טיוטה:רבי יוסף ברקוביץ
 | |
| לידה |
1898 קוסובה |
|---|---|
| נרצח |
1942 (בגיל 44 בערך) ט' באב ה'תש"ב פונאר  נציבות הרייך אוסטלנד |
| מקום מגורים |
אוסטרוה  הרפובליקה הפולנית השנייה |
| כינוי | רבי יוסף קוסובר |
| תקופת פעילות | 1930–1942 (כ־12 שנים) |
| בת זוג | מאשא ליבה |
| ילדים | רחל מרים |
| חתנים | רבי חיים יעקב גולדוויכט |
| מספר ילדים | 1 |
רבי יוסף ברקוביץ (ידוע גם בכינוי רבי יוסף קוסובר נרצח בט' באב ה'תש"ב[1]) היה תלמיד חכם ראש ישיבת מהרש"א באוסטרוה וראש ישיבת אור ישראל בלוניניץ, מחבר ספר חלקת יוסף.
ביוגרפיה
נולד בקוסובה לקלמן קלונימוס ובילה רחל,[2] ב-1894[3] או ב-1898,[4] שם היה מקורב לחזון איש.[5] בבחרותו למד בישיבת מיר, שם היה לתלמידו של רבי ירוחם ליבוביץ, הוא כונה הקוזאק של ר' ירוחם,[6] שאף אמר עליו שהוא בקי בכל הש"ס.[7] במהלך מלחמת העולם הראשונה כאשר נתפס בחור מהישיבה על ידי החיילים הרוסיים בחשד לריגול, הוא מצא את מיקומו של הבחור, וכך הצליח רבי ירוחם ליבוביץ לפעול לשחרורו.[8] ביתו היחידה רחל מרים נולדה ב-1927.[9]
פעילות
כיהן תקופה מסוימת כר"מ בישיבת בית יוסף - נובהרדוק שבהנהלת רבי שמואל וינטרוב.[10]
במהלך חורף ה'תר"צ העביר רבי אברהם אלימלך פרלוב האדמו"ר מקרלין, את ישיבת אור ישראל ששהתה עד אז בסארני ללוניניץ,[11] ופנה במכתב אל רבי חיים עוזר גרודזינסקי בבקשה שישלח לישיבה ר"מ מתלמידיו,[12] האדמו"ר מציין במכתבו שעל המועמד להיות ירא שמים, ושיהיה לו הדרת פנים.[13][12] בעקבות זאת נשלח רבי יוסף ללוניניץ, שבעצת החפץ חיים קיבל עליו את המשרה,[12] והוא מונה לראש הישיבה, בתפקיד זה כיהן עד שלהי ה'תרצ"ג.
רבי יוסף מיסד את דרך הלימוד בישיבה בסגנון ישיבות ליטא,[12] ובביקור שערך בישיבה רבי ירוחם ליבוביץ כשנה לאחר מינויו של רבי יוסף, ביטא את הערכתו לישיבה, ולהתפתחות שלה בזמן קצר.[14]
בעקבות קשיים כספיים שבהם היתה הישיבה, והקושי לממן את שכרו של רבי יוסף, עזב את הישיבה בסוף שנת ה'תרצ"ג, ובמקומו מונה רבי משה ברנשטיין חתנו של רבי ברוך בר ליבוביץ.[15][16]
ישיבת מהרש"א
לאחר שעזב את את לוניניץ עבר רבי יוסף לאוסטרוה, שם הקים את ישיבת מהרש"א,[17][2][12] אותה ניהל יחד עם גיסו רבי דוד חזנוביץ. יש שכתבו שהישיבה הוקמה כבר ב-1931 לרגל 300 שנים לפטירת המהרש"א, בעידוד רבי חיים עוזר גרודזינסקי והחפץ חיים.[18]
