עמוד ראשי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוכים הבאים למכלול!
ברוכים הבאים למכלול!
המכלול הוא מיזם לחיבור והנגשת אנציקלופדיה שיתופית, יהודית ומהימנה בלשון נקייה ובאספקלריה תורנית, שאותה כולם יכולים לערוך. כעת יש במכלול 360,661 ערכים שעברו בקרה, התאמה או עריכה, מתוכם 2,906 ערכים שנוצרו במכלול.
המכלול הוא מיזם לחיבור והנגשת אנציקלופדיה שיתופית, יהודית ומהימנה בלשון נקייה ובאספקלריה תורנית, שאותה כולם יכולים לערוך. כעת יש במכלול 360,661 ערכים שעברו בקרה, התאמה או עריכה, מתוכם 2,906 ערכים שנוצרו במכלול.
פורטלים

פורטל היום

פורטל זוחלים ודו-חיים הוא שער לכל ערכי הזוחלים ודו-חיים במכלול. הפורטל מציג מידע אודות סדרות הזוחלים והדו-חיים, תמונות וסרטונים, קטעי הידעת?, ערכים מומלצים ועוד.


פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
חלב פיזיקה
גאוגרפיה כימיה
תמונת היום
תמונת היום
צב ים ירוק בהוואי.
צב ים ירוק בהוואי.

צב ים ירוק בהוואי. צב הים הירוק הוא מין של צב יחיד בסוגו הנפוץ בימים באזורים טרופיים וסובטרופים ולו שתי אוכלסיות נפרדות באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט. צב הים הירוק מצוי גם לאורך רצועת החוף הישראלי של הים התיכון. שמו ניתן לו בגלל השומן הירוק הנמצא מתחת לשריון העליון.


הידעת?
הידעת?
יוליוס קיסר
יוליוס קיסר
יוליוס קיסר, שליט של רומא, לא שימש בתפקיד קיסר למרות שמו. תוארו הרשמי היה דיקטטור לכל ימי חייו, או ליתר דיוק, "דיקטטור מתמיד". בנו המאומץ, אוגוסטוס קיסר, היה הראשון בקיסרי רומא. הוא אימץ את השם "אימפרטור" כשמו הפרטי, במקום שמו הקודם, גאיוס, ואחריו כונו כל שליטי האימפריה הרומית אימפרטורים.
ספירת העומר
היום שמונה ושלושים יום, שהם חמישה שבועות ושלושה ימים לעומר
ערך מומלץ
ערך מומלץ
תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.
תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.

וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח, כלומר פיוט המעמיד קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ, המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה.

לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).

בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה, ומשלב לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות, גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית נתגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספוים לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך אחדים מהם עוררו דיון ארוך במחקר בשאלות ספקות במקורם.

חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים.

אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים.

פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/ויאהב אומן28931778

היום בלוח השנה
היום בלוח השנה
מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד
מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד
היום בהיסטוריה
היום בהיסטוריה
צ'ארלס לינדברג והמטוס עמו חצה את האוקיינוס האטלנטי
צ'ארלס לינדברג והמטוס עמו חצה את האוקיינוס האטלנטי
תמונת היום
תמונת היום
צב ים ירוק בהוואי.
צב ים ירוק בהוואי.

צב ים ירוק בהוואי. צב הים הירוק הוא מין של צב יחיד בסוגו הנפוץ בימים באזורים טרופיים וסובטרופים ולו שתי אוכלסיות נפרדות באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט. צב הים הירוק מצוי גם לאורך רצועת החוף הישראלי של הים התיכון. שמו ניתן לו בגלל השומן הירוק הנמצא מתחת לשריון העליון.


ערך מומלץ
ערך מומלץ
תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.
תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.

וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח, כלומר פיוט המעמיד קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ, המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה.

לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).

בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה, ומשלב לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות, גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית נתגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספוים לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך אחדים מהם עוררו דיון ארוך במחקר בשאלות ספקות במקורם.

חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים.

אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים.

פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/ויאהב אומן28931778

הידעת?
הידעת?
יוליוס קיסר
יוליוס קיסר
יוליוס קיסר, שליט של רומא, לא שימש בתפקיד קיסר למרות שמו. תוארו הרשמי היה דיקטטור לכל ימי חייו, או ליתר דיוק, "דיקטטור מתמיד". בנו המאומץ, אוגוסטוס קיסר, היה הראשון בקיסרי רומא. הוא אימץ את השם "אימפרטור" כשמו הפרטי, במקום שמו הקודם, גאיוס, ואחריו כונו כל שליטי האימפריה הרומית אימפרטורים.
היום בלוח השנה
היום בלוח השנה
מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד
מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד
היום בהיסטוריה
היום בהיסטוריה
צ'ארלס לינדברג והמטוס עמו חצה את האוקיינוס האטלנטי
צ'ארלס לינדברג והמטוס עמו חצה את האוקיינוס האטלנטי