טיוטה:רבי אריה יהודה לייב אפשטיין
 | |||||
| ספרו "ברכת טוב" על חומש בראשית | |||||
| לידה |
1837 ה'תקצ"ז | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1914 (בגיל 77 בערך) ז' בניסן ה'תרע"ד | ||||
| מקום קבורה | אוז'רוב | ||||
| רבותיו | רבי יצחק מנשכיז; רבי אברהם מטריסק; רבי אריה לייב מטומשוב; רבי חיים דוד מפיוטרקוב. | ||||
| בת זוג | דרעזל. | ||||
| אב | רבי יחיאל חיים. | ||||
| אם | חיה רחל. | ||||
| חותנים | רבי אליעזר שלום מורגנשטרן, אב"ד טשיכוב שדליץ ופיוטרקוב; רבי אפרים פישל הכהן מסקוטשין. | ||||
| |||||
רבי אריה יהודה לייב אפשטיין (כונה רבי לייבוש השני; ה'תקצ"ז - ז' בניסן ה'תרע"ד) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אוז'רוב. כיהן כרב באופולה, טארלה, יוזעפף, חמלניק ואוז'רוב. מחבר ספר "ברכת טוב".
קורות חייו
נולד לרבי יחיאל חיים אפשטיין מאוז'רוב ולחיה רחל בת רבי אברהם שלמה מואלדובה. נקרא על שם זקנו רבי לייבוש הגדול מאוז'רוב שנפטר כמה חדשים לפני לידת ודמה אליו מאוד בצורתו[1].
נשא את דרעזל בת רבי אליעזר שלום מורגנשטרן אב"ד טשחויב (פול') שדליץ ופיוטרקוב[2], היא נודעת כצדקנית וכתלמיד חכם[3] (נפטרה בט"ו בשבט ה'תרנ"ה). אחר פטירתה נשא בשנית את בתו של רבי אפרים פישל הכהן מסקוטשין, חתנו של רבי משה בידרמן מלעלוב.
היה תלמידם של רבי אלעזר הופשטיין מקוז'ניץ שמאוד העריכו והתבטא עליו בהיותו בן שבע עשרה שהוא "ארון קודש מלא ספרים"[4], רבי יצחק מנשכיז, רבי אריה לייב מטומשוב[5], המגיד מטריסק ורבי חיים דוד מפיוטרקוב[6].
בעידודו של רבו רבי יצחק מנשכיז החל לכהן כרבה של טארלה[7]. בהמשך שימש ברבנות אופולה ויוזעפף הסמוכה ואחר כך בחמילניק שם כיהן תקופה ארוכה, הוא היה מרמז את הערים שכיהן ברבנות בפסוק "אֶת חֲטָאַ"י אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם"[8] (ראשי תיבות - חמילניק, טארלה, אופולה, יוזעפף) כרמז על כך שלא זכה לשמש ברבנות באוז'רוב, במקום שכיהנו בו אבותיו, כן התגורר תקופה באפטא. רק לעת זקנותו מונה לרב באוז'רוב[9], כומר העיירה רחש לו כבוד והיה מבקר לעיתים בביתו, על פי המסופר דיבר עם הכומר בלשון ארמית של תרגום אונקלוס[10][11].
אחרי פטירת אביו החל לכהן כממשיכו באדמו"רות[12]. נודע כבעל מופת, היה כותב קמיעות[13].
בחודשים האחרונים לחייו נחלש מאוד ובערב שבת ז' בניסן ה'תרע"ד נפטר, ההלווייה נערכה בו ביום, בהלווייה הספיד אותו תלמידו רבי מאיר יחיאל מאוטרובצא, נקבר באוז'רוב.
צאצאיו
- רבי אברהם שלמה, ממלא מקומו באוז'רוב.
- רבי אליעזר שלום, אב"ד פארציווא, נשא בזיווג ראשון את רבקה בת דוד רבי יהונתן אייבשיץ מלובלין, ובזיווג שני את את ביילא רוחמה בת רבי חיים ישראל מורגנשטרן מפילוב-קוצק, נכד רבי מנחם מנדל מקוצק.
- רבי יוסף, אב"ד יוזעפף, חתן רבי יעקב צבי רבינוביץ מפוריסוב.
- רבי אלטר משה דוד, אב"ד טארלה ואדמו"ר מטשמילוב, חתן רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין.
- רבי יעקב, חתן רבי צבי הירש הורוביץ מרוזבדוב.
- חוה, נישאה בזיווג ראשון לרבי ירחמיאל צבי רבינוביץ משדליץ - ביאלא, ובזיווג שני לרבי עמנואל ולטפריינד מרוספא-לודז'.
- פייגא, נישאה לרבי יעקב ירחמיאל טאוב מראדום, בן רבי שמואל אליהו מזוואלין.
תלמידיו
חיבוריו
- ברכת טוב על חמשה חומשי תורה - במלחמת העולם הראשונה פרצה שריפה באוז'רוב ונשרפו רוב ספריו, רק ספרו על בראשית ניצל מהאש, ברכת טוב על ספר בראשית - תרח"ץ, באתר HebrewBooks
קישורים חיצוניים
- אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' צ, חלק א, פרק רביעי, "האדמו"ר השלישי".
הערות שוליים
- ↑ על פי המסופר אמו הסתכלה בפני חמיה לפני לידתו כסגולה - לפי גירסת נכדו הגר"י גלנטר אחר יציאת נשמתו גילה אחד התלמידים את פניו ורמז לה שיסתכל בפניו כסגולה, ולפי גירסת נכדו האדמו"ר מאוז'רוב חנטשין היה זה עוד בחייו של רבי לייבוש והוא עצמו אמר לה שיסתכל בפניו כסגולה;
אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' צ', חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי" - ↑ בן רבי שמחה זאב אב"ד טשיכוב וחתן רבי צבי מנחם מייזליש אב"ד פילוב, פארציווא וניישטאט ומחבר הספר "זכרון צבי מנחם".
- ↑ הוא אף בחנה את ילדיה בצעירותם בלימודי גמרא אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' צ"ג, חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי"
- ↑ אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' ק"א, חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי"
- ↑ חתן רבי מאיר מאפטא - בעל "אור לשמיים".
- ↑ אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' ק"ב, חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי"
- ↑ אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' ק"ד, חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי"
- ↑ ספר בראשית, פרק מ"א, פסוק ט'.
- ↑ לא ידועים פרטים מדוייקים באילו שנים כיהן באילו ערים, ויש גירסאות שאף אחר שכיהן באוז'רוב עבר לכהן במקומות אחרים
- ↑ בעת מלחמת העולם הראשונה ניצל את זה בנו רבי אברהם שלמה והשפיע על הכומר שישתדל שכשיעברו חיילי הצבא בעיר לא יזיקו ליהודי העיר
- ↑ אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' ק"י, חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי"
- ↑ היה אז לחסידי אוז'רוב בתי מדרשים באוסטרובצה, ווירזבניק ורשה ועוד
- ↑ אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' קכ"ו, חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי"
- ↑ אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' קי"ב, חלק א, פרק רביעי, "האדמו"ר השלישי"
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]] [[קטגוריה:אדמו"רים פולנים]] [[קטגוריה:פולין: רבני ערים]] [[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]] [[קטגוריה:רבנים חסידים]] [[קטגוריה:משפחת אפשטיין]]