמי ושל ארצי? ואתה לא האמנת לי ותאמר לי דברים כאלו. זה שהיה בעלי מת ובן אין לי. בשום אופן לא אקח משרת שלי לבעל. לא כתבתי לשום ארץ אחרת. אומרים שלך בנים רבים. אם תיתן לי אחד מבניך, הוא יהיה לי לבעל ולארץ מצרים יהיה מלך”.
בסופו של דבר המלך הסכים לשלוח את זננאנזה למצרים, מה שהיה הופך למעשה את מצרים וחת לממלכה אחת. אולם הוא מת בדרך, בנסיבות ובמקום לא ידועים. אביו האשים את המצרים במוות, אולם הפרעה החדש איי הכחיש את אחריותו למעשה. העניין הסתיים בסופו של דבר ללא הכרעה ברורה.
לקריאה נוספת
- איתמר זינגר, החתים ותרבותם, 2011, עמ' 61–62.
