פורטל:החלב/החלב בהלכה ובמנהגים
מהציווי המופיע בתורה שלוש פעמים: "לא תבשל גדי בחלב אמו" למדו חז"ל כי שילובו של בשר בחלב אסור בבישול, באכילה ובהנאה. מכאן גם למדו המפרשים, כי היה קיים מנהג כנעני ואף פולחן עבודה זרה, שבו היו מבשלים גדי בחלב[1].
חז"ל אסרו חלב נוכרי מפני החשש שהגוי יערב בו חלב בהמה שאיננה כשרה.
בחג השבועות נהוג לאכול מוצרי חלב, ויש הנוהגים כך גם בחנוכה.
חז"ל[2] אומרים שזה שחלב בהמה וחיה טהורים מותר בשתייה, הוא חידוש שהרי הוא נוצר מדם, וכן נלקח מחי ללא שחיטה. במשנה יש דעות חלוקות בין התנאים האם החלב נחשב כתוצר של דם.[3] ברפואה לא ידוע כיום על קשר ישיר בין הדם לחלב, אך ברור שחומרי הזנה הנמצאים בדם עוברים אל בלוטות החלב, כך שאכן החלב תלוי בקיומה של כמות דם מספקת.[4]
חלב האדם נחשב ביהדות כפרווה.[5] ואין איסור לאוכלו עם בשר שלא אסרה תורה אלא חלב בהמה. אך אסור מדרבנן לאכולו עם בשר משום מראית העין. אין איסור באכילתו-שתייתו לבדו (גם לשיטת הרמב"ם שבשר האדם אסור באכילה מהתורה) אך חכמים אסרו לגדול לינוק באופן ישיר מאימו אם הפסיק כבר לינוק.
בשבת אין איסור לינוק מאשה, למרות שהוצאת החלב בכלי או ביד נחשבת למלאכה. שונה הדין ביניקה מבהמה (טהורה). חלב נקבת האדם והבהמה הוא אחד משבעה משקין.
בהלכה ישנה התייחסות גם לחלב זכר[6] וכנראה שהייתה מציאות של בלוטות חלב בזכרים. במדרש ישנו מעשה בחסיד שמתה אשתו ונעשה לו נס שיכל להניק בעצמו את בנו. דבר דומה כתוב במדרש על מרדכי היהודי.[7]
הערות שוליים
- ↑ מורה נבוכים חלק ג פרק מח
- ↑ בבלי בכורות ו ע"א
- ↑ משנה נידה -האם סילוק דמי הנידות אחרי הלידה הוא תופעה הקשורה בלידה, או בהנקה
- ↑ הרב עדין שטיינזלץ. וראה עוד דיון כאן
- ↑ שולחן ערוך יורה דעה סימן פז סעיף ד
- ↑ משנה מכשירין "חלב הזכר טהור" -אינו נחשב משקה
- ↑ בילקוט שמעוני פרשת נח דרש רבי יודן וכו' וכשגיחכו השומעים הביא להם את המשנה הנ"ל כראיה שיש חלב לזכר