עמוד ראשי
| פורטלים |
| ||||||||||||||||
| תמונת היום |  |
 צב ים ירוק בהוואי. צב הים הירוק הוא מין של צב יחיד בסוגו הנפוץ בימים באזורים טרופיים וסובטרופים ולו שתי אוכלסיות נפרדות באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט. צב הים הירוק מצוי גם לאורך רצועת החוף הישראלי של הים התיכון. שמו ניתן לו בגלל השומן הירוק הנמצא מתחת לשריון העליון.
|
| הידעת? |  |
.JPG) |
| חדשות ואקטואליה |  |
נפטרו לאחרונה: אייל חיימובסקי, פטר לקס • ג'ון ברייסון |
| ערכים חדשים מבית המכלול |
| ערכים בפרשת השבוע - בהר בחוקותי |
|
פרשת בהר: שמיטה • יובל • גאולת קרקע • בתים ושדות בתקופת היובל • מצוות תקיעת שופר ביובל • אונאת ממון • אונאת דברים • איסור ריבית • עבד עברי • עבודה זרה • איסור מצבה ואבן משכית • פרשת בחוקותי: ערכין • העמדה והערכה • תמורה • מעשר • הקדש • בכור • מעשר בהמה • הקדש שדה אחוזה |
| עניינא דיומא - ספירת העומר |
|
ממחרת השבת • ספירת העומר • מיתת תלמידי רבי עקיבא • מנהגי אבלות בימי ספירת העומר • מ"ח קנייני תורה • שבועות |
| ספירת העומר |
|
היום שמונה ושלושים יום, שהם חמישה שבועות ושלושה ימים לעומר
|
| ערך מומלץ |  |
 וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח, כלומר פיוט המעמיד קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ, המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה. לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים). בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה, ומשלב לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות, גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית נתגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספוים לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך אחדים מהם עוררו דיון ארוך במחקר בשאלות ספקות במקורם. חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים. אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים. פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/ויאהב אומן28931778 |
| היום בלוח השנה |  |
פרשת השבוע: בהר בחוקותי |
| היום בהיסטוריה |  |
|
| ערכים חדשים מבית המכלול |
| תמונת היום |  |
|
צב ים ירוק בהוואי. צב הים הירוק הוא מין של צב יחיד בסוגו הנפוץ בימים באזורים טרופיים וסובטרופים ולו שתי אוכלסיות נפרדות באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט. צב הים הירוק מצוי גם לאורך רצועת החוף הישראלי של הים התיכון. שמו ניתן לו בגלל השומן הירוק הנמצא מתחת לשריון העליון.
|
| ערך מומלץ | |
|
וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח, כלומר פיוט המעמיד קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ, המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה. לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים). בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה, ומשלב לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות, גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית נתגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספוים לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך אחדים מהם עוררו דיון ארוך במחקר בשאלות ספקות במקורם. חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים. אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים. פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/ויאהב אומן28931778 |
| ערכים בפרשת השבוע - בהר בחוקותי |
|
פרשת בהר: שמיטה • יובל • גאולת קרקע • בתים ושדות בתקופת היובל • מצוות תקיעת שופר ביובל • אונאת ממון • אונאת דברים • איסור ריבית • עבד עברי • עבודה זרה • איסור מצבה ואבן משכית • פרשת בחוקותי: ערכין • העמדה והערכה • תמורה • מעשר • הקדש • בכור • מעשר בהמה • הקדש שדה אחוזה |
| עניינא דיומא - ספירת העומר |
|
ממחרת השבת • ספירת העומר • מיתת תלמידי רבי עקיבא • מנהגי אבלות בימי ספירת העומר • מ"ח קנייני תורה • שבועות |
| הידעת? | |
|
|
| היום בלוח השנה |  |
פרשת השבוע: בהר בחוקותי |
| היום בהיסטוריה |  |
|
| חדשות ואקטואליה |  |
נפטרו לאחרונה: אייל חיימובסקי, פטר לקס • ג'ון ברייסון |
| מיזמי מכון חכמת התורה |  |
|
