טיוטה:ברכת אבלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ברכת אבלים" הוא הוספות שמוסיפים בבית האבל על הברכה הרביעית של ברכת המזון ועל ברכת הזימון.

מקור הברכה

מובא במסכת ברכות[1] שרבי עקיבא אומר שבבית האבל אומרים ברוך דיין האמת במקום הטוב והמטיב, ומסופר בגמרא שמר זוטרא הגיע לביתו של רב אשי ואירע לו אבלות, פתח ובירך בנוסח זה 'הטוב והמטיב א-ל אמת דיין אמת שופט בצדק לוקח במשפט ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו משפט שהכל שלו ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים' ונפסק ההלכה כמר זוטרא.

דיני הברכה

ברכה שלישית

יש מוסיפים בברכה שלישית נחם ה' אלקינו את אבלי ירושלים ואת האבלים המתאבלים באבל הזה נחמם מאבלם ושמחם מיגונם כאמור[2] כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו, בא"י מנחם ציון בבנין ירושלים:[3]

נוסח זה בברכה שלישית, אומרים אותו רק כשיש מנחמים בבית האבל, אבל אם האבלים יושבים לבדם ואין שם מנחמים, יאמרו את הברכה השלישית הקבועה של ברכת המזון, "רחם נא ה' וכו'"[4].

ברכה רביעית

כתב הרמב"ם[5] ובשולחן ערוך[6] כשמברכין ברכת המזון בבית האבל אומר ברכה רביעית כנוסח זו בא"י אלקינו מלך העולם הא-ל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק וכו': הגה: לוקח נפשות במשפט שליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו במשפט ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו גודר פרצות ישראל הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל אבל זה לחיים ולשלום.

ונראה מכל זה שאומרים נוסח זה במקום הנוסח הרגיל אבל הב"ח[7]. והש"ך[8] כתבו שאומרים את הנוסח הרגיל ובתוכו מוסיפים את ההוספות וזה נוסח הברכה: בא"י אלקינו מלך העולם הא-ל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב רוענו רועה ישראל המלך הטוב והמטיב לכל אל שבכל יום ויום הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו המלך החי הטוב והמטיב א-ל אמת דיין אמת כו' ומעל אבל זה לחיים ולשלום הוא גמלנו וכו' וכל טוב וכו' אל יחסרנו הרחמן הוא כו'. דודאי צריך לומר הברכה מתחלה כתיקון חכמים:

כתב בבאר הגולה שהאשכנזים נוהגים כשיטת התוספות שאומרים ברכה זו רק אם יש עשרה, אבל הספרדים נוהגים לברך אפילו ביחיד[9].

הברכה בשבת

אין מברכים ברכת אבלים בשבת כיון שרגילים לברך במעמד שלשה או עשרה אנשים ולכן נחשב הברכה כאבילות בפרהסיא שאינו נוהג בשבת[10], ובשלחן ערוך[11] כתב שאם בירך ביחיד או בג' אבלים מברך כדרך שמברך בחול דצינעא הוא ואם אכלו אחרים עמו וברכו אין מזכירין מעין המאורע דכיון דאיכא אחרים לאו צינעה הוא. ורבי עובדיה יוסף פסק שאם האבל אוכל בשבת עם בני ביתו [כולל המשפחה המורחבת, חתניו, כלותיו ונכדיו], מברכים ברכת המזון של אבלים, מפני שאין זו אבלות בפרהסיא, אבל אם אוכלים עמו גם אנשים אחרים כחברים ומכרים, יברכו את ברכת המזון בנוסח הרגיל[12].

זימון

האבל מצטרף לזימון (חוץ מבסעודת הבראה שאינו מצטרף[13]) בשלושה או בעשרה. והמזמן מוסיף בנוסח הזימון ואומר: נברך [בעשרה: אלקינו] "מנחם אבלים" שאכלנו משלו. ועונים: ברוך [בעשרה: אלקינו] "מנחם אבלים" שאכלנו משלו ובטובו חיינו[14].

המנהג כיום

השינויים בברכת המזון מופיעים בסידורי הספרדים והם נוהגים לאמרם, ואצל רוב האשכנזים אין אומרים אותם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.