רבי חזקיה די סילוה

רבי חזקיה די סילוה

ציור שנמצא בגנזיו של צבי הירש להרן
לידה	ה'תט"ז ליוורנו, טוסקנה
פטירה	ה'תנ"ו (בגיל 40 בערך) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	בית הקברות בהר הזיתים, ירושלים
חיבוריו	פרי חדש
בני דורו	רבי משה חגיז, משה גלנטי (השני)
ראש ישיבת בית יעקב (פירירא) ה־1 ה'תנ"א–ה'תנ"ו רבי יעקב מולכו ←

הרב חזקיה די סילוה (כ"ח בכסלו ה'תט"ז, 1656 - ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17. מחבר הספר פרי חדש.

ביוגרפיה

קברו של הרב חזקיה די סילוה בהר הזיתים

נולד בכ"ח בכסלו ה'תט"ז בליוורנו שבאיטליה, שם למד מפי רבי שלמה קוסטא ורבי יהודה שארף ,שד"ר מירושלים, שככל הנראה השפיע עליו לעלות לירושלים.

בהיותו כבן 20 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים ולמד בה אצל רבי ישראל יעקב חאגיז בישיבת בית יעקב. בגיל 22 נשא לאישה את בתו של רבי רפאל מרדכי מלכי, חמיו של רבי משה חגיז, ואחותו של רבי עזרא מלכי (בעל "שמן למאור" על ספר המאור ו"מלכי בקודש" על הרמב"ם).

במהלך התקופה הקצרה מעלייתו עד לנישואיו, חתם על תקנת הרווקים שנהגתה על ידי חכמי ירושלים כדי למגר את הרווקות המאוחרת ועיקרה היה שכל בחור שהגיע לגיל 20 ולא נישא – חייב לגלות מהעיר. הרב עצמו היה רווק ולכן כיבד את התקנה וגלה זמנית מהעיר.

בשנים שלאחר נישואיו עמל בתורה יומם ולילה והתעמק בהלכה. ידוע שלמד אצל רבי משה גאלנטי בירושלים. לאחר פטירתו של רבי משה גאלנטי מונה רבי חזקיה למלא את מקומו ברראשות הישיבה, עוד לפני הגיעו לגיל 30.

בין השנים 1688–1692 נסע בשליחות לאירופה וידוע ששהה באמסטרדם, שם סיים לכתוב את ספרו. התפרסם בשל ספרו "פרי חדש" על השולחן ערוך. חיבר גם ספר בשם מים חיים - חידושים על הרמב"ם, ושו"ת. היה בקי גם בקבלה.

בשובו משליחותו למצרים התמנה לרבה של ירושלים, מ-1694 ועד לפטירתו.

בנוסף ייסד והקים בירושלים את ישיבת בית יעקב (פירירא),

נפטר בסוף שנת התנ"ה (1695) או בראשית שנת ה'תנ"ו בהיותו בגיל 39 בלבד, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

במוזיאון ישראל בירושלים ישנו דיוקן אנונימי מאת צייר בן המאה ה-17 המתאר את דמותו.

בשכונת זיכרון משה בירושלים, נקרא רחוב "פרי חדש" על שם ספרו.

ספרו פרי חדש

חיבורו המרכזי, פרי חדש הינו ספר הלכה המהווה פירוש והרחבה על ספר שולחן ערוך, והוא עוסק בעיקר בחלקים נרחבים מאורח חיים ויורה דעה, וכן בתשעה סימנים באבן העזר שנקטעו בתחילתם ובסופם. החלק על יורה דעה יצא לאור בחיי המחבר (אמשטרדם תנ"ב, 1692), ואילו החלק על אורח חיים ואבן העזר יצא לאור על ידי בנו, רבי דוד, לאחר פטירתו (אמשטרדם תס"ו, 1706). חלק גדול מהספר על חלק אורח חיים נקבר עמו בטעות ביחד עם כתבי קבלה שלו.

ספרו מתאפיין בגישה מקורית מאוד, הבוחנת את דברי הפוסקים שקדמו לו באופן ביקורתי לאור דברי התלמוד, ללא משוא פנים. רבי חזקיה לא נרתע מלחלוק על פוסקים חשובים כמו רבי יוסף קארו ורמ"א. מרבה הוא לדון בדברי הרמב"ם, עם נטייה מסויימת לבכר את עמדת הרמב"ם על פני ראושנים אחרים. יש דמיון מסוים בין גישתו כפוסק לבין זו של הגר"א, ובפרטי הלכה רבים יש התאמה בין דעותיהם. הספר זכה להסכמותיהם של רבני דורו בירושלים, חברון ואמסטרדם, אולם עצמאותו וסגנונו עוררו גם ביקורת.

