מרדכי לנדו
 | |
| לנדו, יולי 2020 | |
| לידה | 21 במרץ 1954 (גיל: 70) |
|---|---|
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | באר שבע |
| עיסוק | עורך פטנטים ויועץ חדשנות תעשייתית |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית |
| מנחה לדוקטורט | פרופ' מרדכי רוקני |
| מוסדות | הקריה למחקר גרעיני – נגב |
| בת זוג | אתי אוזן |
| צאצאים | מעין, ענבל, יועד, אדר, יערה |
| www.landocubes.com | |
| תרומות עיקריות | |
| לייזרים, אנרגיה סולרית, אופטיקה, משחקי חשיבה | |
מרדכי לנדו (נולד ב-21 במרץ 1954) הוא פיזיקאי, עורך פטנטים ומפתח משחקי חשיבה ישראלי. בשנים 1987–2009 עבד לנדו כחוקר בכיר בקריה למחקר גרעיני בנגב. לנדו היה עורך פטנטים במשרד ד"ר מרק פרידמן בשנים 2008–2015, ומאז הוא עורך פטנטים במשרדים שונים וכעצמאי. בשנים 2011–2020 היה לנדו בודק מקצועי של המדען הראשי של משרד הכלכלה והתעשייה, כעת רשות החדשנות. לנדו זכה בפטנטים ישראלים ואמריקאיים על משחקי חשיבה שהמציא, והפיץ עשרות אלפי עותקים של משחקי חשיבה ותשבצים מספריים שפיתח בפלטפורמות שונות מאז 2010.
ביוגרפיה
מרדכי לנדו נולד ב-1954 במושב כפר הרא"ה להוריו יהודה ורוזה שושנה לנדוי, ממיסדי המושב, שהתגוררו בו עד שנת 1975.[1] לנדו למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ועל מוריו נמנו הרב משה צבי נריה, הרב אברהם צוקרמן, פרופ' משה אדד, ד"ר שמשון נוביק, הרב מנחם אופן[2] והרב בנימין הרלינג.[3]
לנדו למד פיזיקה באוניברסיטת בר-אילן אצל (בין השאר) פרופ' משה ימר ופרופ' משה קווה. כעתודאי שירת לנדו בחיל התותחנים ובחיל השלישות, וכקצין שלישות עסק בשנים 1977–1979 בהקמת עוצבות מילואים חדשות. לנדו למד בשנים 1979–1981 לתואר שני בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' אבי גובר ופרופ' שמואל גולדשמיט.[3]
בשנים 1981–1987 היה לנדו תלמיד מחקר באוניברסיטה העברית בהנחית פרופ' מרדכי רוקני. לאחר קבלת התואר השלישי עבר לנדו לבאר שבע, בה הוא מתגורר מאז. לנדו עבד בשנים 1987–2009 כחוקר בכיר בקריה למחקר גרעיני בנגב ובחברת היישומים שלה, רותם תעשיות.[4] מאז 2009 לנדו הוא עורך פטנטים, יועץ תעשייתי עצמאי ויזם בתחום משחקי החשיבה.[3]
היה נשוי ליפה לבית ברגר, שנפטרה בשנת 2014. נולדו להם חמישה ילדים.[3]
פעילותו המדעית
במסגרת הדוקטורט, חקר לנדו את קינטיקת האלקטרונים בתערובות גזים אצילים-הלידים המוקרנות על ידי קרן אלקטרונים, במסגרת תוכנית מחקר שמומנה על ידי מיזם מלחמת הכוכבים של נשיא ארצות הברית רונלד ריגן. לנדו וחבריו גילו מוליכות דיפרנציאלית שלילית בתערובות ארגון חומצת מלח.[5] בעבודתו בקמ"ג עסק בלייזרים של אדי נחושת[6] ואדי זהב[7] והתמקד בהובלת אלומות לייזר והגברתם.[8]
בשנים 1993–1994 היה לנדו מלומד אורח במכון אנריקו פרמי של אוניברסיטת שיקגו והיה חוקר בכיר בצוות של חוקרי לייזרים שאובי-שמש. הצוות היה משותף לקבוצת פרופ' רולנד וינסטון, אבי האופטיקה הלא מדמה, ולקבוצת חוקרים במכון הלאומי לאנרגיות מתחדשות בקולורדו. בקולורדו בנו לנדו וחבריו לייזר שאוב שמש חלוצי.
עם חזרתו ארצה התמנה לנדו להוביל פרויקט מחקר של לייזרים שאובי שמש. הפרויקט היה שיתוף פעולה של חברת היישומים רותם תעשיות,[4] קבוצת פרופ' אמנון יוגב במגדל השמש של מכון ויצמן למדע ברחובות[9] וחוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בראשות סגן נשיא האוניברסיטה, פרופ' זלמן רוזנווקס. במסגרת המיזם מימשו לנדו וחבריו בפרק רותם מרכז שמש מוטה מטרה ומתוקן אסטיגמטיות, תצורה חדשנית שהוצעה בעבר אך לא זכתה למימוש.[10] במתקן שבנו, השיגו לנדו וחבריו יעילויות שיא של לייזרים שאובי שמש במונחים של הספק לשטח המראה הראשונית.[11] ב-2003 העבירו לנדו וקלמנזון את מרכז השמש למוזיאון הסולרי בניצנה,[12] בעידודו של לובה אליאב, שם הוא נמצא עד היום.
