רבי הלל ליכטנשטיין (קראסנא)
ערך זה עוסק ברבי הלל מקראסנא. אם התכוונתם לרבי הלל מקולומייא, ראו | לידה | י"ב בתמוז תר"ס |
|---|---|
| פטירה | כ' בתמוז תשל"ט (בגיל 79) |
| מקום קבורה | לונג איילנד |
| בת זוג | זיסל בת רבי שלמה זלמן אהרנרייך משימלאו |
| רב העיר וראש ישיבת קְרַאסְנֶא | |
| רבה של מחנה העקורים בלנדסברג | |
| האדמו"ר מקראסנא בברוקלין ניו יורק | |
רבי הלל ליכטנשטיין (י"ב בתמוז תר"ס-כ' בתמוז תשל"ט) היה רב העיר וראש ישיבת קְרַאסְנֶא, רבה של מחנה העקורים בלנדסברג, והאדמו"ר מקראסנא בברוקלין ניו יורק.
קורות חייו
נולד בי"ב בתמוז תר"ס לרבי ברוך בנדט ולאה ליכטנשטיין, רב העיר קראסנא (אנ') שברומניה וראש הישיבה המקומית. נקרא על שם דודו רבי הלל מקולומייא. למד אצל אביו, ונשא את זיסל, בתו של רבי שלמה זלמן אהרנרייך משימלאו.
כתב הרבה חידושי תורה והרבה להתכתב בהלכה עם רבנים. כמו כן היה מתכתב בחסידות עם האדמו"ר רבי יוסף יצחק מליובאוויטש ובהשפעתו למד בספרי חב"ד. נסע לרבי ישכר דוב מבעלזא ולרבי חיים צבי ה"עצי חיים" מסיגעט.
בשנת תרצ"ג, כשהגיע אביו לגיל 80, מינה את רבי הלל במקומו לרב העיר וראש הישיבה. רבנות העיר קראסנא כללה גם רבנות על 25 כפרים בסביבות העיר.
בשואה שהה בגטו בשימלאו, משם הובל לאושוויץ, שם נרצחו בחודש סיוון תש"ד כל בני משפחתו. השתחרר בי"ט באייר תש"ה, ועבר למחנה העקורים בלנדסברג, שם התמנה לרב הראשי במחנה. לאחר המלחמה, עסק בפעילות ציבורית למען שארית הפליטה. כשדוד בן-גוריון ביקר במחנה בתש"ו, ביקש ממנו בן גוריון שישכנע את היהודים שיעלו לארץ, אך הוא סירב. בין היתר כתב תשובה עם 12 היתרים לעגונות מלחמת העולם השנייה, ולאחר התנגדותם של כמה רבנים להיתר, נסע לרומניה לקבל הסכמה מרבי חיים מרדכי רולר שהתמחה בנושא התרת עגונות. באמצעות תשובה זו הוא התיר מעל שש מאות עגונות.
אחרי השואה נשא את אלטא שלימא גרינברגר.
בשנת תש"ט עבר לפריז שם הוא מונה לרב "קהילת היראים", שאיגדה בתוכה את החרדים בעיר.
בחודש אייר תשי"ב הוא היגר לארצות הברית והתיישב בברוקלין, שם ייסדו תלמידיו את "קהל עדת קראסנא". גם בארצות הברית המשיך בפעילות ציבורית וקנה את העיתון "דער איד" מד"ר אהרן רוזמרין. היה ממייסדי התאחדות הרבנים ושכנע את רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר לעמוד בראשו. בשנת תשי"ט לקה בשיתוק ומאז לא הופיע בציבור. בשנת תשכ"ב עבר עם קהילתו לבורו פארק, שם פתח תלמוד תורה וישיבה[דרושה הבהרה].
נפטר בכ' בתמוז תשל"ט ונקבר בבית העלמין בלונג איילנד.
רבי הלל לא הותיר אחריו צאצאים.
- צאצאי אשתו מנישואין קודמים
- הרב שמואל ליכטנשטיין.
- ממלא מקומו, חתנו רבי יחיאל מיכל פריד מחבר ספר אמרי פי.
- בנו הרב שלום יוסף פריד האדמו"ר הנוכחי מקראסנא.
- חתנו הרב שמואל זאב ליכטר, האדמו"ר מכוונת הלב (אלול תרצ"ז - י"ט באייר תשפ"ב[1]).
ספריו
- 'ספר כוונת הלב' על התורה ומועדים.
- 'שו"ת כוונת הלב'.
- 'קונטרס כוונת הלב' בעניין חלב שחלבו נכרי ואין ישראל רואהו.
- 'ספר רני עקרה' - תשובותיו בהלכות עגונות.
- 'ספר חותמי ברכה'.
- קונטרס אני בלב ים - על נסיעה באניה בשבת.
לקריאה נוספת
- "הרב מקראסנא" - הילל ראזענבערג, תמוז תשפ"א[2].
- פרי קודש הילולים, יחיאל משה ליברמן, ניו יורק תשפ"ג.
- חיים בניש, בתוך ספר איש להבה עמוד 263 ואילך, רבי הלל ליכטנשטיין מקראסנא, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) בני ברק תשע"ה, .
קישורים חיצוניים
- רבי הילל ליכטנשטיין מקראסנא זצ״ל, באתר אייוועלט.
- קצת מתולדותיו בתוך הדף שושלת משפחת ליכטענשטיין באתר אייוועלט, (בסוף הדף).
- אדמו"ר רבי הלל ליכטנשטיין מקרסנא, באתר האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים.
- מכתב בכתב יד קודשו ובחתימתו של הרה"ק רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קראסנא, באתר בידספיריט.
- הספר חותמי ברכה, באתר היברובוקס.
- קונטרס כוונת הלב, באתר הספרייה הלאומית.
- הספר רני עקרה, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ נשבה ארון הקודש: הגה"ק רבי שמואל זאב ליכטער זצ"ל אדמו"ר מכוונת הלב באתר אייוועלט.
- ^ תמונת הספר, דף הספר באתר הספריה הלאומית.