פורטל:המורשת העולמית/ערך נבחר/142

צ'אווין דה ואנטאר הוא אתר ארכאולוגי השוכן בפרו, כ-250 ק"מ צפונית לבירה לימה, ונמצא בגובה של 3,177 מטר מעל פני הים. האתר הוקם בידי תרבות הצ'אווין, תרבות דרום אמריקנית עתיקה, שהתקיימה באזור בין השנים 1000 ל-300 לפני הספירה לערך. שטחה של העיר הוא 12 דונם והוא מורכב מה"מקדש" העתיק וה"מקדש" החדש. ה"מקדש" העתיק ערוך סביב רחבה עגולה שלידה תלולית עפר קטנה, ואדם הניצב בכיכר העגולה, יראה את השמש זורחת מעל התלולית ביום ההיפוך הקייצי בחצי הכדור הדרומי (21 בדצמבר). במרכזם של ה"מקדשים" ניצב ה"לנסון" (Lanzón), שמו המקובל של פסל האליל המרכזי בדת הצ'אווין. מקור השם במילה הספרדית לחנית, והוא ניתן לו בשל צורתו. הלנסון הוא אסטלה מגרניט בגובה של 4.5 מטרים, ועליה תבליט של דמות האליל.

לערך המלא