סימיליאן צ'קדה
 |
ד"ר סימיליאן פרניו צ'קדה (בקרואטית: Smiljan Franjo Čekada, 29 בנובמבר 1902 - 18 בינואר 1976) היה כומר קתולי, בישוף סקופיה ובהמשך גם ארכיבישוף וורחבוסנה. במלחמת העולם השנייה התנגד בגלוי לנאצים והציל לפחות 5 ילדים יהודים.
קורות חייו עד מלחמת העולם ה-2
נולד בשנת 1902 בדוני ואקוף שבבוסניה למשפחה עם חמישה ילדים. הוא ושני אחיו הפכו לכמרים.[1]
ב-5 באפריל 1925 סימיליאן פרניו צ'קדה הוסמך לכומר.[2] למד באוניברסיטה האפיפיורית הגיאורגיאנית ברומא ובשנת 1928 הפך לדוקטור בפילוסופיה. בין השנים 1928 ו-1933 היה העורך הראשי של העיתון הקתולי השבועי.
החל משנת 1939 החל להתקדם בהיררכיה הכנסייתית ובשנת 1940 מונה לבישוף של סקופיה,[2]עיר הבירה של מקדוניה אשר בתקופה זו הייתה חלק מיוגוסלביה. החל מדרשתו הראשונה, דיבר צ'קדה על צדק בין בני אדם ללא קשר ללאום או לגזע.[3]
הפעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
ערב מלחמת עולם השנייה, חיו במקדוניה קרוב ל-8,000 יהודים, כמחציתם בסקופיה.[4]במהלך מלחמת העולם השנייה, באפריל 1941, סופחה מקדוניה כמחוז בולגרי.
בשנת 1942 החלו המגעים בין בולגריה וגרמניה להעברת כל היהודים בשלטון הבולגרי למחנות הריכוז בפולין. ועידה מיוחדת לענייני יהודים, בהנהגת אלכסנדר בלב, הוקמה בשנת 1942 ומטרתה הייתה לבודד את היהודים מהחברה הבולגרית תוך ביטול זכויותיהם כדי לגרשם מהמדינה.
ב-22 בפברואר 1943 נחתם ההסכם בין גרמניה לבולגריה שקבע כי ראשוני היהודים שיגורשו יהיו 20,000 יהודים מתראקיה, מקדוניה והעיר פירוט שבסרביה.
כאשר נחתם ההסכם, כיהן צ'קדה כבישוף הקתולי של סקופיה. צ'קדה מחה בכתב בפני בוגדאנוב, מפקד המשטרה הבולגרי, על ריכוזם של יהודי מקדוניה במרץ 1943 לקראת שילוחם להשמדה בטרבלינקה. הוא דרש ממנו בין היתר, לבקר במחנה 'מונופול' בו רוכזו היהודים לפני שילוחם ואיים שאם לא יתייחסו ליהודים באופן אנושי, כי ייתן על כך את הדין.[5]
בוגדאנוב לא השיב על המכתב אך התלונן באוזני הקונסול הגרמני בסקופיה וזה צירף את התלונה לדיווח ששלח למשרד החוץ לגירוש יהודי מקדוניה.[3]
צ'קדה שהה יום יום בשערי המחנה 'מונופול' ודרש בעל פה ובכתב לפחות לשחרורם של "יהודים בני דת קתולית" כהגדרתו ותבע רשות לבקר אישית את היהודים העצורים במחנה - אך לשווא.[6]
ד"ר צ'קדה היה מעורב גם בהסתרה של קבוצת ילדים יהודים במנזרים קתוליים במקדוניה ומחוצה לה.[5] במנזר בקרבת סקופיה הצליח ד"ר צ'קדה להסתיר חמישה ילדים יהודים - 4 בנים ובת.[6]
לאחר המלחמה
בין השנים 1946–1951 שימש כמנהל השליחים של הבישופות והשתתף ב-4 הפגישות הראשונות של וועידת הוותיקן ה-2.
ב-12 ביוני 1967 מונה כעוזר הארכיבישוף של וורחובוסנו וב-13 בינואר 1970 הוכתר כארכיבישוף של אותו אזור.[2]
צ'קדה נפטר ב-18 בינואר 1976 בסרייבו ונקבר בבית הקברות בעיר. ב-28 באוקטובר 2011 הועברו עצמותיו לקתדרלת הלב ה"קדוש" של ישו (בה קבורים הארכיבישופים של וורחובוסנו) ונקברו בקריפטה.[7]
הכרה והנצחה
ב-9 במרץ 2010, הוכר כחסיד אומות העולם על פועלו במלחמת העולם השנייה להצלת יהודים.[3]
קישורים חיצוניים
- סימיליאן צ'קדה, חסידי אומות עולם, יד ושם (אנגלית)
- ארכיבישוף סימיליאן פראניו צ'קדה, אתר הארכיבישופות הקתולית (אנגלית)
הערות שוליים
- ^ Portal Hercegbosna.Org, Vijesti - BiH - Po cijenu vlastitog života spašavao Židove - HercegBosna - Portal Hrvata Bosne i Hercegovine, www.hercegbosna.org (ב־)
- ^ 2.0 2.1 2.2 David M. Cheney, Archbishop Smiljan Franjo Cekada [Catholic-Hierarchy], www.catholic-hierarchy.org
- ^ 3.0 3.1 3.2 "סימיליאן צ'קדה", חסידי אומות עולם, יד ושם
- ^ יהודי מקדוניה | גילי חסקין - מדריך טיולים, באתר www.gilihaskin.com
- ^ 5.0 5.1 הבישוף הקתולי של סקופיה (מקדוניה) - 1943" מכתבו של ד"ר נסים יושע למנהל המחלקה של חסידי אומות עולם ביד ושם, מתוך התיק של ד"ר צ'קדה במאגר חסידי העולם של יד ושם
- ^ 6.0 6.1 המלצתה של ג'ני לבל להכרזתו של צ'קדה כחסיד אומות העולם, מתוך התיק של ד"ר צ'קדה במאגר חסידי העולם של יד ושם
- ^ Zemni ostaci nadbiskupa Cekade preneseni u katedralu, www.katolicki-tjednik.com (אורכב 01.11.2013 בארכיון Wayback Machine)
