משתמש:בעל חיי תורה/רבן גמליאל הזקן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Merge-arrows-3.svg מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך רבן גמליאל הזקן.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ עלה לארה"ק, זוג', נושאים בהם עסק, קהילה, הוריו, שנות חיו, חותן, אחיו, משלח ידו, הוא היה אומר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ בניו, אימרה, יחוסו, בית מדרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבן גמליאל הזקן
Sanhedrin88.jpg
מערת קברי הסנהדרין בירושלים (צילום מלפני כמאה שנה)
פטירה ירושלים
מקום פעילות ירושלים
רבותיו רבן יוחנן בן זכאי

רבן גמליאל הזקן הוא הנשיא השלישי לבית הלל הזקן, והיה בנו של רבן שמעון בנו של הלל ואביו של רבן שמעון בן גמליאל הזקן.

תחילת נשיאותו

הנה שנת תחילת נשיאותו תלוי במה בשנת פטירת אביו רבן שמעון בנו של הלל הזקן, דלשיטת הספר יוחסין (מאמר ראשון אות ש' בתוך הערותיו על ספר דורות עולם הוא סדר הקבלה להראב"ד) שרבן שמעון נפטר בשנת ג'תש"פ, אז יוצא שרבן גמליאל נתמנה לנשיא בשנת ג'תש"פ, ולפי הצד שהעלה הרלב"ח (שו"ת מהרלב"ח קונטרס הסמיכה ד"ה אבל) שאחרי הלל הזקן שנהג נשיאות מ' שנה, ממאה שנה לפני החורבן עד ס' שנה לפני החורבן, כל השלשה נשיאים שקמו תחתיו נהגו נשיאות לפרק זמן שוה, של עשרים שנה לכל אחד, נמצא שרבן שמעון נפטר בשנת ג'תשפ"ח, ואז נתמנה בנו רבן גמליאל לנשיא. אבל לשיטת הצמח דוד (ג'תשסח, הובא בסדר הדורות ג'תשסח) והדורות הראשונים (כרך ב דף שנד.) והתולדות תנאים ואמוראים (ערך שמעון בן הלל הזקן, וכפל דבריו בערך רבן גמליאל הזקן) שלא היה נשיא אלא לזמן קצר מאוד, נמצא שנתמנה לנשיא כבר בשנת פטירת הלל הזקן שהוא שנת ג'תשס"ח.

סוף זמן נשיאותו

כתב בספר היוחסין (ערך רבן גמליאל הזקן ד"ה ונחזור) וז"ל וזה רבן גמליאל הזקן היה י"ח שנים קודם החרבן, ואז מלך רבן שמעון בן גמליאל בנו עכ"ל. הרי שהיוחסין נקט דרבן גמליאל הזקן נפטר י"ח שנים קודם החורבן. ועל פי דבריו אלו קבע בעל הצמח דוד (ג'תתי. הובא בסדר הדורות, ג'תתי) את שנת ג' אלפים תת"י לשנת פטירת רבן גמליאל הזקן ומליכת רבן שמעון בנו, וז"ל רבן שמעון השני בן רבן גמליאל הזקן היה לנשיא ולראש ישיבה בשנת תת"י, י"ח שנים קודם החורבן ככתוב בספר יוחסין וכו' עכ"ל.

וקרוב לזה שיער הרלב"ח (שו"ת מהרלב"ח קונטרס הסמיכה ב) שאחרי הלל הזקן שנהג נשיאות מ' שנה, ממאה שנה לפני החורבן עד ס' שנה לפני החורבן, כל השלשה נשיאים שקמו תחתיו נהגו נשיאות לפרק זמן שוה, של עשרים שנה לכל אחד, וכדכתב וז"ל ואם זמן נשיאותם היה שוה, יהיה התחלת נשיאותו של רבן גמליאל הזקן מ' שנה קודם החרבן עכ"ל, ולפי זה נמצא שנשיאות רבן גמליאל הזקן כלה עשרים שנה לפני החורבן בשנת ג'תתח.

אבל לא הביאו ראיה לדבריהם, וגם הרלב"ח כתב שם מיד אחרי זה, וז"ל גם אם לא היה שוה וכו' עכ"ל, והיינו שהרלב"ח עצמו לא כתב כן בהחלט שזמן נשיאותם היה שוה, והעלה צד לומר שאולי זמן נשיאותם לא היה שוה.