בשנים 1999–2001 עבד לנדו, מטעם רותם תעשיות והקמ"ג, בחברת התקשורת האופטית סילייט,[13] חלוצת התקשורת הקוהרנטית בסיבים אופטיים, אשר פעלה בפרק רותם ובמרילנד, ארצות הברית.
עריכת פטנטים
ב-2005 החל לנדו לעסוק בענייני פטנטים במסגרות שונות, וב-2008 החל בהתמחות במשרד ד"ר מרק פרידמן ברמת-גן. ב-2010 זכה לנדו ברישיון עורך פטנטים מטעם רשות הפטנטים, משרד המשפטים. במהלך עבודתו ערך ותבע לנדו למעלה מ-40 פטנטים עבור לקוחות המשרדים ועבור עצמו.[14] החל מ-2015, לנדו הוא עורך פטנטים עצמאי הקשור למשרדי פטנטפרו, טף ושות' ואחרים.
ייעוץ חדשנות תעשייתית
מאז 2009 ייעץ לנדו ליזמים, לקרנות הון סיכון, לקרנות אירופיות ולרשות החדשנות הישראלית, לשעבר לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, באשר לחדשנות ולסיכויי היישום של תוכניות מחקר ופיתוח שונות. בשנים 2011–2020 בדק לנדו 200 בקשות תמיכה שהוגשו לרשות החדשנות. רבות מהמלצות התמיכה שלו אושרו וכתוצאה מכך זכו חברות לתמיכת המדינה בתקציבים של עשרות מיליוני שקלים.
משחקי חשיבה
לנדו זכה ב-7 פטנטים ישראלים ואמריקאיים על משחקי חשיבה שפיתח.[8] משחקים שלו נמכרו באתר היישומים של אפל, בחנויות אמזון בבריטניה, ארצות הברית וקנדה, באתר של צמרת משחקים ובפסטיבלים וירידים ברחבי הארץ.[15]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חגי הוברמן ואברהם נווה, ייחודו של כפר-תולדותיו וקורותיו של כפר הרא"ה, וועד כפר הרא"ה, 2003, עמ' 281
- ^ אלישיב אורן, לברגן־בלזן וחזרה לחיים: ספורו של מנחם אופן, חדרה: משפחת אופן, 1990
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 קורות חיים-מרדכי לנדו, 1.9.2020
- ^ 4.0 4.1 האתר של "רותם תעשיות"
- ^ M. Lando, Z. Rozenberg and M. Rokni, Negative Differential Conductivity in Electron-Beam Irradiated Ar/HCl Mixtures, Journal of applied Physics 61, 1987, עמ' 1667
- ^ S. Gabay, P. Blau, M. Lando, I. Druckman, Z. Horvitz, Y. Yfrah, I. Hen, E. Miron and I. Smilanski, Stabilization of high power copper vapor laser, Optics and Quantum Electronics 23, 1991, עמ' 5485
- ^ S. Gabay, I. Hen and M. Lando, A High Power Gold Vapor Laser, Proceeding of SPIE, High Power Gas Lasers, Petras V. Avizonis, Charles Freed, Jin J. Kim, Frank K. Tittel, Editors 1225, 1990, עמ' 260
- ^ 8.0 8.1 רשימת פרסומים ופטנטים של מרדכי לנדו, 1.9.2020
- ^ Mordechai Lando, Yehoshoa Shimony, Roth M.J. Benmair, Dov Abramovich, Vladimir Krupkin and Amnon Yogev, Visible solar pumped lasers, Optical Materials 13, 1999, עמ' 111-115
- ^ M. Lando, J. Kagan, B. Linyekin, G. Pecheny, J. Achiam, An astigmaic corrected target aligned solar concentartor, Optics Communications 180, 2000, עמ' 127-132
- ^ M. Lando, J. Kagan, B. Linyekin, V. Dobrusin, A solar pumped Nd:YAG laser in the high collection efficiency regime, Optics Communications 222, 2003, עמ' 371-381
- ^ M. Lando, J. Kagan, E. Kalmanzon, C. de Lange, Conversion of an astigmatic corrected target aligned solar concentrator into an educational demonstration facility, Proc. of the 12th Sede Boqer Symposium on Solar Electricity Production, 2004
- ^ סילייט- חברה לתקשורת אופטית, 2011
- ^ רשימת פטנטים ישראלים ואמריקאיים שמרדכי לנדו השיג עבור לקוחותיו ועבור עצמו
- ^ פעילויות של מרדכי לנדו בתחום משחקי החשיבה, 1 בספטמבר 2020
