טיוטה:טרייסי הול
| לידה |
20 באוקטובר 1919 אוגדן, יוטה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 2008 (בגיל 88) פרובו, יוטה, ארצות הברית |
הווארד טרייסי הול (באנגלית: Howard Tracy Hall; 20 באוקטובר 1919 – 25 ביולי 2008) היה כימאי פיזיקלי אמריקאי. הול היה המדען הראשון בהיסטוריה שפיתח מערכת מוכחת, מדעית והדירה לייצור יהלומים סינתטיים מגרפיט, באמצעות מכבש בלחץ גבוה וטמפרטורה גבוהה (HPHT) שהוא עצמו תכנן ועיצב. פיתוחיו הטכנולוגיים הניחו את היסודות לתעשיית הענק העולמית של יהלומים לצרכים תעשייתיים ומדעיים.
ביוגרפיה
הול נולד באוגדן שבמדינת יוטה, ארצות הברית.
הוא החל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת יוטה, שם השלים תואר ראשון בשנת 1942 ותואר שני בשנת 1943. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת במשך שנתיים כקצין בצי ארצות הברית. לאחר שחרורו מהשירות חזר ללימודים מתקדמים באוניברסיטת יוטה, ובשנת 1948 היה לתלמיד הדוקטורט הראשון של הכימאי הנודע פרופ' הנרי איירינג. הוא קיבל תואר דוקטור בכימיה פיזיקלית, כשהוא מתמקד במחקריו בתחום קינטיקה כימית ותגובות בלחצים גבוהים.
תהליך פיתוח היהלום הסינתטי
בשנת 1948 הצטרף הול למעבדות המחקר של חברת ג'נרל אלקטריק (GE) בשנקטדי שבניו יורק. הוא שולב בצוות מיוחד שכונה "פרויקט לחץ-על" (Project Superpressure), אשר ניסה במשך קרוב לארבע שנים לייצר יהלומים מלאכותיים מחומרי פחמן ללא הצלחה משמעותית.
הול הבין כי הכישלונות נבעו ממגבלות המכשור הקיים, שלא הצליח לשמור על לחץ וטמפרטורה גבוהים בו-זמנית לאורך זמן. הוא תכנן באופן עצמאי מכבש חדשני העשוי מליבת טונגסטן קרביד המוקפת בטבעות פלדה מחוזקות, מערכת שזכתה לשם מכבש ה-"Belt" (החגורה). המבנה הייחודי איפשר למקד לחץ עצום על תא דגימה קטן, תוך הזרמת זרם חשמלי ישיר לחימום התערובת.
ב-16 בדצמבר 1954 הפעיל הול את המערכת תחת לחץ של כ-70,000 אטמוספרות וטמפרטורה של מעל 1,600 מעלות צלזיוס, בנוכחות זרז מתכתי, והצליח לייצר לראשונה יהלומים במעבדה.[1] התהליך הוכתר בהצלחה והגרפיט הפך לגבישי יהלום אמיתיים. ג'נרל אלקטריק הכריזה על ההישג ההיסטורי בפברואר 1955. המצאה זו הניבה לחברה רווחי עתק של מיליארדי דולרים, אך הול עצמו זכה לתגמול כספי סמלי בלבד בדמות איגרת חוב בשווי של עשרה דולרים.
המשך דרכו המדעית
בשנת 1955 עזב הול את חברת ג'נרל אלקטריק והצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת בריגהאם יאנג (BYU) ביוטה, שם כיהן כפרופסור לכימיה וכמנהל מחקר. מאחר שעיצוב מכבש ה-"Belt" הוגדר כסוד מסחרי וממשלתי חסוי, נאסר על הול להשתמש בתכנון המקור שלו באוניברסיטה.
כדי לעקוף מגבלה זו, פיתח הול מערכות לחץ חדשניות לחלוטין: תחילה את המכבש הטטרהדרלי ולאחר מכן את המכבש הקובייתי. המצאות אלו איפשרו להפעיל לחץ רב-כיווני מדויק על חומרים, והפכו לכלי עבודה בסיסיים בתעשיית חומרי העל ובמעבדות מחקר פיזיקליות ברחבי העולם. בשנת 1966 היה שותף להקמת חברה מסחרית שהתמקדה בייצור של יהלומים תעשייתיים וכלי חיתוך וקידוח מתקדמים המבוססים על פחמן גבישי דחוס.
חיים אישיים
הול נישא בשנת 1941 לאידה-רוז לנגפורד, והיה אב לשבעה ילדים. בשנותיו האחרונות פרש מעבודתו המדעית, עבר להתגורר בחווה חקלאית בפרובו שביוטה, והקדיש את זמנו לעבודת אדמה ולגידול עצי פרי. הוא נפטר בביתו בשנת 2008, בגיל 88.
פרסים והוקרה
במהלך הקריירה שלו זכה הול להכרה בינלאומית רחבה על תרומתו לחקר החומרים ולתעשייה:
- מדליית פרקין (1970) – העיטור המדעי הגבוה ביותר בארצות הברית בתחום הכימיה התעשייתית.
- פרס האגודה האמריקאית לכימיה (ACS) לממציאים יצירתיים (1972).
- פרס סמואל קורט לנגמויר מטעם המכון האמריקאי לפיזיקה (1977).
קישורים חיצוניים
מת ממציא היהלום המלאכותי בגיל 88, באוגוסט 2008 news/science/.premium-1.1342621, Haaretz- דף פרופיל של הול בהיכל התהילה הלאומי של הממציאים של ארצות הברית (NIHF) (באנגלית)
- הספד לזכרו של הול, באתר המכון האמריקאי לפיזיקה (AIP) (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ מתוך הודעת היכל התהילה לממציאים (NIHF) על פועלו של הול: תיאור פרויקט לחץ-העל ומערכת ה-Belt.