טיוטה:פיוט ומי יעמוד

פיוט ומי יעמוד
וּמִי יַעֲמֹד חֵטְא אִם־תִּשְׁמֹר. וּמִי יָקוּם דִּין אִם־תִּגְמֹר. הַסְּלִיחָה עִמְּךָ סָלַֽחְתִּי לֵאמֹר. הָרַחֲמִים גַּם־לְךָ מִדָּתְךָ לִכְמֹר: דִּכְדּוּךְ דַּלּוּתֵֽנוּ רְאֵה וְאַל־תַּכְלִים. דַּֽעַת נְתִיב דְּרָכֶֽיךָ חֶפְצֵֽנוּ תַשְׁלִים: גָּדוֹל וְקָטֹן רֽוּחַ שֵֽׂכֶל הַחֲלִים. גִּבּוֹרֵי כֹֽחַ רְצוֹנְךָ חַזֵּק וְהַאֲלִים. בְּצִלְּךָ שֶֽׁבֶת שָׁבִים קַבֵּל נְדָבָה. בֵּיתְךָ יַפְרִֽיחוּ וְלֹא־יוֹסִֽיפוּ לְדַאֲבָה. אוֹבֵד וְנִדָּח תַּשְׁבִּית נוֹגֵשׂ וּמַדְהֵבָה. אָז יַעֲלוּ וְיֵרָאוּ בְּרֽוּחַ נְדִיבָה: שִׁלּוּם פָּרִים שְׂפָתֵֽינוּ תִּכּוֹן אֱמֶת. לֶכְתֵּֽנוּ אַחֲרֶֽיךָ בְתֹם וְיֹֽשֶׁר הַעֲמֵת. מֵלִיץ יֹֽשֶׁר קַבֵּל וּמְלָשְׁנִי צַמֵּת. הֶחָפֵץ בַּחַיִּים וְלֹא בְּמוֹת הַמֵּת: הֲקִימֵֽנוּ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ וְחֶשְׁבּוֹן יִתְמַצֵּה. קִיּוּם מֵרֶֽדֶת שַֽׁחַת כֹּֽפֶר יִמָּצֵא. טֶֽרֶם נִקְרָא עוֹד דִּבּוּר יֵצֵא. נִדְבוֹת פִּֽינוּ יְהוָֹה רְצֵה: מְרֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קְצָרָה. מַחְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל־יוּכְלוּ לְסַפְּרָה. נָא בִּינָה הֲגִיגֵֽנוּ טֶֽרֶם נִקְרָא. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא: סָפוּ וְגַם־כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה. סֵֽדֶר תְּפִלּוֹת בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּֽיעָה. עֲרֻמִּים נוֹתַֽרְנוּ וְרָבְתָה הָרָעָה. עַל־כֵּן לֹא הִשַֽׂגְנוּ יְשׁוּעָה: פָּנִים אֵין לָֽנוּ פָּנֶֽיךָ לְחַלּוֹת. פָּשַֽׁעְנוּ וּמָרַֽדְנוּ וְהֶעֱוִֽינוּ מְסִלּוֹת: צְדָקָה לְךָ־לְבַד נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת. הָעוֹמְדִים בְּבֵית־יְהוָֹה בַּלֵּילוֹת: קָדוֹשׁ רְאֵה כִּי־פַס מֵלִיץ כְּשׁוּרָה. קַבֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה. רִנָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה. אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה: שַׁוְעָתִי שְׁעֵה וּתְפִלָּתִי תְהֵא נְעִימָה. שְׁמַע פְּגִיעָתִי כִּפְגִיעַת תַּמָּה. תְּחוֹקְקֵֽנוּ לְחַיִּים וְתֵיטִיב לָֽנוּ הַחֲתִימָה. תּֽוֹלֶה אֶֽרֶץ עַל־בְּלִימָה:

פיוט ומי יעמוד הוא פיוט הנאמר בתפילת נעילה ומדבר על צרכי עם ישראל ועל הקשיים שהוא חווה בגלות.