על אף היות אוסטרוה חלק מחבל ווהלין, הקים רבי יוסף את הישיבה וניהל אותה על פי הסגנון הליטאי, הישיבה אף נחשבה סניף של ישיבת מיר.[17]
בקיץ ה'תרצ"ח דיווחה הנהלת הישיבה לועד הישיבות, שהקהילה העניקה להם מבנה רחב ידים, שדרוש שיפוץ בדחיפות.[19]
באייר ה'תרצ"ה למדו בישיבה 60 בחורים, בתמוז התרצ"ה 78, ובחשון ה'תרצ"ח היו רשומים כבר בישיבה 100 בחורים.[20]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר עם הישיבה לווילנה, לשם עברו כל הישיבות בהוראת ועד הישיבות. שמו מופיע בין רשימת ראשי הישיבות שנמצאים בוילנה, שפורסמה בעיתונות של אותה תקופה.[21] באותה תקופה השתתף באסיפות אצל רבי חיים עוזר גרדזנסקי,[2] ואף היה בין המשתתפים בשיעוריו של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.[22] בהתאם להוראה שקיבל מרבי חיים עוזר, לא דאג לעצמו לדרכון בכדי לברוח מווילנה,[23] אולם לאחר פטירתו של רבי חיים עוזר, היה פעיל בניסיון להשיג אישורי יציאה לאחרים.[6]
בעת הכיבוש הגרמני שהה בוילנה, הוא נלקח מביתו יחד עם גיסו רבי דוד חזנוביץ,[24] והם נרצחו בפונאר. לפי עדויות שונות היו באותה עת בבית שנים מתלמידיו, שהציעו לנאצים שיקחו אותם במקומו, הנאצים ענו שגם תורם יגיע וסרבו.[23] לפי חלק מהמקורות הרצח היה סמוך לכיבוש בט' באב ה'תש"א, עוד לפני הקמת גטו וילנה.[2][25][23] עם זאת רבי יוסף מופיע ברשימות שערכו הנאצים, בין יהודי הגטו בסיון ה'תש"ב,[26] שם הוא רשום כזגג, יחד עם אשתו וביתו. היו ששיערו בעקבות כך, כי הוא נרצח בט' באב ה'תש"ב. אשתו וביתו שהיו גם הם יחד איתו בגטו, שרדו את השואה ועלו לארץ ישראל.
משפחתו
היה נשוי למאשא ליבה, ביתו של הרב בנימין קפלן, השוחט בפולונקה. אחרי השואה עלתה לארץ ישראל, התיישבה בפתח תקוה ונישאה לרב ברוכסון, משגיח בישיבת לומז'ה. ביתו רחל מרים נישאה לרבי חיים יעקב גולדוויכט ראש ישיבת כרם ביבנה.
- גיסיו
- רבי ישראל חיים קפלן חתנו של רבי ירוחם ליבוביץ, ראש ישיבת תורת חסד בבריסק וראש ישיבת בית מדרש עליון.
- רבי אליעזר זאב קפלן חתנו של רבי צבי הירש לוינסון, מנהל רוחני של ישיבת ראדין, נהרג בראדין עם כל בני הקהילה.
- רבי דוד חזנוביץ שניהל יחד איתו את ישיבת מהרש"א, היה נשוי לאחות אשתו חנה באשא, נהרג ביחד עם רבי יוסף.
