ניבירו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניבירו הוא שמה של פלנטה, אשר לפי המקובל כיום היא דמיונית וחסרה במערכת השמש, וממנה "הגיעו האלילים" על פי המיתוס השומרי.

התאוריה

קיימת תאוריה שלמה המנסה לקשר בין ביקור חוצנים על כדור הארץ לבין המיתוס השומרי. התאוריה מיוחסת לזכריה סיטשין, סופר הטוען שהוא חוקר התרבות השומרית אף כי חסרה לו השכלה פורמלית בתחום הארכאולוגיה.

בבסיס התאוריה עומד סיפור המיתוס השומרי, וחותם שומרי עתיק, הנקרא VA243 על פי המקוטלג במוזיאון ברלין. בחותם זה ישנו ציור של שנים עשר כוכבי לכת, המקיפים את כדור הארץ. היות שבתקופה העתיקה נחשבו השמש והירח לכוכבים המקיפים את כדור הארץ, תומכי התאוריה מפרשים את ציור כוכבי הלכת כציור המעיד על עשרה כוכבי לכת, הנמצאים כביכול במערכת השמש, כאשר העשירי בהם אחרי התשעה הידועים לנו כיום (כולל פלוטו, שבינתיים הורד מעמדו מכוכב לכת לכוכב לכת ננסי) הוא כוכב הלכת ניבירו.

השם "ניבירו" פירושו באכדית קדומה, "נקודת מעבר"[1] וזכריה סיטשין היה זה שהעניק שם זה ב-1976 לכוכב הלכת התאורטי שלו.

מקור התאוריה

ב-1843, ג'ון קאוץ' אדמס, מתמטיקאי ואסטרונום בריטי, הגיע למסקנה שמקור ההפרעה למסלול אורנוס נעוץ בהשפעת כבידה מכוכב לכת אחר וכך התגלה נפטון. בצורה דומה התגלה בהמשך גם פלוטו, אך הוא לא סיפק במשך שנים את כל המסה הדרושה לפי חישובי המדענים ומכאן תחילת החיפוש אחרי כוכב לכת עשירי.

כיום מסתבר שהחוקרים טעו במדידה, וכל כוכבי הלכת כביכול, שהתגלו אחרי פלוטו היו קטנים ולכן אף נפתחה בעבורם קטגוריה חדשה - כוכבי לכת ננסיים. למרות זאת, זכריה סיטשין ומעריציו עדיין מחפשים את הפלנטה החסרה ומזהים אותה עם ניבירו, אשר לפי הטענה הוא בעל מסלול אליפטי המקיף את השמש מידי 3,600 שנים.

נאס"א עוקבת כל העת אחר השמים בחיפוש אחר אסטרואידים המסכנים את כדור הארץ וכוכב לכת כה גדול לא היה יכול להתחמק ממכשירי התצפית שלה. חסידי התאוריה סבורים לפיכך, כי נאס"א מעדיפה להכחיש את המידע שברשותה כדי למנוע בהלה ציבורית. הם גם טוענים כי חור במערכת התצלומים של Google Earth הוא מקום שהמידע נמחק ממנו כדי להסוות את ניבירו. טענה נוספת קושרת צילום של ערפילית המרוחקת ממערכת השמש, שאינה חלק ממנה, כאילו מדובר בניבירו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0