ספירת שנות היובל
ספירת השנים היא מצווה שנזכרה בתורה, ועניינה, לציין בכל שנה את מספר השנה במחזור השמיטה והיובל. לאחר שסופרים שבע שביעיות של שנים, שהן 49 שנים, מקדשים את השנה החמישים ומכריזים עליה כשנת היובל. בשנה שלאחר מכן, הספירה מתחילה מחדש.
מקורות
המצוה נזכרה בספר ויקרא: "וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים, וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה".[1]
ונזכרה גם בדברי הרמב"ם: "ציוונו למנות השנים והשמיטים שבע שבע עד שנת היובל, אחר שנכבשה הארץ והתגברנו בה. ומצוה זו, כלומר ספירת שני השמיטה, היא נמסרת לבית דין הגדול, כלומר סנהדרי גדולה, כי הם שימנו שנה שנה מהחמשים שנה, כמו שימנה כל איש ואיש ממנו ימי העומר. והוא אמרו יתעלה "וספרת לך שבע שבתות שנים". ולשון ספרי "יכול יספור שבע שמטות זו אחר זו ויעשה יובל? תלמוד לומר שבע שנים שבע פעמים, הא עד שיאמרו שני כתובים ואם לאו לא שמענו". כלומר, שמצוה זו לא הגיע איכות עשייתה אלא משני כתובים, והוא שנמנה השנים ביחיד, ונמנה השבועות עמהן שבע פעמים."[2]
אופן קיום המצוה
המצווה מוטלת על הציבור כולו, ולכן היא מתבצעת בפועל על-ידי הסנהדרין - בית-הדין הגדול.
בתחילתה של כל שנה, הם היו אומרים "השנה היא השנה ה[מספר] שהיא [מספר] שבועות ו-[מספר] שנים ליובל". למשל, בתחילת השנה השמינית היו אומרים "השנה היא השנה השמינית, שהיא שבוע אחד ושנה אחת ליובל".[3]
זמן הספירה
ב"ערוך השולחן העתיד" כתב שהיו סופרים בבוקר ראש השנה.[4]
ב"מנחת חינוך" ציין ש"זריזים מקדימים למצוות", ומשמע מדבריו שהיו סופרים כבר בליל ראש השנה, מייד עם תחילת השנה החדשה. ובכל מקרה, אם לא ספרו בראש השנה, עליהם לספור בהמשך השנה.[5]
ברכה לפני הספירה
הפוסקים התלבטו בשאלה האם בית-הדין היו מברכים לפני הספירה, כמו שאנחנו מברכים לפני ספירת העומר. בעלי התוספות כתבו ש"מברכין בית דין בכל שנה".[6] והרמב"ן כתב: "ולא ידעתי אם לומר שיהיו בית דין הגדול חייבין לספור שנים ושבועות בראש כל שנה ולברך עליהן כמו שנעשה בספירת העומר, או לומר שיזהרו בית דין במנין ויקדשו שנת החמשים."[7]
דעות חולקות
לפי חלק מהראשונים, אין צורך לספור את השנים בדיבור, אלא מספיק לדעת את מספר השנה כדי לחשב את היובל.[8]
ספירת היובל לעומת ספירת העומר
נוסח ספירת היובל דומה לנוסח של ספירת העומר, אלא שבמקום "יום" אומרים "שנה", ובמקום "לספירת העומר" אומרים "ליובל". כמו כן, ספירת העומר מוטלת על כל יחיד ויחיד, בעוד ספירת היובל מוטלת על בית-הדין המייצג את כל ישראל. הנימוק להבדל זה הוא הנוסח השונה של הציוויים בתורה: בספירת העומר כתוב "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם"[9] בלשון רבים, ומשמע שהכוונה לכל אחד ואחד; ובספירת היובל כתוב "וְסָפַרְתָּ לְךָ", ומשמע שהכוונה לציבור כולו כאיש אחד.[3]
ספירת היובל בימינו
לפי רוב הרבנים, מצוות ספירת היובל אינה נוהגת בימינו, כיוון שמצוות היובל עצמה אינה נוהגת. אולם חברי הסנהדרין החדשה נוהגים לספור את השנים לשמיטה וליובל החל משנת ה'תשע"ו.[10]
הערות שוליים
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק ח'
- ^ ספר המצוות עשה קמ
- ^ 3.0 3.1 הרב יהודה זולדן, ספירת השנים לשמיטה וליובל וספירת העומר, "מכון התורה והארץ", גיליון 109 (תשרי ה'תשע"ו), עמ' 49.
- ^ ערוך השולחן העתיד, הלכות שמיטה ויובל י ו
- ^ מנחת חינוך מצווה של
- ^ כתובות עב א#תוספות
- ^ קטע:רמב"ן על ויקרא כג טו
- ^ הר"ן על פסחים כז ב בדפי הרי"ף. וראו שו"ת הרב עקיבא איגר, סימן כח-לא.
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ט"ו
- ^ ירושה שלישית ויובל ראשון - קישורים לסרטוני וידיאו המתעדים את ספירת השמיטין והיובלות ע"י הסנהדרין החדשה
| שמיטה ויובל | ||
|---|---|---|
| מצוות השביעית | שמיטת קרקעות • מלאכות שביעית • שמיטת כספים • פרוזבול • מצוות הקהל • שביעית בזמן הזה | 
|
| פירות שביעית | חנטה ולקיטה • איסור שמור • איסור נעבד • איסור סחורה • איסור ספיחין • דמי שביעית • ביעור שביעית • שלש ארצות לשביעית | |
| מצוות היובל | ספירת שנות היובל • שנת היובל • גאולת קרקע • בתים ושדות בתקופת היובל • מצוות הענקה | |
| פתרונות הלכתיים | יבול שישית • זריעה מוקדמת • יבול חו"ל • מצע מנותק • אוצר בית דין • היתר מכירה • יבול נוכרי • פח שמיטה | |
| ארגונים | קרן השביעית • אוצר הארץ • ועדת שמיטה • שמיטה ישראלית | |
| מקורות | מסכת שביעית • ספרות על שנת השמיטה | |
