גינאה המשוונית קרויה על שם קו המשווה אף שהוא עובר בכלל בתחומה של גבון שבגבולה הדרומי. גם חבל הארץ אקווטוריה, המצוי באפריקה, קרוי על שם קו המשווה, אף שהוא רק סמוך לו מדרום. איי ליין, חלקם בריבונות ארצות הברית וחלקם בריבונות קיריבטי, קרויים אף הם על שם קו המשווה, העובר בין האיים אך לא חוצה אף אחד מהם. לעומת זאת, קיימות כיום למעלה מעשרים מדינות שקו המשווה דווקא כן עובר בתחומן. אולם מתוך כל המדינות האלו, קרויה רק אחת, אקוודור, על שמו של קו המשווה
קבוצת הקוטב של סקוט בקוטב הדרומי, 18 בינואר 1912. משמאל לימין: (עומדים) אדוארד אדריאן וילסון, רוברט פלקון סקוט, לורנס אוטס; (יושבים) הנרי רוברטסון באוארס, אדגר אוונס
משלחת טֶרָה נוֹבָה (1910–1912), או בשמה הרשמי "המשלחת הבריטית לאנטארקטיקה 1910", יצאה למסעה בהנהגת רוברט פלקון סקוט במטרה להיות הראשונה להגיע לקוטב הדרומי. סקוט וארבעת חבריו הגיעו אל הקוטב ב-17 בינואר 1912, אך מצאו שם כי המשלחת הנורווגית בראשות רואלד אמונדסן הקדימה אותם ב-33 ימים. סקוט ואנשיו נספו כולם במסעם חזרה מן הקוטב. יומנים ותצלומים ממסעם וכן אחדות מגופותיהם התגלו על ידי משלחת חיפוש שמונה חודשים לאחר מכן.
סקוט היה מנוסה בפיקוד על משלחות לאזור, לאחר שהנהיג קודם את "משלחת דיסקברי" לאנטארקטיקה בשנים 1901–1904. משלחת טרה נובה, שנקראה על שם ספינת האספקה שלה, טרה נובה, הייתה יוזמה פרטית שמומנה בתרומות ציבוריות בתוספת מענק ממשלתי. גיבוי נוסף קיבלה המשלחת מן האדמירליות הבריטית, שבחרה למסע ימאים מנוסים, ומן החברה הגאוגרפית המלכותית. לצד החתירה להגיע לקוטב, קיבלה עליה המשלחת תוכנית מדעית מקיפה וחקרה את אדמת ויקטוריה ואת ההרים המערביים. ניסיונה לנחות ולחקור את ארץ אדוארד השביעי נכשל. מסע אל כף קרוזייה ביוני וביולי 1911 היה מסע המזחלות הממושך הראשון שהתבצע בעיצומו של חורף הקוטב.
במשך שנים רבות לאחר מותו נותר על כנו מעמדו של סקוט כגיבור טראגי ללא עוררין, ומעטים עסקו בשאלת גורמי האסון שפקד את המשלחת לקוטב. ברבע האחרון של המאה ה-20 הועמדה המשלחת לבחינה מדוקדקת יותר, ודעות ביקורתיות יותר באו לידי ביטוי בנושאי ארגונה והתנהלותה. דרגת אשמתו האישית של סקוט עודנה שנויה במחלוקת בקרב החוקרים.
קבוצת הקוטב של סקוט בקוטב הדרומי, 18 בינואר 1912. משמאל לימין: (עומדים) אדוארד אדריאן וילסון, רוברט פלקון סקוט, לורנס אוטס; (יושבים) הנרי רוברטסון באוארס, אדגר אוונס
משלחת טֶרָה נוֹבָה (1910–1912), או בשמה הרשמי "המשלחת הבריטית לאנטארקטיקה 1910", יצאה למסעה בהנהגת רוברט פלקון סקוט במטרה להיות הראשונה להגיע לקוטב הדרומי. סקוט וארבעת חבריו הגיעו אל הקוטב ב-17 בינואר 1912, אך מצאו שם כי המשלחת הנורווגית בראשות רואלד אמונדסן הקדימה אותם ב-33 ימים. סקוט ואנשיו נספו כולם במסעם חזרה מן הקוטב. יומנים ותצלומים ממסעם וכן אחדות מגופותיהם התגלו על ידי משלחת חיפוש שמונה חודשים לאחר מכן.
סקוט היה מנוסה בפיקוד על משלחות לאזור, לאחר שהנהיג קודם את "משלחת דיסקברי" לאנטארקטיקה בשנים 1901–1904. משלחת טרה נובה, שנקראה על שם ספינת האספקה שלה, טרה נובה, הייתה יוזמה פרטית שמומנה בתרומות ציבוריות בתוספת מענק ממשלתי. גיבוי נוסף קיבלה המשלחת מן האדמירליות הבריטית, שבחרה למסע ימאים מנוסים, ומן החברה הגאוגרפית המלכותית. לצד החתירה להגיע לקוטב, קיבלה עליה המשלחת תוכנית מדעית מקיפה וחקרה את אדמת ויקטוריה ואת ההרים המערביים. ניסיונה לנחות ולחקור את ארץ אדוארד השביעי נכשל. מסע אל כף קרוזייה ביוני וביולי 1911 היה מסע המזחלות הממושך הראשון שהתבצע בעיצומו של חורף הקוטב.
במשך שנים רבות לאחר מותו נותר על כנו מעמדו של סקוט כגיבור טראגי ללא עוררין, ומעטים עסקו בשאלת גורמי האסון שפקד את המשלחת לקוטב. ברבע האחרון של המאה ה-20 הועמדה המשלחת לבחינה מדוקדקת יותר, ודעות ביקורתיות יותר באו לידי ביטוי בנושאי ארגונה והתנהלותה. דרגת אשמתו האישית של סקוט עודנה שנויה במחלוקת בקרב החוקרים.
גינאה המשוונית קרויה על שם קו המשווה אף שהוא עובר בכלל בתחומה של גבון שבגבולה הדרומי. גם חבל הארץ אקווטוריה, המצוי באפריקה, קרוי על שם קו המשווה, אף שהוא רק סמוך לו מדרום. איי ליין, חלקם בריבונות ארצות הברית וחלקם בריבונות קיריבטי, קרויים אף הם על שם קו המשווה, העובר בין האיים אך לא חוצה אף אחד מהם. לעומת זאת, קיימות כיום למעלה מעשרים מדינות שקו המשווה דווקא כן עובר בתחומן. אולם מתוך כל המדינות האלו, קרויה רק אחת, אקוודור, על שמו של קו המשווה
_(15092707441).jpg)
