פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/משלחת נמרוד
משלחת נמרוד הייתה הראשונה בשלוש משלחות לאנטארקטיקה בראשות ארנסט שקלטון. מטרתה העיקרית, בתוך מגוון של יעדים גאוגרפיים ומדעיים, הייתה להיות הראשונה שתגיע אל הקוטב הדרומי. מטרה זו לא הושגה, אבל מסעה של המשלחת דרומה הגיע אל קו הרוחב הדרומי הרחוק ביותר, 88°, '23 דרום, מרחק 180.6 ק"מ בסך הכל מן הקוטב. היה זה קצה הדרום הרחוק ביותר שהושג עד אז ושיא ההתקרבות אל כל אחד מהקטבים. קבוצה נפרדת בהנהגת הגאולוג הולשי-אוסטרלי אדג'וורת דייוויד הגיעה למיקום המשוער של הקוטב המגנטי הדרומי, ועוד הישג של המשלחת היה ההעפלה הראשונה על הר ארבוס, הר הגעש השני בגובהו באנטארקטיקה.
המשלחת סבלה מבעיות מימון וההכנות לקראתה נעשו בחופזה. ספינת המשלחת, "נמרוד" הייתה במחצית גודלה של אוניית משלחת דיסקברי של קפטן סקוט מן השנים 1901–1904, ולצוותו של שקלטון חסר הניסיון הדרוש למשלחת מסוג זה. חילוקי דעות התעוררו כתוצאה מהחלטתו של שקלטון להקים את בסיס המשלחת במצר מק-מרדו, סמוך למטה הראשי שקבע שם סקוט בשעתו, בניגוד להבטחה שנתן לסקוט להימנע מכך. הישגיה של המשלחת עוררו עניין בבריטניה והציבו את שקלטון בעמדת גיבור בעיני הציבור. הצוות המדעי ביצע עבודת שטח מקיפה בתחומי הגאולוגיה, הזואולוגיה והמטאורולוגיה. סידורי התעבורה של שקלטון, שהתבססו על פונים מנצ'וריים, גרירה ממונעת וכלבי מזחלות, היו חידושים שעל אף הצלחתם המוגבלת הועתקו לאחר זמן על ידי סקוט במשלחת טרה נובה.
בשובו מן המשלחת, גבר שקלטון על ספקנותה הראשונית של החברה הגאוגרפית המלכותית לגבי הישגיו וקיבל שפע כיבודים ציבוריים, לרבות תואר אבירות מהמלך אדוארד השביעי. מבחינה כספית, לא יצא שקלטון נשכר מן המשלחת ובסופו של דבר נזקק למענק ממשלתי כדי לעמוד בהתחייבויותיו. תוך שלוש שנים קמו מתחרים לשיא הדרומי שלו, כשאמונדסן, תחילה, ואחריו סקוט, הגיעו אל הקוטב הדרומי. עם זאת, ברגע הניצחון שלו עצמו, קבע אמונדסן: "שמו של ארנסט שקלטון יהא כתוב לעד ברשומות של חקר אנטארקטיקה באותיות של אש". .