מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הוורוד
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיר | כפר סבא, רעננה, הרצליה |
| מידע על ההקמה | |
| עלות | כמיליארד וחצי ש"ח (משוער) |
| מידע על הקו | |
| אורך הקו | 19 ק"מ |
| צבע על המפה | ורוד |
הקו הוורוד היה תכנון של קו מערכת אוטובוסים מהירה מכפר סבא, דרך רעננה עד הרצליה, הקו הוא קו רוחבי, חוצה שרון ממזרח למערב.[1] נכון לשנת 2019 הוקפאה הקמת הקו, עקב התנגדות ראש עיריית רעננה לשעבר, זאב בילסקי לתוכנית המקורית למערכת אוטובוסים מהירה.[2] והתנגדות ראש העיר הנוכחי, חיים ברוידא, לתוכנית מצומצמת של נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אחוזה.[3]
מסלול הקו
הקו, שאורכו אמור להגיע ל-19 קילומטר, יתחיל בפארק העסקים החדש במזרח כפר סבא, סמוך לכביש 6 ולתחנת הרכבת העתידית "כפר סבא צפון" (שבתוואי המסילה המזרחית). משם הוא ימשיך לאורך רחוב התע"ש ורחוב ויצמן, עד צומת רעננה. בהמשך, יחצה הקו את רעננה לאורך רחוב אחוזה, יפנה דרומה לרחוב ירושלים, רחוב סוקולוב, ויצמן והרב קוק בהרצליה, ויסתיים במרינה הרצליה על קו החוף. לקו תהיינה תחנות, בין היתר, בסמוך לתחנות הרכבת בהרצליה וכפר סבא ובסמוך לתחנת הרכבת העתידית ברעננה ומסוף האוטובוסים בצומת רעננה. האוטובוסים ייסעו על נתיב מיוחד ומעט מוגבה מיתר הנתיבים בכביש, יזכו גם להעדפה ברמזורים, כרטוס ותיקוף מחוץ לאוטובוס, ואפשרות להעלות נוסעים גם מהדלת האחורית, כדי לקצר את זמן ההמתנה של האוטובוס בתחנה. הקיבולת בכל אוטובוס תהיה כ-200 נוסעים, בישיבה ובעמידה.
אתרים מרכזיים במסלולו של הקו
- רחוב ויצמן (כפר סבא)
- תחנת הרכבת רעננה מערב
- רחוב אחוזה, רעננה
- רחוב סוקולוב (הרצליה)
- תחנת הרכבת הרצליה
- מרינה הרצליה
היסטוריה
התוכנית הראשונה לתוואי הקו גובשה כחלק מתוכנית מתאר ארצית 23א שאושרה ב-15 באוקטובר 1998.[4] בתוכנית הוצע לשמר רצועות דרך בצפון מטרופולין תל אביב בערים הרצליה, רמת השרון רעננה וכפר סבא כדי לאכלס קווי רכבת קלה (LRT) במפלס הקרקע. התכנון כלל גם רצועות דרך לתוואי של "רכבת עירונית" (מטרו) שרובה נוסעת במנהרות מתחת לפני הקרקע בערים תל אביב, רמת-גן, יפו ובת ים. בשנת 2002, במסגרת העבודה על תוכנית המתאר המחוזית החל התכנון המפורט של הקו, במקור בתוכנית זו תוואי הקו הוורוד היה חלק הקו הצהוב של רכבת קלה.[5] במהלך התכנון התגלתה מחלוקת בין חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים לעיריית תל אביב לגבי אופי המערכת. עיריית תל אביב רצתה לקדם מערכת של רכבות תחתיות ונת"ע מערכת של רכבת קלה, על קרקעית שתשתלב עד כמה שניתן בתפקוד הרגיל של הרחוב, בגלל עלותה הנמוכה.[6]
בשנת 2006, הושלם התכנון הראשוני של הקו הצהוב (שכלל אז את תוואי הקו הוורוד) כקו רכבת קלה מזין לקו האדום, היוצא מבני ברק לצפון תל אביב, רמת השרון, הרצליה ושתי שלוחות לרעננה וכפר סבא, אורכו המתוכנן אז היה כ-26 ק"מ, עם 48 תחנות תת-קרקעיות.[7]
התכנון המפורט של הקו אושר ב-2010 בתוכנית מתאר ארצית 23א שינוי 4.[8] בתוכנית זו, משיקולי עלות, פוצל הקו לשנים, בצפון - ברעננה וכפר סבא, כקו מערכת אוטובוסים מהירה (BRT – Bus Rapid Transit) שקיבל את השם "הקו הוורוד" ואילו שאר התוואי כרכבת קלה "הקו הצהוב".
