מיתולוגיה מסופטומית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המיתולוגיה המסופוטָמית היא המיתולוגיה של השׁוּמֵרִים, האכַּדִים, הבַּבְלִים והאשׁוּרִים. 'מֶסוֹפּוֹטָמִיָה' (mesopotamia) ביוונית עתיקה פירושה 'הארץ שבין הנהרות' והכוונה לאותן ארצות ששיגשגו בין הנהרות פרת וחידקל והיוו את ערש התרבות האנושית.

הדת השומרית אכדית כללה אלילים רבים ואילו הדת הבבלית אשורית אלילים מעטים ומאוחדים. יחד הם יוצרים פנתיאון של אלילי כוחות טבע קדומים, אלילי תרבות וציוויליזציה מאוחרים וקבוצת אלילים עליונים שבראשם עמד בסופו של דבר האליל מרדוך. האשורים קיבלו על עצמם את דת בבל ודיברו אותה שפה, אך הפרידו עצמם מן הבבלים מבחינה דתית על ידי הצבת האליל אשור (אליל) בראש הפנתאון. אשור סימל את המובחנות הדתית ואת עצמאותה הלאומית של אשור.

הפנתאון המסופוטמי התפתח למעשה מצירוף אלוהויות ספציפיות של ערים נפרדות. בכל עיר היה אליל עליון ובחצרו מספר אלילים משניים. בעיר בבל היה מרדוך אליל עליון; בסִיפָּר ובלָרְסָה: שמש; באור: ננה או סין אליל הירח; בארך ובדיר: אנו, אליל השמים; בארידו: אאה או אנכי; בניפור: בל; בכּוּתָּה: נרגל אליל המגפות; בנינוה ובאירבל: אישתר; וכן הלאה. כשהפכה בבל לעיר הבירה, הפך מרדוך לאליל העליון של הממלכה כולה. לפני מרדוך היו אלילים עליונים אחרים: אנכי ואנו.

הבבלים היו אנימיסטים למחצה, שהאמינו שיש ניצוץ חיים קדוש בכוכבים ובגרמי השמיים האחרים. הם גם האמינו באינספור רוחות ושדים. האלילים הקדמוניים ביותר של התרבות המסופוטמית היו בעלי מאפיינים אנימיסטיים. נינורתה, למשל, אליל הרעם השומרי תואר כאריה מכונף ענק ששאגותיו נשמעות ברחבי הארץ בזמן הסופות. עם התפתחות החברה והתרבות, עברו האלילים השומריים תהליך של אנתרופומורפיזציה ולבשו אט אט דמות בני אדם. הם נותקו בהדרגה מן הטבע והפכו ליותר מבוססי תרבות וציויליזציה. נינורתה, אליל הרעם, הפך להיות גם אליל מלחמה ואליל סערות אביב, המסייעות לפריון לאדמה. כלומר, התווספו לו תכונות של ציוויליזציה אנושית: מלחמה ועיבוד אדמה.

פרשת הבריאה במיתולוגיה המסופוטומית נקראת אנומה אליש. היא מספרת כיצד נוצר העולם ממי התהום המתוקים ומי המים המלוחים, איך התגבשו סדרי עולם, וכיצד נברא האדם. פרשת אנומה אליש מזכירה במקומות מסוימים את פרשת בראשית.

אלילים

אלילים בבליים

  • אנו - אליל השמים ומנהיג כל האלילים באסיפות האלילים.
  • אנליל - אליל הסופה והרעם, אליל מלחמה אדיר כוח ועוצמה. (מקביל למורדך)
  • נינטו - אלילת האדמה (אמא אדמה), המצמיחה כל צומח ומחיה כל חי.
  • אאה - אליל הנהרות והמים המתוקים. מקבילו של אנכי
  • תמוז - אליל צמיחת התבואה הבבלי שעבודתו הייתה בכך, שהיו מדליקים בזמן הקיץ, בזמן שכל הצמחייה כמשה, אש בתוך פסלו שהיה ממתכת חלולה ועיניו שעשויות עופרת, היו ניתכות ונוזלות, כדי שיראה שהוא בוכה, והיו מקוננים.
  • תיאמת - אלילת הים וכוחות התהום שאנליל התגבר עליה, כדי להציל את האלילים האחרים.

גיבורים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים