אילנית אוסטרלית לבנה - מין של אילנית הנפוצה במקור באוסטרליה ובגינאה החדשה והובאה גם אל אזורים מסוימים בניו זילנד ובארצות הברית והתרבתה שם. אילנית זו היא מין גדול יחסית, ואורכה מגיע ל-10 סנטימטרים. האילנית האוסטרלית הלבנה נוחה לגידול בידי בני אדם ומותאמת למחיה באזורים עירוניים, בסביבות מגורי האדם; לרוב היא נמצאת על חלונות בתים, בהם היא תרה אחר חרקים שנמשכים לאור. לחומר המופרש מעור האילנית סגולות רפואיות, והוא יכול לשמש כחומר מחטא ואנטי-ויראלי בתכשירי רוקחות.
מי שהיה נשוי (ל)שלוש נשים הוא משפט הפתיחה של משנה במסכת כתובות (י, ד), העוסקת בחלוקת רכוש בין מספר נושים, כאשר אף אחד מהנושים אינו יכול להוכיח שזיקתו לרכוש קדמה בזמן לזיקתם של הנושים האחרים. המשנה דנה בדוגמה של חלוקת עזבונו של אדם בין שלוש אלמנותיו, אולם מציינת שאותו הכלל תקף גם למקרים כגון פירוק שותפות. במשנה מוצג אופן החלוקה בשלושה מקרים שבהם העיזבון אינו גדול דיו כדי לכסות את הסכום שהובטח בכתובה לכל אחת מהנשים. פרשני המשנה התקשו למצוא את הכלל המנחה שעל פיו נקבעו מקרים אלו, והמשנה נותרה ללא פירוש משביע רצון. בשנת 1985 הציעו ישראל אומן ומיכאל משלר פתרון אפשרי לבעיה, שמבוסס על הכללת שיטת החלוקה שמתוארת במשנה שניים אוחזין, הפותחת את מסכת בבא מציעא. הפתרון הוא חדשני בכך שהוא התגלה באמצעות הפעלת כלים מתורת המשחקים המודרנית (תחום התמחותם של אומן ומשלר) על טקסט מן המשנה.
אילנית אוסטרלית לבנה - מין של אילנית הנפוצה במקור באוסטרליה ובגינאה החדשה והובאה גם אל אזורים מסוימים בניו זילנד ובארצות הברית והתרבתה שם. אילנית זו היא מין גדול יחסית, ואורכה מגיע ל-10 סנטימטרים. האילנית האוסטרלית הלבנה נוחה לגידול בידי בני אדם ומותאמת למחיה באזורים עירוניים, בסביבות מגורי האדם; לרוב היא נמצאת על חלונות בתים, בהם היא תרה אחר חרקים שנמשכים לאור. לחומר המופרש מעור האילנית סגולות רפואיות, והוא יכול לשמש כחומר מחטא ואנטי-ויראלי בתכשירי רוקחות.
מי שהיה נשוי (ל)שלוש נשים הוא משפט הפתיחה של משנה במסכת כתובות (י, ד), העוסקת בחלוקת רכוש בין מספר נושים, כאשר אף אחד מהנושים אינו יכול להוכיח שזיקתו לרכוש קדמה בזמן לזיקתם של הנושים האחרים. המשנה דנה בדוגמה של חלוקת עזבונו של אדם בין שלוש אלמנותיו, אולם מציינת שאותו הכלל תקף גם למקרים כגון פירוק שותפות. במשנה מוצג אופן החלוקה בשלושה מקרים שבהם העיזבון אינו גדול דיו כדי לכסות את הסכום שהובטח בכתובה לכל אחת מהנשים. פרשני המשנה התקשו למצוא את הכלל המנחה שעל פיו נקבעו מקרים אלו, והמשנה נותרה ללא פירוש משביע רצון. בשנת 1985 הציעו ישראל אומן ומיכאל משלר פתרון אפשרי לבעיה, שמבוסס על הכללת שיטת החלוקה שמתוארת במשנה שניים אוחזין, הפותחת את מסכת בבא מציעא. הפתרון הוא חדשני בכך שהוא התגלה באמצעות הפעלת כלים מתורת המשחקים המודרנית (תחום התמחותם של אומן ומשלר) על טקסט מן המשנה.
_crop.jpg)