חי עד קרוב לחורבן

הוכחות הדורות הראשונים שרבן גמליאל הזקן חי עד קרוב לחורבן
איברא הדורות הראשונים (כרך ב דף שנד. ד"ה ועל כן) יצא להוכיח, שרבן גמליאל הזקן היה חי עד קרוב לחורבן הבית, וז"ל רבן גמליאל הזקן אף שכבר היה לנשיא זמן קצר אחרי מות הלל, בכל זה ארכו ימי נשיאותו עד קרב לסוף ימי הבית. וזה הוא לפי שהלל נפטר רק כששים שנה לפני החרבן, ועל כן היה זה דבר טבעי אשר רבן גמליאל הזקן אחריו ארכו ימיו עד זמן לא רחוק מסוף ימי הבית, שהוא בכל זה רק ימי נשיאות של משך זמן מן ארבעים וחמשה עד כחמשים שנה עכ"ל.

והיינו שהדורות הראשונים ביאר שעל אף הנחתו שרבן שמעון בן הלל לא האריך ימים בנשיאותו, וזמן קצר אחרי מות הלל הזקן, כבר נתמנה נכדו רבן גמליאל הזקן לנשיא, מכל מקום היא הנותנת שכדרכו של עולם חי הנכד רבן גמליאל הזקן אחרי מות זקנו כחמישים שנה, שהוא מששים שנה לפני החורבן עד לערך עשר שנה לפני החורבן. והאריך להביא לזה שש ראיות, וז"ל-

[א- מזה שרבי חלפתא אביו של רבי יוסי ראה מעשיו] והננו רואים גם זאת כי רבי חלפתא אביו של רבי יוסי, אשר ימי רבי יוסי בנו אף כי גדל על ברכי אביו הנם לגמרי אחרי ימי ביתר, בכל זה הנה ידע רבי חלפתא את רבן גמליאל הזקן וראה מעשיו. ובמסכת שבת דף קט"ו. וכו' אמר רבי יוסי, מעשה באבא חלפתא וכו' זכור אני ברבן גמליאל אבי אביך וכו'. וזה אי אפשר כי אם שרבן גמליאל הזקן היה עוד זמן קרוב לפני חרבן הבית.

[ב- מזה שרבן גמליאל דיבנה שהיה צעיר בזמן החורבן ראה מעשיו] ורבן גמליאל דיבנה עצמו נכדו, אשר כידוע היה אחרי חרבן הבית עוד בימי עלומיו וכו', בכל זאת לא לבד שהביא את רבן גמליאל הזקן, כי אם שגם ידע וראה מעשיו והוראותיו. וכמו שהוא במסכת יבמות במשנה דף קכ"ב, אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה, מצאתי נחמיה איש בית דלי וכו' מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל הזקן נשותיהן וכו'. והנה ידע וראה הוראת רבן גמליאל הזקן, ונזכר דבר המעשה הזה והוראת רבן גמליאל הזקן עליו.

[ג- מזה שבסמוך לימי ביתר כשלא יכלו לעבר שנים היה חי עוד תלמיד לרבן גמליאל הזקן] ונראה זאת עוד יותר מענינו של נחמיה איש בית דלי וכו', כי המעשה הזה אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה היה כבר סמוך לימי ביתר, כאשר בארץ ישראל עצמה לא יכלו עוד לעבר שנים. ובכל זה היה חי עוד תלמיד מובהק לרבן גמליאל הזקן, ואמר לרבי עקיבא מקובלני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין וכו'.

[ד- חיזוק לראיה ג' מזה שתלמיד זה של רבן גמליאל הזקן היה עוד בכוחו לילך מבבל לארץ ישראל] ולשונו אמר לי אמור להם בשמי, אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות וכו', כדברי רבא שם דף קט"ו, אתם יודעים שמדינה זו משובשת בגייסות ולא אפשר לי למשבק אינשי ביתי ומייתי קמי רבנן וכו'. ומזה גם מבואר כי נחמיה איש בית דלי גם לא היה עוד זקן מופלג כלל, ואלו לא היתה המדינה אז משובשת בגייסות, היה הוא עצמו עושה זה, והיה הולך עתה לארץ ישראל להעיד קבלתו מרבן גמליאל הזקן בהשמע לו עתה מרבי עקיבא כי כן הדבר שבבית הוועד הם צריכים לעדות זו וכו'. וכל זה הוא מפני שרבן גמליאל הזקן היה עוד נשיא קרוב לסוף ימי הבית.

