יחסי גרמניה–פקיסטן
| יחסי גרמניה–פקיסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| גרמניה | פקיסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 357,022 | 796,095 |
| אוכלוסייה | |
| 83,262,861 | 244,010,540 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,072,192 | 376,533 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 48,908 | 1,543 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה אסלאמית |
יחסי גרמניה-פקיסטן הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן. היחסים התקיימו בין שתי המדינות באופן חלקי החל מתקופת הראג' הבריטי בשנות העשרה של המאה ה-20. היחסים נותרו חזקים בין המדינות עד לסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת, וכוננו באופן רשמי ומלא בשנות החמישים של המאה הקודמת.
היסטוריה
המלחמה הקרה (1950–1990)
היחסים הבילטרליים בין לשתי הגרמניות לפקיסטן הם המשך ישיר של היחסים בין הראג' הבריטי לגרמניה, הם כוננו מיד לאחר קבלת העצמאות של פקיסטן.[1] עם זאת, שתי הגרמניות טיפחו את יחסיהן עם הודו בשנות החמישים של המאה העשרים והזניחו את פקיסטן.[2]
במהלך שנות החמישים ניסתה פקיסטן לקבל את תמיכתה של גרמניה המזרחית ולא המערבית, אלא שבשנות השישים החלה התדרדרות ביחסים בין המדינות ופקיסטן נאלצה לעבור ולתמוך בגרמניה המערבית, איתה ביססה יחסים חזקים ובריאים של שיתופי פעולה הדדיים.
בשנת 1961 ביקר נשיא פקיסטן איוב ח'אן בגרמניה המערבית ונפגש עם הקנצלר קונראד אדנאואר והנשיא היינריך ליבקה. ביקור זה היה הביקור הבילטרלי הראשון של שתי המדינות. באותן השנים, פיתחו פקיסטן וגרמניה המערבית תוכנית פיתוח לתעשייה של שתי המדינות, תוכנית שהובילה את פקיסטן להיות אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר של גרמניה המערבית.[3]
בשנות השישים החלה גרמניה המערבית בתוכנית רחבה ביותר לעזרה לפקיסטן. היא עזרה מאד לתיעוש שעברה פקיסטן, והאידיאל שלה היה: "דוגמה לפיתוח כלכלי מצליח במדינה מתפתחת". גרמניה המערבית נשארה נייטרלית במלחמה שהתרחשה בשנת 1971 בין הודו לפקיסטן. בשנת 1972, גרמניה המזרחית הייתה המדינה הראשונה באירופה והשלישית בעולם להכיר בבנגלדש כמדינה עצמאית. בעקבות המהלך, במהלכן של שנות השבעים נרמלה פקיסטן את כל היחסים שלה עם מדינות הגוש הסובייטי.[4] היחסים בין שתי הגרמניות לפקיסטן היו חמים עד לנפילת הגוש הסובייטי.
היסטוריה תרבותית
מאז שכוננו יחסיהן הדיפלומטיים, נהנות גרמניה ופקיסטן ממערכת יחסים לבבית וקרובה במיוחד. לפני איחוד גרמניה מחדש נהנתה פקיסטן מיחסים דיפלומטיים חמימים עם שתי הגרמניות - המזרחית והמערבית, גרמניה היא ביתם של 35,081 מהגרים פקיסטנים. בערך 1200 גרמנים יושבים בפקיסטן, הם מתגוררים בעיקר בקראצ'י, בלאהור, בפשאוור ובכוויתה. גרמניה פרסה בפקיסטן את נציגויותיה בצורה מספקת, הנציגויות הן: השגרירות באסלאמבאד, קונסוליה בקראצ'י, קונסוליה בלאהור, וקונסוליות כבוד בפשאוור ובכוויתה. גרמניה היא אחת מהמדינות ששיחקו תפקיד מרכזי באירועים המרכזיים שקרו בפוליטיקה של פקיסטן. המדינות האחרות ששיחקו תפקיד כזה הן הרפובליקה העממית של סין, ערב הסעודית, ארצות הברית והממלכה המאוחדת.
יחסים כלכליים
תחילת היחסים הכלכליים שבין גרמניה המערבית לפקיסטן היא ב-1961, תחילת התוכנית הגדולה לפיתוח הכלכלי והתעשייתי, עם סחר כולל של 2.3 מיליארד אירו. גרמניה היא כעת שותפת הסחר הרביעית בגודלה של פקיסטן.
במהלך שנות השבעים של המאה העשרים לקח זולפיקר עלי בהוטו את ההחלטה לחזק את היחסים הדיפלומטיים עם גרמניה המערבית. תחת שלטון בהוטו, האקדמיות הצבאיות של כל אחת מהמדינות חתמו על ברית. הצוערים הגרמנים התאמנו לעיתים קרובות באקדמיה הצבאית של פקיסטן, ובתמורה התאמנו הצוערים הפקיסטנים בגרמניה. בשנות השמונים הברית בין גרמניה המערבית לפקיסטן הפכה לברית של ממש, ושתי המדינות ניהלו יחד מבצעים חשאיים למניעת התבססותה של ברית המועצות בשטח אפגניסטן.
בשנות התשעים הקימו גרמניה ופקיסטן ברית כלכלית הידועה כ"הפורום הכלכלי הפקיסטני-גרמני". הוא נוסד בשנת 1997 ומעורב בו השגריר הגרמני בפקיסטן. הסחר בין שתי המדינות התפתח ביותר בשנות העשרה והעשור הראשון של המאה העשרים ואחת, וצמח לתחומים שונים שלא נוגעים בתעשייה. באותן השנים נהייתה גרמניה לבת ברית קרובה של פקיסטן במלחמתה נגד הטליבאן. גרמניה היא מדינה חברה בפורום הדמוקרטי של פקיסטן, והיא עוזרת באופן ישיר לפיתוח הסוציואקונומי במדינה.
נציגויות דיפלומטיות
- פקיסטן מיוצגת בגרמניה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות שהיא מחזיקה בברלין.[5] פקיסטן מיוצגת בגרמניה גם בדרג הקונסולרי באמצעות שלוש קונסוליות שהיא מחזיקה בערים: דיסלדורף,[6] פרנקפורט,[7] המבורג.[8]
- גרמניה מיוצגת בפקיסטן בדרג השגרירות באמצעות שגרירות שהיא מחזיקה באסלאמבאד, בירת המדינה.[9] גרמניה מיוצגת בפקיסטן גם בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליות שהיא מחזיקה בקראצ'י,[10] ובלאהור.[11]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Pak-German bilateral relations need to be strengthened, דיילי טיימס, 15 בספטמבר 2010
- ^ בטינה רובוטקה, GERMANY’S SOUTH ASIA STRATEGY: IMPLICATIONS FOR PAKISTAN
- ^ 50 years of Pakistan-German Development Cooperation, משרד הסחר הגרמני
- ^ East-Germany recognize Bangladesh, עיתון אוקלה סטאר, 11 במרץ 1972
- ^ EMBASSY OF PAKISTAN IN BERLIN, GERMANY
- ^ CONSULATE OF PAKISTAN IN DÜSSELDORF, GERMANY
- ^ CONSULATE GENERAL OF PAKISTAN IN FRANKFURT AM MAIN, GERMANY
- ^ CONSULATE OF PAKISTAN IN HAMBURG, GERMANY
- ^ EMBASSY OF GERMANY IN ISLAMABAD, PAKISTAN
- ^ CONSULATE GENERAL OF GERMANY IN KARACHI, PAKISTAN
- ^ CONSULATE OF GERMANY IN LAHORE, PAKISTAN
