פורטל:אמריקה הלטינית/מבוא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Latin America (orthographic projection).svg
P-southamerica.png

אמריקה הלטינית היא כינוי למדינות אמריקה הדרומית, אמריקה המרכזית, צפון אמריקה והקריביים, אשר שפתן העיקרית היא ספרדית או פורטוגזית. שתי השפות האלה הן שפות רומאניות, שהתפתחו מהשפה הלטינית, ומכאן הכינוי "אמריקה הלטינית". בתחום אמריקה הלטינית נוהגים לכלול גם את האיים הקריביים שבהם מדוברת השפה הצרפתית (שאף היא שפה רומאנית) ואת גיאנה הצרפתית. מלבד ההקשר הלשוני, לרבות ממדינות אמריקה הלטינית מכנה משותף היסטורי-תרבותי. עד גילוי אמריקה ב-1492 הן אוכלסו באינדיאנים-ילידים, ואימפריות מקומיות כגון המאיה, האינקה והאצטקים שלטו בחלקים ניכרים מהן. במהלך המאה ה-16 כבשו מעצמות אירופיות, בעיקר האימפריה הספרדית והאימפריה הפורטוגזית חלקים ניכרים מיבשת אמריקה. המעצמות הכובשות דיכאו את התרבויות והדתות המקומיות, והנחילו במקומן את תרבויותיהן הן ואת הנצרות הקתולית. לחלק מהמקומות, במיוחד בברזיל ובאיים הקריביים, הובאו עבדים מאפריקה, שאף להם הייתה השפעה על התרבות המקומית. בראשית המאה ה-19 החלו מרבית מדינות אמריקה הלטינית להכריז על עצמאותן. רבות מהן ידעו שנים ארוכות של אי-יציבות פוליטית והפיכות ובחלקן כוננו מדי פעם משטרים דיקטטוריים שפגעו בזכויות האזרח. כיום, במרבית מדינות אמריקה הלטינית מונהגים משטרים דמוקרטיים. השילוב בין התרבויות השונות - האינדיאנית, האירופאית והאפריקאית - יצר תרבות ייחודית, והמוזיקה, המחול, האמנות, האדריכלות והמטבח המקומיים הפכו לסימן היכר של מדינות היבשת.