הפְּסָמוֹן הוא מין מכרסם בינוני מדברי מתת משפחת הגרביליים. מזונם העיקרי של הפסמונים הוא צמחי מליחה מדבריים. בהיותם ניזונים מהשיח מלוח קיפח, נמצא שהם מגרדים את שכבת המלח הנמצאת על גבי העלים עם הרגליים הקדמיות והשיניים. בכדי להתמודד עם ריכוזים כה גבוהים של מלחים המצויים במזונם, יש לפסמונים כליות מפותחות ויעילות במיוחד המסוגלות להיפטר מכמויות המלח הגדולות ולרכז שתן עד פי 4 לערך מכליית האדם. בתמונה - פסמון בשדה בוקר.
הדמיית אומן של החללית וויאג'ר
על אף שלא ניתן למדוד בדיוק רב את מיקומן של חלליות הוויאג'ר, אפשר לקבוע בוודאות שוויאג'ר 1 רחוקה יותר מכדור הארץ מאשר וויאג'ר 2 למרות שהיא שוגרה אחריה, מכיוון שמסלולה של וויאג'ר 1 נשא אותה מהר יותר לכיוון כוכב הלכתצדק. לעומת זאת, את מיקומן של החלליות פיוניר 10 ופיוניר 11 ניתן למדוד בדיוק רב אך בשנות ה-80 התגלה שהתוצאה המתקבלת לא תואמת את התחזיות. תופעה זו, המכונה האנומליה של פיוניר, הוסברה בשנת 2012 כפליטת קרינה תרמית על ידי החללית, וכוח התגובה הנובע מכך.
T-34 היה טנקסובייטיבינוני מתקופת מלחמת העולם השנייה, הנחשב לאחד הטנקים היעילים והמשפיעים ביותר במלחמה. הוא היה טנק מתקדם מאוד לזמנו הודות לשילוב של כוח אש, ניידות, ומיגון, ושימש כעמוד השדרה של כוחות השריון הסובייטיים לאורך כל תקופת המלחמה. הופעת ה-T-34 בשדה הקרב בתחילת מבצע ברברוסה הפתיעה את המודיעין הגרמני. הוא הוכיח את עדיפותו על כל סוגי הטנקים הגרמניים ב-1941, והיווה זרז לפיתוח הטנקים החדשים מדגם טיגר ופנתר, שנועדו לספק לו תשובה. נוכח פשטותו הטכנית של ה-T-34 ויעילותו המוכחת בשדה הקרב, ייצרה התעשייה הסובייטית עשרות אלפי טנקים מדגם זה במהלך המלחמה, והוא היווה גורם חשוב לניצחונה של ברית המועצות על גרמניה הנאצית. ה-T-34 היה הטנק הנפוץ ביותר בתקופת מלחמת העולם השנייה, והטנק השני הכי נפוץ בהיסטוריה, אחרי צמד הדגמים שבא בעקבותיו – ה-T-55/54.
דגם משופר של הטנק, ה-T-34/85, שצויד בתותח בקוטר 85 מ"מ, הוכנס לשירות הצבא האדום ב-1944, וייצורו נמשך עד שנות ה-50. דגם זה סופק לעשרות מדינות, רובן מדינות המזוהות עם הגוש הקומוניסטי, והשתתף בעימותים צבאיים רבים ברחבי העולם. בין היתר, הועברו טנקי T-34/85 לצבאות מצרים וסוריה, ולחמו במסגרתם במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ובמלחמת יום הכיפורים. נכון לשנת 1996, טנק זה עדיין נמצא בשירות פעיל בצבאות של יותר מ-20 מדינות, רובן מדינות העולם השלישי עם ציוד צבאי מיושן.
הפְּסָמוֹן הוא מין מכרסם בינוני מדברי מתת משפחת הגרביליים. מזונם העיקרי של הפסמונים הוא צמחי מליחה מדבריים. בהיותם ניזונים מהשיח מלוח קיפח, נמצא שהם מגרדים את שכבת המלח הנמצאת על גבי העלים עם הרגליים הקדמיות והשיניים. בכדי להתמודד עם ריכוזים כה גבוהים של מלחים המצויים במזונם, יש לפסמונים כליות מפותחות ויעילות במיוחד המסוגלות להיפטר מכמויות המלח הגדולות ולרכז שתן עד פי 4 לערך מכליית האדם. בתמונה - פסמון בשדה בוקר.
T-34 היה טנקסובייטיבינוני מתקופת מלחמת העולם השנייה, הנחשב לאחד הטנקים היעילים והמשפיעים ביותר במלחמה. הוא היה טנק מתקדם מאוד לזמנו הודות לשילוב של כוח אש, ניידות, ומיגון, ושימש כעמוד השדרה של כוחות השריון הסובייטיים לאורך כל תקופת המלחמה. הופעת ה-T-34 בשדה הקרב בתחילת מבצע ברברוסה הפתיעה את המודיעין הגרמני. הוא הוכיח את עדיפותו על כל סוגי הטנקים הגרמניים ב-1941, והיווה זרז לפיתוח הטנקים החדשים מדגם טיגר ופנתר, שנועדו לספק לו תשובה. נוכח פשטותו הטכנית של ה-T-34 ויעילותו המוכחת בשדה הקרב, ייצרה התעשייה הסובייטית עשרות אלפי טנקים מדגם זה במהלך המלחמה, והוא היווה גורם חשוב לניצחונה של ברית המועצות על גרמניה הנאצית. ה-T-34 היה הטנק הנפוץ ביותר בתקופת מלחמת העולם השנייה, והטנק השני הכי נפוץ בהיסטוריה, אחרי צמד הדגמים שבא בעקבותיו – ה-T-55/54.
דגם משופר של הטנק, ה-T-34/85, שצויד בתותח בקוטר 85 מ"מ, הוכנס לשירות הצבא האדום ב-1944, וייצורו נמשך עד שנות ה-50. דגם זה סופק לעשרות מדינות, רובן מדינות המזוהות עם הגוש הקומוניסטי, והשתתף בעימותים צבאיים רבים ברחבי העולם. בין היתר, הועברו טנקי T-34/85 לצבאות מצרים וסוריה, ולחמו במסגרתם במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ובמלחמת יום הכיפורים. נכון לשנת 1996, טנק זה עדיין נמצא בשירות פעיל בצבאות של יותר מ-20 מדינות, רובן מדינות העולם השלישי עם ציוד צבאי מיושן.
הדמיית אומן של החללית וויאג'ר
על אף שלא ניתן למדוד בדיוק רב את מיקומן של חלליות הוויאג'ר, אפשר לקבוע בוודאות שוויאג'ר 1 רחוקה יותר מכדור הארץ מאשר וויאג'ר 2 למרות שהיא שוגרה אחריה, מכיוון שמסלולה של וויאג'ר 1 נשא אותה מהר יותר לכיוון כוכב הלכתצדק. לעומת זאת, את מיקומן של החלליות פיוניר 10 ופיוניר 11 ניתן למדוד בדיוק רב אך בשנות ה-80 התגלה שהתוצאה המתקבלת לא תואמת את התחזיות. תופעה זו, המכונה האנומליה של פיוניר, הוסברה בשנת 2012 כפליטת קרינה תרמית על ידי החללית, וכוח התגובה הנובע מכך.