הקמת הקו
תוכנית ראשונה של הקו פורסמה על ידי חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בשנת 2007, כחלק מהמערך הכולל של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.[9] בספטמבר 2011, הודיע משרד התחבורה שעבודות התשתית הראשונות של הפרויקט יחלו בכפר סבא, רעננה והרצליה במהלך חודש פברואר 2012. במקביל לביצוע עבודות ההקמה של הפרויקט יבחר זכיין להפעלת קווי מערכת האוטובוסים המהירה, לתקופה של שש שנים עם אופציה לשש שנים נוספות. בנוסף לכך, יפורסם מכרז להקמה של תחנות נוסעים שיוקמו במרחק ממוצע של 350 מטר ויכללו שילוט אלקטרוני חדיש, שיספק לנוסע מידע בזמן אמת על זמני ההגעה של האוטובוס הבא, מערכות כרטוס אוטומטיות וכן מערכות מידע נוספות.[10]
במרץ 2012, פרסמה חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בשיתוף עם עיריית כפר סבא תוכנית מפורטת להקמת הקו ברחבי העיר, ב-4 שלבים (בסוגריים נרשם מועד הסיום המקורי):[11]
- קטע 1 - 1.25 ק"מ מרחוב התע"ש לרחוב ויצמן עד הצטלבותו עם רחוב הראשונים (תחילת העבודות ביולי 2012 וסיומן ביולי 2014 - סה"כ 24 חודשים).
- קטע 2 - צפוי להתבצע בשני שלבים. השלב הראשון הוא עבודות פיתוח צירים עוקפים ובנייה ושדרוג של מגרשי חנייה לאורך של 1.25 ק"מ מרחוב ויצמן-הראשונים עד ויצמן-טשרניחובסקי, (תחילת העבודות היו מתוכננות לינואר 2014 וסיומן ביוני 2015 - סה"כ 18 חודשים). השלב השני באותו אזור הוא פיתוח כלל רחוב ויצמן, בקטע זה ה-BRT יעבור בסמוך לעיריית כפר-סבא, לשוק העירוני ולתחנה המרכזית.
- קטע 3 - קילומטר אחד של עבודות מרחוב טשרניחובסקי (בהצטלבות עם ויצמן) עד צומת רעננה (רחוב אחוזה ברעננה) (תחילת העבודות בספטמבר 2013 וסיומן במרץ 2015 - סה"כ 18 חודשים).
- קטע 4 - "חזרה אחורה" לשכונות המזרחיות בכפר-סבא, מבית העלמין ברחוב הנביאים עד רחוב דרך הפועל במפגשו עם רחוב התע"ש, קטע זה קרוב לאצטדיון הכדורגל בעיר (תחילת עבודות בינואר 2014 וסיומן בינואר 2015 - סה"כ 12 חודשים).
בפועל פורסם המכרז על ידי נת"ע רק במאי 2013. המכרז גם כלל תוכנית למסלול שני שיעבור מכפר סבא, דרך צומת מורשה וישירות למרכז תל אביב. שר התחבורה, ישראל כץ, הודיע שהמערכת צפויה להיחנך בשלהי 2017, ועלותה כמיליארד וחצי שקל.[12]
בספטמבר 2013, פרסמה חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בשיתוף עם עיריית רעננה תוכנית מפורטת להקמת הקו ברחבי העיר.[13][14]
קטע קצר של התוואי נבנה בשנת 2015 כחלק ממחלף הרצליה מזרח, במרכז דרך ירושלים (בין רעננה להרצליה), סמוך לתחנת הרכבת רעננה מערב מעל כביש 531.