בשו"ת גינת ורדים לר' אברהם בן מרדכי הלוי ממצרים מובא כי כאשר הגיע הספר פרי חדש למצרים "עברו מעברה על מקצת דבריו ומצאו ששלח רסן לשונו לדבר תועה על גדולי ישראל אשר מימיהם אנו שותים... ועל רבינו הגדול בית יוסף... כתב עליו שטנה", ולפיכך החליטו חכמי מצרים להחרים "שלא יקרא שום אדם בספר הלז, לא קריאת עראי ולא קריאת קבע", אך את ר' חזקיה עצמו החליטו שלא להחרים בשל גדולתו בתורה. המחבר דן האם ניתן להתיר חרם זה לאחר מותו של ר' חזקיה ומסקנתו שדי בכך שבית הדין שאסר על קריאת הספר יתיר את החרם ובכך יהיה מותר לעיין בו. אמנם תלמידו של הפרי חדש, רבי שלמה אלגאזי נתמנה לרבה של מצרים והיה שם רב במשך ארבעים וחמש שנים, וכל הוראותיו היו כדעת רבו.

בדורות מאוחרים יותר התקבל הספר ללא עוררין, אף נדפסו ליקוטים מדבריו ברוב מהדורות השולחן ערוך, והוא משמש כיום כאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה. רבי חיים בן עטר כתב את ספרו פרי תואר ליישב את תמיהות הפרי חדש על הפוסקים בחלק יורה דעה.

הסכמה וביקורת על הספר

ספרו מתאפיין בגישה מקורית מאוד, הבוחנת את דברי הפוסקים שקדמו לו באופן ביקורתי לאור דברי התלמוד, ללא משוא פנים. יש דמיון מסוים בין גישתו כפוסק לבין זו של הגר"א, ובפרטי הלכה רבים יש התאמה בין דעותיהם. הספר זכה להסכמותיהם של רבני דורו בירושלים, חברון ואמסטרדם, אולם עצמאותו וסגנונו עוררו גם ביקורת.

חיבורים נוספים

• מים חיים על הרמב"ם.
• מים חיים על הש"ס
• חידושים לגמרא על דרך הסוד שנגנזו
• בינה ודעת (קונטרס דבי שמשא) על בין השמשות.

ציוריו

ציור אנונימי, 1692

ישנם מספר ציורים של דמותו, רובם צוירו בחייו.

• ציור הנמצא בחדר הרבנים של בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם.
• במוזיאון ישראל בירושלים ישנו דיוקן אנונימי מאת צייר בן המאה ה-17 (ציור שמן. השונה מדיוקנו בגיר הנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם).
• בגנזיו של צבי הירש להרן נמצא ציור נוסף.

השלט על רחוב שנקרא על שמו בירושלים

תלמידיו

• רבי יצחק הכהן רפפורט, מחבר ספר "בתי כהונה".

• רבי שלמה אלגאזי, רבה של מצרים.

לקריאה נוספת

• דוד אברהם (אב.ד.), "סִילְוָה, חִזְקִיָה בֶּן דָּוִד דֶה", האנציקלופדיה העברית (כרך כה), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ד, עמ' 783

• משה דוד גאון, יהודי המזרח בא"י (ב', עמ' 481–482).
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' חזקיה (בר' דוד) די סילוה", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 482-478, באתר היברובוקס
• "סילוא, חזקיה ב"ר דוד", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 178, באתר HebrewBooks
• רבי דוד הלחמי, רבי חזקיה די־סילוה (בעל „פרי חדש”), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' צ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן, תולדות רבינו חזקיה די סילוה בעל "פרי חדש", דפוס ר"ש הלוי צוקרמן, תרפ"ט, באתר אוצר החכמה
• אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"א, עמ' עמ' 295, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• אשכול אודותיו בפורום אוצר החכמה

קישורים חיצוניים

• חזקיה סילוא, אנציקלופדיה יהודית - אתר דעת
• א. בן-יעקב, מעשה בהרב "פרי חדש", הד-המזרח, 21 ביולי 1944
• 666, באתר "החכם היומי"
• חזקיה בן דוד די סילבה (1656-1695), דף שער בספרייה הלאומית
• אליעזר גרינהוט, ‏"רבי חזקיה די סילוה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

כתביו

• ספר מים חיים
• ספר פרי חדש דפוס אמסטרדם ה'תנ"א
• ספר בינה ודעת
• ספר פרי חדש, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית

תקופת חייו של רבי חזקיה די סילוה על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חזקיה די סילוה42388626Q5750050