טיוטה:הרב דוד יהודיוף
הרב דוד יהודיוף (ה'תרצ"ד 1934 - ה'תשנ"ב 1992) היה ר"מ בישיבת פורת יוסף, חתנו של באבא סאלי.
בנוסף שימש כרב בית הכנסת על שם סבו רבי יוסף מוסאיוף[1], שוחט, מוהל, מוציא לאור ומהדיר של רבים מספרי הבן איש חי, רבי יצחק אלפייה, רבי חיים סינואני, ואחרים.
תולדותיו
שורש משפחתו נעוץ באמירות בוכרה שם גדל אבי המשפחה אלישע יהודיוף, תלמיד חכם ושומר מצוות, במהלך חייו נטש את האמירות ועבר לקוקנד שבאוזבקיסטן, ביתו שימש מרכז לחכמים ושד"רים (שליח דרבנן) מארץ ישראל, הקים מוסדות חינוך ויסד קופת גמ"ח בקהילה. תרם למוסדות צדקה בקוקונד ובארץ ישראל. עלה לארץ ישראל לאחר שנאסר במהפכה הבולשביקית ונכסיו הולאמו. בירושלים הקים את בית יהודיוף המכונה "הארמון של המשיח[3]".
רבי דוד נולד בירושלים בכ"ז אלול תרצ"ד לרבי מאמאן ודינה, גדל על ברכי סבתו שרה שלומיוף [4].
בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף, בגיל מצוות החל להשתלב בהנהגת בית הכנסת של סבו רבי יוסף מוסאיוף ברחוב יעב"ץ בירושלים שם שימש כחזן ובעל תוקע.
בהיותו בן 17 שנים החל למסור שיעורים בבית הכנסת, אותם המשיך כסדרם עד יום פטירתו תוך כדי שהוא מכהן כרב בית הכנסת[5].
בי"ג אייר התש"ח במלחמת השחרור, בהיותו בן 14 שנים נרצח אביו הי"ד מפגז אויב.
בשנת ה'תשכ"ה נישא לפנינה בתו של רבי ישראל אבוחצירא המכונה הבבא סאלי.
נפטר ט"ו אייר תשנ"ב כשהוא בן 57 שנים.
נטמן בהר הזיתים ירושלים.
חיבוריו
- ביאור על פיוטי יגל יעקב לחכמי משפחת אביחצירא.
- ישראל סבא-חיבור הלכתי בהנהגותיו ההלכתיות של הבבא סאלי-יו"ל ע"י בניו.
- הסבא קדישא-שני כרכים על תולדותיו הלכיותיו בקודש ושבחיו של חמיו-יו"ל ע"י גיסו הרב ברוך אביחצירא.
פועלו התורני-ספרותי
במקביל לתפקידו כרב בית הכנסת וכר"מ, ההדיר והוציא לאור ספרים רבים, להלן רשימה חלקית:
- ספרי הבן איש חי: ידי חיים, חיים והשלום, דברי חיים, בניהו, נוה צדיקים, אורח חיים, אם המלך, קרן ישועה, אבן שלמה, תורה לשמה, רב פעלים, בן איש חיל[6].
- ספרי הרב יצחק אלפייה: אור חדש ,צמח צדיק, קונטרס היחיאלי, אהבת השם.
- שאלות ותשובות לרבי משה בן חביב אבן העזר.
- מקום מקדש לרבי חיים סינואני.
- חסד לאלפים לרבי אליעזר פאפו בעל הפלא יועץ.
מפעולותיו
עוד מצעירותו שימש כשוחט בירושלים, בעקבות בקשת הרב יעקב מוצפי להחליפו בתפקידו זאת משנוכח לראות שהצעיר דוד זיהה פגימה בסכין שנעלמה ממנו[7][8].
בנוסף התבקש ע"י הרב מוצפי לעסוק בגידול אתרוגים תימניים מקוריים אותם ייבא מעולי תימן דאז, וזאת בעקבות מחסור ששרר באותה תקופה[9], זהו המקור ל"אתרוגי יהודיוף".
באחת השנים עסק בייצור גווילי סת"ם למהדרין, זאת בעקבות בית עסק ששיווק קלף משוח, ואכן לאחר שבית עסק התחייב לחדול מלעשות כן, סגר הרב מיידית את מפעלו[10].
צאצאיו
לרבי דוד נולדו שלושה בנים, וחמשה בנות.
- רבי אברהם מסעוד-ראש ישיבת סבא דמשפטים ע"ש זקנו רבי מסעוד אבוחצירא שאף קרוי על שמו.
- רבי יצחק ברוך-ראש כולל מדרש דוד.
- רבי יעקב-מראשי מוסדות מדרש דוד.
לקריאה נוספת
- מוסף הדרך- "תור הזהב" גליון 89 בהר התשע"ט.
- יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה-גיורא פוזיילוב-עמ' 502
- קובץ מדרש דוד-הרב משה גבריאלוב-עמ' י'.
- אנצקלופדית ארזי הלבנון-שמעון ואנונו-חלק א' עמוד 471.
הערות שוליים
- ↑ גיורא פוזיילוב, יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה, ירושלים, 2008, עמ' 504
- ↑ אלמז מרדכי, צדיקים נסתרים בדור האחרון ח"ב, ירושלים, תש"ע-תשע"א
- ↑ מדיה וקבצים בנושא בית יהודיוף-חפץ, באתר וויקישיתוף
- ↑ קובץ מדרש דוד, ירושלים, תשנ"ג, עמ' יא
- ↑ מ' גבריאלוב, חכם דוד ע"ה-קווים לדמותו, מדרש דוד א, תשנ"ג, עמ' יב
- ↑ ד"ר אברהם בן יעקב, אוצר השירים החיבורים והדרשות של הרב יוסף חיים, ירושלים, 1994
- ↑ הדרך, בעבור דוד עבדך, תור הזהב 89, תשע"ט, עמ' ז
- ↑ גיורא פוזיילוב, יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה, עמ' 509
- ↑ מ' גבריאלוב, חכם דוד ע"ה-קווים לדמותו, קובץ מדרש דוד א, תשנ"ג, עמ' כז
- ↑ עדות בנו הרב אברהם מסעוד יהודיוף, באתר אוצר החכמה