פורטל:המורשת העולמית/ערך נבחר/175
החומה הגדולה של סין הנקראת גם "החומה הסינית הגדולה", היא מערכת ביצורים מאדמה, מלבנים ומאבנים בצפון סין שנבנתה ושופצה פעמים רבות בין המאה החמישית לפנה"ס למאה ה-16, ומטרתה הייתה להגן על האימפריה הסינית כנגד פשיטות של ברברים ממונגוליה ומנצ'וריה, שהתרחשו מספר פעמים רב במהלך ההיסטוריה הסינית. מאז המאה החמישית לפנה"ס נבנו כמה חומות שזכו לתואר החומה הגדולה. אחת המפורסמות שבהן הייתה חומה שנבנתה בין השנים 220 לפנה"ס ל-206 לפנה"ס על ידי קיסר סין הראשון צ'ין שה-חואנג משושלת צ'ין, שממנה נותרו שרידים מעטים בלבד. החומה ששרדה עד ימינו נבנתה בתקופת שושלת מינג.
החומה הגדולה נמשכת משאנהאיגוואן במזרח עד לופ נור במערב, לאורך קשת המתווה באורח גס את גבולה הדרומי של מונגוליה הפנימית. המחקר הארכאולוגי המקיף ביותר בנושא שנערך בשנת 2009, ושהשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, הגיע למסקנה שהחומה הגדולה כולה, הכוללת גם את חומות המשנה המסתעפות ממנה, משתרעת לאורך של 8,851 ק"מ. מספר זה כולל 6,259 קילומטרים של קטעי חומות של ממש, 359.7 קילומטרים של חפירים ו-2,232 קילומטרים של מחסומי הגנה טבעיים כדוגמת הרים ונהרות.
החל באמצע המאה ה-18 החלה להתגבש האמונה כי ניתן לצפות בחומה הגדולה של סין מהירח בעין בלתי מזוינת. עם זאת, רוחבה של החומה הגדולה כפי שהיא נראית מהירח זהה לרוחבה של שערת אדם כפי שהיא נצפית ממרחק של שלושה קילומטרים. על מנת לצפות בחומה מהירח נדרש כושר הפרדה חזק פי 17,000 מראיה טובה, ושלא במפתיע, אף לא אחד מהאסטרונאוטים שנחתו על הירח טען כי ראה את החומה הגדולה מהירח.