הקפאת הפרויקט
בשנת 2014, נאלצה חברת נת"ע להכריז על הקפאת הפרויקט עקב סירובו של ראש עיריית רעננה, זאב בילסקי, להנפיק אישורי בנייה לפרויקט. בילסקי שנבחר לתפקידו באוקטובר 2013 מתנגד לתוואי הקו שעובר ברחוב אחוזה ברעננה.[2]
בנוסף בחודש ספטמבר 2016, התברר כי מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב המתוכננת לא תוכל לעמוד ביעדים שנדרשו לה (עקב הקיבולת הנמוכה של מערכת על קרקעית בתוואי הרחוב) בניית הקו הצהוב גם כן הוקפאה והוחל בתכנון מערכת שתיתן מענה טוב יותר. חברת נת"ע פרסמה מכרז לתכנון שלשה קווי רכבת תחתיים.[15] בחודש ינואר 2017 זכתה חברת סיסטרה הצרפתית במכרז של נת"ע לתכנון קווי המטרו בגוש דן, בתקציב של כ-30 מיליון שקל.[16]
הפרויקט שוב קודם במסגרת תוכנית מהיר לעיר של חברת נתיבי איילון, פרויקט ליצירת רשת רציפה של צירי העדפה לתחבורה ציבורית ב-17 רשויות מקומיות במטרופולין תל אביב[17]. במסגרת פרויקט זה מתוכנן נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אחוזה ברעננה (ולא מערכת אוטובוסים מהירה, דוגמת המטרונית בחיפה). אך במרץ 2019 שוב הוקפא הפרויקט[3], בעקבות הבטחת בחירות של ראש העיר החדש חיים ברוידא לבטל אותו.[18]
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הוורוד- *הקו הוורוד, באתר נת"ע
הערות שוליים
- ^ משרד התחבורה - פרויקטים בתחום התשתיות הקו הוורוד - השרון - 16 מאי 2012
- ^ 2.0 2.1 דניאל שמיל, משרד התחבורה מאשים: ראש עיריית רעננה בלם את פרויקט הסעת ההמונים בשרון; כ"ץ: "סיכמנו עם ראש עיריית רעננה הקודם שנקדם את כביש 531 תמורת קידום הקו הוורוד. ראש העיר החדש מסרב לעשות את חלקו", באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2014
- ^ 3.0 3.1 דניאל סלגניק, פרסום ראשון: תוכנית הנת"צ תוקפא, אבל סיכוי גדול שהנת"צ יעבור באחוזה גם בתוכנית החדשה באתר צומת השרון רעננה, 3 במרץ 2019
- ^ תמ"א 23 א' להקמת רשת מסילות למערכת הסעת המונים משולבת במטרופולין גוש דן
- ^ ענת ג'ורג'י, טענה: תוכניות במרכז חייבות להתחשב בתוואי הרכבת הקלה, אף שסביר כי ישונה, באתר הארץ, 8 בפברואר 2002
- ^ המחלוקת בין עיריית ת"א לנ.ת.ע הולידה תוכנית חדשה לרכבת הקלה, ביולי 2004 1.3011863, באתר TheMarker
- ^ שרון קדמי, רכבת מאדום לירוק, באתר הארץ, 20 באפריל 2006
- ^ תמ"א 23א שינוי 4
- ^ שרון קדמי, עד 2020 תגיע לגלילות: בשנים הקרובות נצטרך לשנן מונח חדש - מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן), שתתבסס על רכבות קלות ואוטובוסים רבי קיבולת., באתר הארץ, 12 בינואר 2007
- ^ סוף לפקקי התנועה של אזור השרון: משרד התחבורה יפרסם בשבועות הקרובים את המכרזים הראשונים להקמת מערכת הסעת המונים (B.R.T) בשרון שתחבר אותו עם מטרופולין תל אביב, באתר משרד התחבורה, 21 בספטמבר 2011
- ^ תכנון והסברה, BRT - השרון, קטע כפר סבא, מערכת תחבורה ציבורית מתקדמת BRT - מצגת הסברה פשוטה, צבעונית, מושקעת ומלאה על הפרויקט בכפר סבא, 21 במרץ 2012
- ^ דניאל שמיל, נת"ע פירסמה מכרז לאוטובוסים מהירים בשרון, באתר TheMarker, 29 במאי 2013
- ^ מצגת מלאה של פרויקט "הקו הוורוד" BRT השרון ברעננה
- ^ פרויקט ה-BRT יוצא לדרך ברעננה: מדובר בשדרוג משמעותי בשירות האוטובוסים כמענה מיטבי לתושבים בנסיעה בעיר ולמטרופולין, באתר עיריית רעננה, 15/10/2013
- ^ אורן דורי, משרד התחבורה מציע: קווים עיליים של הרכבת הקלה בת"א יוסבו לתת־קרקעיים, באתר TheMarker, 27 ביולי 2016
- ^ נתי יפת , 8 מתמודדות על הפעלת הקו האדום; סיסטרה תתכנן קווי מטרו, באתר גלובס, 14 בינואר 2017
- ^ ליאור גוטמן, תוכניות לחוד ומציאות לחוד: הנת"צים מתנפצים לקרקע המציאות, באתר כלכליסט, 2 בפברואר 2008
- ^ דניאל סלגניק, הנת"צ, הדיור לצעירים והסטטוס קוו ברעננה: התוכניות של חיים ברוידא בנושאים המרכזיים באתר צומת השרון רעננה, 15 בנובמבר 2018
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