[ה- חיזוק לראיה ב' מזה שרבן גמליאל דיבנה העיד על דברים שקיבל מבית רבן גמליאל הזקן] ובמסכת ראש השנה דף כ"ה נאמר. תניא אמר להם רבן גמליאל לחכמים, כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים שבא בארוכה וכו'. ומבואר גם מזה סוף זמן רבן גמליאל הזקן עד שבא רבן גמליאל דיבנה אף שבימי החרבן עדין היה בימי עלומיו, בכל זאת הספיק עוד לראות את כל סדרי רבן גמליאל הזקן, ושם קבל מה שקבל.

[ו- חיזוק לראיה ה' מזה שרבן גמליאל העיד על עוד דבר שקיבל מבית רבן גמליאל הזקן] (כרך ג דף ל.) וכן הוא שם (ראש השנה כ"ה) גם בעובדא שניה בברייתא אחרת וכו'. אמר להם רבן גמליאל כך מקובלני מבית אבי אבא אין חידושה של לבנה וכו' עכ"ל.

דעת הדורות הראשונים

בדעת הדורות הראשונים לעניין חיי רבן גמליאל הזקן
ומכח שתי ראיות אלו האחרונות שהעיד מהדברים שקיבל מבית אבי אבא, חזר בו ממה שכתב בתחילה שימי נשיאותו ארכו רק למשך זמן מן ארבעים וחמשה עד כחמשים שנה, ונקט שימי נשיאותו ארכו יותר עד תחילת ימי המלחמה והצרות, וכתב (כרך ב דף שנה:) וז"ל ויותר מזה נראה במקום הזה, כי אביו רבן שמעון בנו של רבן גמליאל הזקן, היה נשיא אך שנים מעטים בימי המבוכות והמלחמה והחרבן, ועל כן אין קבלת רבן גמליאל דיבנה ממה שראה בבית אביו, כי אם יותר מזה ממה שנעשה בבית אבי אביו, וכלשונו המפורש מבית אבי אבא עכ"ל.

והיינו שמזה שרואים בכמה מקומות שהקבלות של רבן גמליאל דיבנה הם מבית אבי אביו רבן גמליאל הזקן, ולא מבית אביו רבן שמעון בן גמליאל הזקן, יש ללמוד מזה שרבן גמליאל הזקן היה חי עד קרוב לחורבן הבית, דרק לפי זה יתכן שעיקר השימוש של רבן גמליאל דיבנה היה אצל אבי אביו רבן גמליאל הזקן, יותר מאביו רבן שמעון בן גמליאל הזקן.

ויש להוסיף על דבריו מהא דאיתא בגמרא (בבא מציעא דף נט עמוד ב) מה שאמרה אחותו של רבן גמליאל לאחר פטירתו, וז"ל אימא שלום [פרש"י- כך שמה] דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי וכו', אמרה ליה, קום קטלית לאחי, אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב, אמר לה מנא ידעת, אמרה ליה כך מקובלני מבית אבי אבא, כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה עכ"ל.

ופירש רש"י (ד"ה מבית אבי אבא), וז"ל מבית אבי המשפחה, שבת נשיאים היתה, והם מבית דוד עכ"ל. אבל התוספות (ד"ה חוץ) נחלקו על רש"י וכתבו, וז"ל ושמא מבית רבן גמליאל היתה מקובלת שהיה אבי המשפחה ולאו אדוד קאמר, כדאשכחן נמי (ר"ה כה.) דאמר רבן גמליאל מקובלני מבית אבי אבא שפעמים בא בארוכה כו' עכ"ל. היוצא מדברי התוספות שגם אחותו של רבן גמליאל היתה קבלתה מביתו של אבי אביה רבן גמליאל הזקן. [[קטגוריה:יהודי תקופת בית שני]] [[קטגוריה:נשיאי הסנהדרין]] [[קטגוריה:תנאים]] [[קטגוריה:בית דוד]]