ספריו
בשנת ה'תרצ"ח הדפיס את ספרו חלקת יוסף, על ענייני דיינים ועדות, רוב וספק, קנין וזכיה, שביעית. רבי חיים עוזר גרדזינסקי כתב הסכמה לספרו. בשנות השואה אבדו רוב העותקים של הספר, והוא יצא מחדש בבני ברק על ידי חתנו בה'תשי"ט,[2] מתוך עותק שהיה ברשותו של החזון איש.[23] ספר נוסף הוכן כבר על ידו להדפסה, אבל הוא לא הספיק להדפיס אותו, וכתב היד אבד בשואה.[2]
קישורים חיצוניים
- ברקוביץ, רבי יוסף בן קלונימוס קלמן, חלקת יוסף, בילגורייא תרחצ, באתר היברובוקס
- ברקוביץ, רבי יוסף בן קלונימוס קלמן, חלקת יוסף, בני ברק תשיט, באתר היברובוקס
- יוסיפו אומץ ותפוץ התורה ודעת להבקיע ערפילי אופל ולזרוח שמש האמת, אשר גם מעט ממנה דוחה הרבה מן החושך / הרב יוסף ברקוביץ הי"ד | תורתך לא שכחתי, באתר תורתך לא שכחתי, 19 באוקטובר 2023
- פרידמן, נתן צבי בן מנחם גרשון, אוצר הרבנים, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- שפירא, בן ציון עורך, אגרות לראי"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ↑ ראה בהמשך הערך בקשר לתאריך פטירתו המדויק
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הקדמת רבי חיים יעקב גולדוויכט, חלקת יוסף, באתר היברובוקס
- ↑ רשימות הפליטים בוילנה בארכיון ועד הישיבות
- ↑ כך רשום במפקד התושבים של גטו וילנה שערכו הנאצים בסיון תש"ב, כך גם רשמה ביתו בדף העד ביד ושם
- ↑ פלאטו, מנחם מנדל, מרן החזון איש - א, א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 6.0 6.1 יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשעד 31 - אחרי מות, תשעד 31, באתר אוצר החכמה
- ↑ הרצמן, אלחנן יוסף (אודותיו), הכנור של רבי אלחנן יוסף, באתר אוצר החכמה
- ↑ וולבה, רבי שלמה, האדם ביקר, באתר אוצר החכמה
- ↑ על פי רשימות הפליטים ומרשם הגטו בוילנה
- ↑ גדולי וקדושי ישיבות נובהרדוק, גוילי אש, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ בית אהרן וישראל - הרב דוד חיים עהרנרייך, רכא (שנה לז ה), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 בית אהרן וישראל - הרב דוד חיים עהרנרייך, רכא (שנה לז ה), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ ככל הנראה הכונה לזקן. הרוב המוחלט של בני הישיבות הליטאים באותה עת לא גידלו זקן
- ↑ זולאר, רבי אלתר יהודה. "Luniniec, undated, Folder: 330". Records of the Vaad Hayeshivot (Vilna, Poland), RG 25. YIVO Institute for Jewish Research.: 27. נבדק ב-2025-12-09. עמוד 27
- ↑ זולאר, רבי אלתר יהודה. "Luniniec, undated, Folder: 330". Records of the Vaad Hayeshivot (Vilna, Poland), RG 25. YIVO Institute for Jewish Research.: 31–33. נבדק ב-2025-12-09.
- ↑ בית אהרן וישראל - הרב דוד חיים עהרנרייך, רכא (שנה לז ה), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 17.0 17.1 מ. צינוביץ, ישיבות בווהלין בנוסח ליטא, הצופה, 7 באפריל 1967
- ↑ קובץ, תלפיות, ו (ג-ד), באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ ברקוביץ, רבי יוסף; חזנוביץ, רבי דוד. "Luniniec, undated, Folder: 447". Records of the Vaad Hayeshivot (Vilna, Poland), RG 25. YIVO Institute for Jewish Research.: 2–3. נבדק ב-2025-12-09.
- ↑ על פי הרשימות בארכיון ועד הישיבות
- ↑ קול, שמואל, אחד בדורו - ב, ב, באתר אוצר החכמה
- ↑ מלר, שמעון יוסף בן אלימלך, אחרון לדור דעה - א, א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 23.0 23.1 23.2 23.3 יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשנ 44 - ואתחנן, תשנ 44, באתר אוצר החכמה
- ↑ על פי רישומי ועד הפליטים הם גרו יחד באותו בית בשהותם בווילנה
- ↑ דף עד של ביתו ביד ושם
- ↑ בר אילן, נפתלי צבי יהודה בן טוביה, מכתבים אחרונים ממחנה קייליס בוילנה, באתר אוצר החכמה
קטגוריה:רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש קטגוריה:ראשי ישיבה ליטאים במזרח אירופה קטגוריה:אסירים בגטו וילנה קטגוריה:רבנים שנספו בשואה קטגוריה:נספים בפונאר קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר (בלארוס)